נעים מאוד, יין

26/01/2014
יין למתחילים המשך »

מאת תמנע שטרית
פורסם ב"המגזין" של ניר צוק
להרשמה למגזין

אשת היינות רוצה שגם אתם תיהנו מחדוות היין, ומסמנת מספר צעדים שיסייעו לכם להיכנס לעולם המשכר

לפני כשבועיים התקיימה תערוכת "סומליה", תערוכת היין לשוק המקצועי. מרוגשת כולי, התייפייפתי לי ושמתי פעמיי לאירוע, שהוא כנראה המקצועי והחשוב ביותר בארץ, על מנת לפגוש את כל ה"הוז והשמוז" של הענף, ובעיקר לחפש אוצרות מרגשים לחיך ולנשמה.

בתור מי שחיה את הענף, המקצוע והבועה למעלה מעשור, והייתה שאובה בכל רמ"ח אבריה לפעילות בו, זו היתה לי הפעם הראשונה שחוויתי את האירוע כאורחת. ומה אומר? היה כיף גדול! המפגש עם האנשים שעומדים מאחורי היצירות, עם אלו הבוחנים אותם, השיחות בין המוכרים לקונים, השפה, השכנוע, הטעימות, ההפתעות ואפילו האכזבות, כולן יצרו מפגש מרגש שהזכיר לי את הדבר החשוב מכל. שיגידו מה שיגידו – שזה עסק, שזה מדע, שיש בזה כסף, או אין בזה כסף, שזה פלצני ולא משנה מה עוד –  יין זו חוויה. זו חוויה לפגוש את העושים במלאכה, את המשקיעים, את המוכרים, את היוצרים, את הקונים, את הטועמים וגם את הפלצנים.

היה מדהים לראות דור צעיר וחדש שנהנה מתרבות יין, רובם נוגעים בתחום בדרך זו או אחרת (מלצרים, מלצרי יין, מנהלי משמרות ומסעדות וכו') והם דור ההמשך. הם מעבירים את המסר בין החברים, ללקוחות במסעדה, למשפחות שלהם  – הם היוצרים של התרבות החדשה הזו בישראל. הם ישאו על גבם את הצלחת הענף לא בכך שיעסקו בו כמקצוע, אלא פשוט כחובבי יין. יין זה אושר – יצירה המחברת בין אנשים. יצירה המאפשרת תחום עניין משותף, ויותר מכך, הופכת אותנו ליותר משכילים בתחום היין. היא מאפשרת לנו להיות יותר פתוחים, סוציאליים, חברותיים, רגועים ומאושרים, גם אם זה למספר שעות בודדות. ובאמת היו אלו שש שעות של אושר.

ולמה בחרתי לכתוב על זה?
כי בעודי עומדת שם במרכז התערוכה ומסתכלת ככה מסביבי על הנעשה, חשבתי לעצמי, איך יוצאים מהקופסא וגורמים לאנשים לשתות יותר יין? איך מביאים יותר קהל להעז ולהתנסות? לא לפחד מחווית היין? ליהנות מבקבוק מבלי להרגיש אידיוט? להזמין בקבוק יין במסעדה בלי להרגיש שדפקו אותך במחיר? להזמין עוד כוס יין מבלי שבאמת ידפקו אותך עם יין שנפתח לפני מספר ימים? איך מגבירים את ממוצע צריכת היין בישראל? ממוצע צריכת היין בישראל עומד היום על כ–6 ליטר לנפש. זה מעט מאוד. באיזשהו מקום זה לא מצדיק את התעשייה הזו וההילה סביבה. 

רק שנקבל פרופורציה: במדינות היין הקלאסיות – צרפת איטליה וספרד, הממוצע עומד על 50-60 ליטר לנפש לשנה. אז תגידו: 'טוב לא חוכמה, זה אצלם בתרבות!' אבל גם אם נקבל את הטיעון הזה, הרי אם נלך למדינות כמו גרמניה ואוסטרליה, המזוהות כל כך עם בירה, או ארה"ב שאין בה היסטוריה ותרבות יין מושרשים מאות שנים – גם שם הצריכה טיפסה ל 20-25 ליטר לנפש בשנה. איך שלא הופכים את זה – אנחנו משתרכים מאחור מבחינת הצריכה, אבל מתנהגים כאילו אנחנו ארץ היין. ובינתיים, ענף היין בישראל כולו, נאבק על קיומו. הן התעשייה המקומית והן היבואנים.

ואז נזכרתי איך אני התחלתי. פשוט בניסוי וטעייה, בתהייה, וללא פחד. פשוט התחלתי לטעום. ומכירים את החוויות הללו שנחקקות אצלך בזכרון, בלב, ברגש? אז אצלי יש סדרה של חוויות יין חקוקות. זוכרת את הרגע הזה שהתאהבתי ביין, בארץ יין, ביינן… בטעם, בתחושה. הרגע הזה שהצלחתי לזהות ריח, או את המדינה ממנה מיוצר היין; את השניה הזו שהבנתי מה זה יין שלא רוצים לצחצח שיניים לעולם אחרי שטעמת ממנו; את היין החמוץ הראשון, את השמפניה הראשונה שהשאירה אותי ספיצ'לס. ובכל הרגעים הללו היו אנשים מסביבי. אנשים שיכולתי לחלוק איתם את הרגעים הללו – אם בתור לומדת, אם בתור מלמדת; סתם ליד איש שטועם בדיוק את אותה החוויה, ליד אהובים, ליד אנשים שנהיו חברי נפש.

זה נכון שתמיד היה אצלנו בבית על השולחן, ולא התחלתי מאפס, אבל כשהתחלתי לבד – התחלתי מאפס. מבקבוק גאטו נגרו. ואם אצליח לחזור רגע ממסע הנוסטלגיה הזה, המסר שאני מנסה להעביר הוא: קומו, צאו, תטעמו, תחוו. זה לא תמיד חייב להיות יקר ופלצני. כי יקר ופלצני זה לא החשוב. החשוב זה לנסות ולחוות, למצוא את הכיוון. לא רק בטעם. אלא כיוון כלכלי. להבין כמה אתם מוכנים להשקיע בבקבוק, ולאיזו מטרה. מתי לא תוותרו על התוספת הנפלאה הזו בארוחה, ומתי כן.

בא לי להגיד לכם – תפתחו את הראש, את הלב, תפנו מקום בעגלה ותתחילו ליהנות מהדבר המרגש הזה שנקרא יין.

אז מאיפה מתחילים?
איך מפיגים את החששות מהלא נודע? מזה שאני לא מבין ביין? אספתי מס' המלצות שמקווה שיעזרו לכם להיחשף לעולם היין, שהוא עולם ללא גבולות, מרגש, סוציאלי ומשכיל – הכול במקום אחד.

טעימות יין בחנות היין הקרובה אליכם
אפשר גם בסופר. אבל אני ממליצה לחפש את חנות היין הקרובה לביתכם או למקום העבודה שלכם. תאמצו חנות שתרגישו בה נוח, שתקבלו בה שירות טוב. מניסיוני כמוכרת בחנות יין, השירות הוא שיקבע את חווית היין שלכם במקום. לקוחות מתחברים לאלו שהצליחו להמליץ ולקלוע לטעמם. ברוב החנויות מתקיימות טעימות ללא תשלום מדי סוף שבוע – וזהו הזדמנות טובה פשוט לטעום.

חוויות יין בתשלום בחנויות יין או במרכזי יין חווייתיים 
רוב חנויות היין המקצועיות, מציעות טעימות יין חד פעמיות דרך מפגשים עם יינן למשל, או טעימות קונספט אחרות. הן יכולות להיות טעימות אינטימיות סביב שולחן או פורומים קצת יותר גדולים – כמו קונספט הבית הפתוח של איש הענבים המתרחש כל מס' שבועות. אני מודה ומתוודה שיש לי פינה חמה בלב לאיש הענבים, שכן אצלם עברתי את קורס היין הראשון שלי בספטמבר 2000.
הנה דוגמא לאירוע  המתקיים שבוע הבא, כאשר הם מארחים טעימה מיוחדת של יינות ישראלים:

 http://www.grape-man.com/content.asp?NavigationID=577&ContentID=10120

מיזם ראוי להערכה, הקורה גם כן ביפו, והמכונה ערבי יין, ג'אז וסודות מקיים אירועי יין באווירה  קלילה ונעימה. מודה שעדיין לא חוויתי בעצמי אך מאנשים שאני מכירה, ההמלצות להצטרף לאירועים שלהם הן חמות מאוד. כל מפגש מוקדש ליקב ויינן ישראלי. מפגש עם היינן תמיד הופך את החוויה למעצימה יותר וטעימה יותר. כל מפגש כולל שף, ומוזיקת ג'אז ברקע. מידע ניתן לקבל בעמוד הפייסבוק של הפורום:https://www.facebook.com/jaffawineevents

רשת החנויות "דרך היין" אשר נמצאת היום כבר בפרישה די רחבה היא לעניות דעתי אחד המקומות החשובים לעצור בהם בדרך להיות חובב יין. יש שם צוות מקצועי, אירועי יין המוניים וגם אלו אינטימיים ויותר מקצועיים. אם יש בקרבת מקום אליכם, לא לוותר. להפוך להיות חבר מועדון, לקבל את תוכנית האירועים החודשית, להתנסות ולהתחכך.http://www.wineroute.co.il/

ערבי יין והדרכות יין אצלכם בבית 
ערב של כיף, עם החברים, האוכל והבית שלכם. כיף ונעים- רק חסר מישהו שיסביר לנו קצת על היין. ערב של כיף באווירה ביתית – הזדמנות לשאול את כל השאלות שאולי לא נעים לכם בפורום אחר. יש צי של מוכשרי יין המעבירים סדנאות אלו ואחרות סביב היין אצלכם בבית. שווה ביותר. ניתן גם לשדרג למשל ערב גבינות ויין, התאמה של יין לאוכל וכו'.

ביקורים במרכזי המבקרים- קחו מקל, קחו תרמיל והכי חשוב – אל תשכחו נהג תורן! וצאו לטייל. יש עשרות מרכזי מבקרים הפתוחים כל יום ובסופי שבוע. דרך נהדרת להיחשף, לטעום ולחוות יין – דרך הסביבה הטבעית שלו. רוב מרכזי המבקרים גובים תשלום סמלי עבור סיור וטעימות – ואם גם אהבתם ותרצו לקנות, הם לרוב מעניקים גם הנחה שווה.

מידע על כל מרכזי המבקרים של היקבים בישראל ניתן לקבל באתר שער ליינות ישראל –https://www.winesisrael.com// והכי טוב ליצור קשר עם היקבים עצמם ולתאם את הביקור מראש, בעיקר כשמדובר ביקבי הבוטיק הקטנים.

תמנע שטרית היא חובבת יין מושבעת. מה זה אומר? כשהיא נכנסת למסעדה היא מתאימה את האוכל ליין ולא את היין לאוכל.

 

 

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *