נח – הכורם, היינן והשיכור הראשון בתנ"ך

04/01/2014
על פי המקרא נח היה הכורם והיינן הראשון. המשך »

מאת: פרופסור עמוס הדס

בכל התיאורים שאנו מוצאים בספר בראשית החל מהבריאה ועד לאחר סיפור המבול אין זכר או רמז לגפן או יין. אילו נזכרים בפרשת נוח, רק לאחר תאור מפורט של המבול, דרך הצלתם של החיות, העופות ובני משפחת נח.

ספור פרשת נח, על פי הכתוב במקרא, ארע כאלף וחמש מאות שנים לאחר הולדת אדם וחווה, שהם עשרה דורות ושנות חייהם של בני הדורות וחמש מאות שנות חיי נח עד הולדת בניו (בראשית פרק ו, ה' עד ט' יז').

ספור המבול כפשוטו עשוי להשמע כך: אלוהים הצופה בברואיו שפרו ורבו ומלאו את הארץ ובמעשיהם הנלוזים והרעים מחליט, כנראה ברגע של כעס, להכחיד ולאבד כל נפש חיה, למעט את נח שהיה צדיק בדורו ואת בני ביתו. האל הכל יכול מתואר כאחד האדם, בעל רגשות, מאווים וכעס, אינו ממהר לפעול ולאחר שיקול דעת או מחשבה שניה, הוא פונה אל נח בדברים. בפנייתו, שנעשתה כדבר איש אל רעהו או בחלום לילה, האל, לאחר הסבר קצר על החלטתו מנחה את נח לבנות תיבה אליה יאסוף מכל החי והמעופף זוג ברואים ושבעה זוגות מהבהמות הטהורות וכן את בני משפחתו. את התיבה יטען במזון לכל הנאספים ובכך יוכל נח, משפחתו והחיות למיניהן להינצל מגורל האנושות שחטאה. משסיים נח למלא אחר כל הנאמר החל המבול בגשמים שירדו וכיסו את הארץ. לאחר ארבעים יום כלו הגשמים ולאחר תקופה נוספת משכלו המים והתיבה קורקעה ליד הר האררט, יצאו תושביה אל החופש.

עם יציאת יושבי התיבה ממנה מברך האל את כל החיות בציווי פרו ורבו. נח אסיר התודה על הצלתו, מעלה קורבן לאל מבין הבהמות הטהורות  והאל עם עלות ניחוח הקורבנות באפו מתרצה ומבטיח שלא יחזור על עונש כזה לעולם, על אף שהאדם רע מנעוריו אין להשמידו בשל כך (בראשית ח', כא'-כב'). ברית נכרתת בין האל לנח ובניו תוך ציווי לפרות ולרבות למלא את הארץ. כמו כן יהיה מורא האדם על חיות הים והיבשה ועוף השמים, מהם ייקח האדם לאוכלה. כמו כן מוגדר סדר חדש להתנהגות האדם. את הבשר אין לאכול בדמו (חובת בישול), את נפש האדם מיד איש אחיו אדרוש (הימנעות מרצח), שופך דם האדם באדם דמו ישפך (יש משפט ושוויון בעונש) ולבסוף בצלם האלוהים עשה את האדם (האדם אינו כיתר חיות הארץ ולכן חייב בנוהגים אחרים) (בראשית ט', א'-ו'). הוראות סדר זה והרחבת משמעותן הפכו למה שמוכר כשבע מצוות בני נח, אשר שמירה קפדנית עליהן מבטיחה קיום סדר בכל חברה אנושית ממוסדת. המצוות הן: איסור עבודה זרה (אלא לאל עמו נכרתה הברית), יש לברך את האל, איסור גילוי עריות, איסור שפיכות דמים, איסור גזל, איסור אכילת בשר נא (בדמו), חובת קיום משפט ומערכת דינים. הסדר זה "נחתם" בברית ובאות הבטחה, כעין חותם אלוהי, בקשת בענן (בראשית,ט', ח'-יז').

לאחר שהחלו ניצולי המבול במילוי הארץ בצאצאי אדם חיה ועוף אנו מוצאים את הסיפור הבא: "ויחל נח איש האדמה ויטע כרם. וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה" (בראשית, ט' יט'-כ'). נח שהיה איש שדה ועבד את אדמתו שב למעשיו ולאחר מכן החליט לטעת כרם. הכרם שניטע עלה יפה ונח המתין על פי הכתוב עד שיכול היה להנות מפרי הכרם. כלומר נח איש אדמה, היה חקלאי מנוסה שידע את אדמתו ועליו פרנסתו ומאכלו מאז נעוריו נוטע כרם רק משהעריך את ניסיון השדה שצבר. משנטע את הכרם, המתין עד שיכול היה לבצור את ענבי הכרם בלא שיפגע בצימוח הגפנים והתפתחותן. משהיו בידיו הענבים עשה מהם יין שתה השתכר ובשכרותו התגל (בשכרותו הקיא הסתאב ופשט בגדיו ושכב באהל ערום ועריה). עד כאן הסיפור של המבול ותוצאותיו, שעיקר פרטיו אינם בהכרח קשורים לסיפור הנטיעה, או היות נח הכורם והיינן הראשון בתנ"ך, אלא גם בתוצאות שתית היין ושכרותו של נח. לפיכך נדון תחילה ביין הראשון ומה ידוע לנו עליו ממקורות מחוץ למקרא?

 

נוח

נח מתפקח משכרונו ומקלל את בנו, תחריט שפורסם בשנת 1884,  מאוסף "קרוננברג הוצאה לאור" www.probooks.co.il


מה ידוע לנו על היין הראשון? על פי המקרא נח היה הכורם והיינן הראשון. כל זה אירע לפני כחמשת אלפית ומאתיים שנה. בשנת 1996 פרסם מק-גוורן, מאוניברסיטת פנסילבניה מאמר על "היין הראשון" שנחשף, תוארך, ומאפייניו כיין אומתו בשיטות כימיות מקובלות. כלי, שנפחו כששה ליטרים, נחפר בין שרידי "מטבח" מבנה בכפר שנחשף בהרי הזגרוס, במפגש הגבולות שבין טורקיה, אירן ועירק, הכיל משקע של חומצה טארטרית המשמשת סמן אופייני ליין. בבדיקות ממושכות נקבע גיל הכלי מלפני כ- 7,500 8,000 שנים. כלומר היין עתיק מזה של נח, על פי החישוב. מקום מציאת הכלי אינו רחוק ממקום המצוין לפי המקרא כמקום מעגן התיבה עם שוך המים לאחר המבול (מעניינת כאן ההתאמה במיקום למקום נחיתת התיבה). מציאת הכלי והיין שהכיל מצביעים על כך שלא היה זה יין מקרי אלא יין שיוצר במכוון ואף נשמר לאחר ייצורו. מלבד סימני היין נמצאו שרידי שרף של אילה אטלנטית ששימש כנראה לאיטום פתח הכלי או אולי גם כמשמר יין ומשבחו. מבדיקות היין לא ניתן היה לקבוע מאילו ענבים נעשה ונותר לשער שמקור הענבים היה בקרבת הישוב באם היו אלה גפנים מבויתות וגודלו ככרם מסודר לאותם ימים או מגפנים הגדלות בר, אין כל סימנים או רמזים לתשובה. מה היו טעמו וריחו של היין גם כן לא ניתן ללמוד מהממצאים, אלא באם נגזור גזירה שווה לידוע מתקופות מאוחרות יותר. היין תסס על שמריו הטבעיים (שמרים הגדלים על ציפות ענבים ויוצרים מעין כיסוי לבן על הענבים) וסבירות גבוהה היא שהכיל כוהל וגם חומץ.

כאן המקום להעלות עוד סברה שסיפור שכרותו של היינן הראשון נועד להוות מעין תמרור אזהרה מפני המשקה הכוהלי שזה עתה הומצא על ידי היינן הראשון ולאו דווקא מפני החומץ הכלול בו. אזהרה זו מפנה את עיקר העניין לעובדה שהמשך הסיפור המקראי לאחר ציון עובדת היות נח שיכור מעלה עברה על הציווי האוסר גילוי עריות. "וירא חם אבי כנען את ערוות אביו ויגד לשני אחיו ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערוות אביהם ופניהם אחורנית וערות אביהם לא ראו. ויקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו" (בראשית, ט', כב'-כו'). חם ראה את אביו ערום והכתוב אינו מפרט באם היה זה מקרה או שמא עשה יותר ובמתכוון מעצם הראייה. כי לו היה זה רק בבחינת ראיה כיצד יכול היה נח לדעת מה עשה לו חם בנו הצעיר בעת שכרותו.

נח המתפכח משכרותו מגלה שתי עובדות: זו שהיה מכוסה כלומר היה מי שראה אותו בערוותו וכיסה אותו. אולם הוא מגלה שמלבד מכיסוי גופו הערום בוצעה בו פעולה ואף יודע במי יש להטיל את האשם כי הוא אינו מקלל את עושה הדבר אלא את צאצאיו, קללה לכל המשך משפחת חם כי עבר עברה הנושאת עמה עונש מות בסקילה. על פי מסורות כנעניות חובת הבן לעזור לאביו ובמידה והאחרון הפריז בשתיית יין. לפי כתובת מאוגרית, מהמאה ה- 14 לפנה"ס, נאמר כי על הבן "לאחוז ידו בשכרונו מעמסהו כי שבע יין". אין בכך עדין דבר וחצי דבר מעבר לחובת העזרה. לפי דעת אחד הפרשנים (פרופ' קסוטו), מעשים מגונים בין בן לאביו ולהפך היו נפוצים במזרח הקדום. הכתוב במקרא רק מרמז על כך ונמנע מלפרט. ישנם פרשנים המרחיקים לכת כמו רש"י שטען כי בראות חם את נח אביו השיכור במערומיו, נתקף "לתשוקה סוטה", או נכנע לתאוותו ומכאן שהותיר סימניו אחריו ועל כל אלה קוללו צאצאיו לדורותיהם.

 

הגפן והיין בארכיאולוגיה

www.probooks.co.il

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *