דיווח מהיקב:

אצלנו בעדולם חג השבועות מזכיר את אפסות הקיום האנושי: חג הקציר מביא איתו עננים של ברחשים, וכשניסו גדולי המשוררים בארצנו לתאר אותם התייבשו להם כל מעיינות ההשראה . גם החמסינים לא משהו. אבל כמו התקווה שבתחתית תיבת פנדורה רוסה 2017 וגם לים 2015 נולדו לשמח.

רוסה נולדה בבציר 2006 ונכנסה לבקבוקים בחורף 2007: היא כבר ילדה גדולה ליינן מזדקן. לאחר יותר מחמישה בצירים התעוררה בי שאפתנות לעשות את הרוזה הכי טוב. כזה שיהיה לו גוף, טעמים חזקים וריחות מפתים ויבש יבש יבש.
החידוש הגדול היה בבציר מוקדם  לרוזה, ניקיון של משקעים על ידי שיקוע מהיר בקור, והתססה אלכוהולית בחבית. 2006 יצא "בערך" והגדילה לעשות מכונת הביקבוק הניידת הראשונה בארץ, שהגיעה ליקב ישר מהנמל ומילאה ב200 הבקבוקים הראשונים ווזלין במקום יין.
שנה לאחר מכן כבר זכתה רוסה 2007 במקום הראשון באשכול הזהב מתוך עשרות יינות רוזה. משנה לשנה היא נהיית יפה ונאווה ואיכותית יותר. נחת. רוסה 2017 מזכירה בטעמים שלה ובצבע את 2015.

לים 2015 הוא כבר הששי ביינות מזני הים התיכון. הוא נולד במחתרת וכל ההוצאות על ארבע החביות הראשונות של בציר 2005 ירדו מהחשבון האישי של שוקי ישוב ולא של חברת יקב עגור בע"מ. והמבין יבין. מהמחתרת הוא יצא ישר לראש ונהיה נושא דגל המהפכה של יינות שהם עדינים ועשירים כאחד.