אשכול הענבים בפרשת המרגלים

18/01/2014
והימים ימי בכורי ענבים המשך »

מאת: פרופסור עמוס הדס

עם ישראל יוצא ממצרים ולאחר מתן תורה בהר סיני ומסעות במדבר אל עבר הארץ היעודה מגיעים בני ישראל לחניה במדבר פארן ואז מתגלה ה' למשה ומצווה אותו "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם" (במדבר, יג', א').

שנים עשר איש נבחרים לצאת וההוראות הניתנות להם ברורות. עליהם לראות את הארץ, את העם היושב בה, את חוסנם של העמים בה, האם מחוזותיה פוריים והאם הערים גדולות, פרוזות או מבוצרות. במילים פשוטות מסע ריגול פרטני וכולל המחייב את המרגלים גם בהבאת דגימות. מסע הריגול נערך בימי הקיץ "והימים ימי בכורי ענבים" (במדבר, יג', כ'). נראה שתקופת הריגול נבחרה בקפידה מאחר והיא באה כאשר התבואות נקצרות ומובאות אל הגורן וניתן ביתר קלות לאמוד את היבולים, הפרי עדין נישא על העצים ומכך ניתן ללמוד על יבולי הפירות החשובים: ענבים ותאנים.

הקבוצה תרה את הארץ ממדבר צין ועד לעיר חמת שבצפון סוריה. מסע ריגול כזה מחייב חשאיות, המרחק שעליהם לעבור גדול מאד, ולאורך כל הדרך עליהם לאסוף כל פירור מידע. למרות זאת על פי הכתוב נמשך המסע רק ארבעים ימים.
במסעם  הם מגיעים אל חברון ואז נכתב
"ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאוהו בשנים ומן הרמנים ומין התאנים" (במדבר, יג', כג'). המשפט הזה מעט סתום. באם נבחן אותו על פי הנאמר בו הרי שמדובר בזמורה ובאשכול אותו הם נושאים בשנים בנפרד. זמורה, ככל שתהיה ארוכה, ניתן ללפף למעין גלגל ואז אין בעיה לאדם יחיד לשאתה.

אשכול הנישא בשנים הווה אומר אשכול גדול במיוחד המחייב נשיאתו בשל משקלו או אורכו או שניהם על מוט כשמשקלו נחלק בין שני הנושאים אותו. על פי קנה מידה זו היא גוזמא ונראה שזה היה חלק מדווח בלתי מדויק כמו גם הערים הבצורות מאד והענקים "ילידי הענק". כשהמרגלים צריכים לחזור על סיפורם אל מול הכחשות כלב בן יפונה המוכיח שניתן להתגבר ורומז על הפרזה. הם חוזרים ומגדילים לעשות "הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות. ושם ראינו את נפילים בני הענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם" (במדבר, יג', לב'-לג'). נראה שההגזמה כאן באה או להעצים את הניצחון העתידי במהלך ההתנחלות כששבטי ישראל יתנחלו וינצחו את תושבי הארץ "המפלצתיים", או, שהסיפור בא להפחיד ולמנוע את המשך המסע לארץ המובטחת ארץ כנען.

למרות ההגזמות ברור שאזור חברון היה אזור כרמים ויין מבוסס ובעל מוניטין, בימי יציאת מצרים, כשהיה תחת השלטון הכנעני או המצרי. נזכיר כאן כמה מהתעודות החיצוניות המקדימות את סיפור המרגלים ואשר בהן הוכחות לקיום תרבות יין מפוארת וידועה ברחבי המזרח הקדום. המושל המצרי אוני שחי בתקופת פרעה פפי הראשון (2375 לפנה"ס) יצא למסע עונשין לדיכוי מרד בכנען ודיווח כי " חילותיו הרסו את המבצריםוכרתו את עצי התאנים והגפנים". באגרת סינוהת המצרי (1970-2000 לפנה"ס), פקיד בחצרו של פרעה אמונחטאפ הראשון, שנמלט לארץ החיתים, אנו קוראים על הארץ, כי "היא הייתה ארץ נפלאה יאא שמההצמיחה תאנים וענבים ויינה רב ממים"

המרגליםהמרגלים חוזרים מארץ כנען עם אשכול ענבים. תחריט שהודפס בשנת 1884,  מאוסף "קרוננברג הוצאה לאור"  www.probooks.co.il
 

תעודות משלחת עונשים של פרעה תחותימס השלישי (1450-1483 לפנה"ס) נגד העיר מגידו, מתארות את כניעת העיר אשר תושביה הנכנעים הביאו "מתנותיהם היו כסף וזהב.גרעינים נקיים, יין ויין ממותק בדבש"  בפפירוס אנסטסי הראשון, (ימי פרעה רעמסס השני, 1235-1289 לפנה"ס) נמצא כי "כשתבוא ליפו ..בנות יפות שומרות בכרמים". המאמר האחרון אולי מתייחס לחג הבציר שנחוג גם לאחר מספר דורות ומוזכר במחולות הבנות בכרמים בט"ו באב. תעודות אלו מחזקות את העובדה שהמרגלים לא חדשו דבר בתיאורי הכרמים ודגימת האשכול. הלוא מלכי צדק מלך (ירו)שלם המביא יין למפגשו עם אברם שניצח את המלכים הביא יין מאזור שלטונו, השימוש ביין על ידי יעקב להפגת חשדנות אביו יצחק, בטרם ייתן לו את ברכתו, או בברכת יעקב שיתכן וידע מראש על הכרמים ותעשיית היין שתיפול לידי בני שבט יהודה לאחר כ- 473 שנים בתקופת ההתנחלות בארץ ישראל. לפחות כך מיחס לו המקרא את היכולת לחזות מראש מי מבניו יקבל איזה חלק מהארץ.
 

הגפן והיין בארכיאולוגיה

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *