עמק האלה 2010 – מתוק מעז

22/12/2013
לין גולד:"שנת בציר 2010 רחוקה מאוד מלהיות שנה טובה" המשך »

מאת: אבי הלוי
צילום: אבי הלוי ואייל קרן

"שנת בציר 2010 רחוקה מאוד מלהיות שנה טובה", אומרת לין גולד, ייננית יקב עמק האלה ומסבירה: "חורף לא קר במיוחד, הנצה ופריחה מוקדמים, הרבה חמסינים ובציר שהקדים בשבועיים. וביחד עם זאת אני חושבת שבציר זה הוא אחד הטובים של היקב". לין גולד מודה שזהו פרדוכס שאינה יודעת להסביר ובכלל ככל שהיא לומדת עוד משהו ונראה לה שעלתה מדרגה היא מגלה עד כמה היא לא יודעת… גולד מתנחמת במחשבה שזה מה שיפה במקצוע הייננות שבו רב הנסתר על הגלוי והיא שמחה שנפל בחלקה לעסוק במקצוע זה. מילים יפות וכיף לשמוע.

הדברים נאמרו באירוע לרגל השקת שני יינות אדומים מבציר 2010: קברנה סוביניון ובלנד הקרוי 32/35. עיון בדפי היינן מראה שלכאורה עקבות השנה החמה ניכרים היטב ביינות אלו שכן נתון האלכוהול ביין גבוה מאוד – 15%. יחד עם זאת יש לציין שרמת אלכוהול כזו כבר אינה הפתעה ויינות רבים בארץ ובעולם מגיעים לרמה הזו, אולי בגלל ההתחממות הגלובלית. כאשר כותב מילים אלו למד יין לפני למעלה מחמש עשרה שנה, היינות היחידים עם רמה כזו של אלכוהול היו יינות האמרונה האיטלקיים שנעשים מענבים שיובשו וריכוז הסוכר בהם גבוה. היום יינות 'רגילים' עם 15 ואף 15.5 אחוזי אלכוהול אינם נדירים.

באירוע טעמנו גם יין ארכיון – קברנה סוביניון 2004 מבקבוק מגנום. היין הפגין חיות מפתיעה, מה שכלל לא מובטח כאשר מדובר ביין ישראלי בן תשע שנים. היה לו צבע טוב ללא סימני התיישנות, הפרי נשמר היטב הן בריח והן בחיך ובהשהיית היין בפה אף ניתן היה לחוש בקיומם של טאנינים די בולטים. הטעימה גררה שיחה על הכדאיות של היקב מחד והלקוח מצד שני לגבי מכירה ורכישה של יינות בבקבוק מגנום. אודי קפלן, מנכ"ל היקב, ספר שהעלויות בייצור יין בבקבוק מגנום גבוהות יותר עקב הכמות הקטנה והטיפול הידני: מילוי, הדבקת התוויות, אריזה, אחסון וכדומה. הלקוח לתומו חושב שמחיר בקבוק מגנום צריך לעלות לא יותר מכפל מחיר של בקבוק רגיל. הצצה מעניינת לבעיה שאנו חובבי היין לא מודעים לה.

עמק האלה באריה

עמק האלה, קברנה סוביניון 2010  
היין הזה עשוי מ- 85% קברנה סוביניון, 10% מרלו ו-5% סירה. ענבי הקברנה מגיעים משני כרמים באזור: האחד כרם אדרת שגובהו 350-400 מטר והשני נס הרים בגובה 700 מטר. ליין צבע אדום כהה עם לב שחור ושוליים סגולים. אף מאופק, לא מנדב ריחות אלא אם מערסלים את הכוס במרץ. שהייה נוספת בכוס משחררת כבר קצת יותר ריחות שמזכירים בעיקר דובדבנים אדומים-שחורים בשלים מאוד. בפה היין הרבה יותר נדיב ומפגין טעמים פירותיים, כביכול מתוקים (על פי נתוני הייננית, היין יבש לגמרי וייתכן כי תחושת המתיקות נובעת מרמת האלכוהול והגליצרול הגבוהים). הגוף מלא ו'רוחש' טאנינים רכים שלא תופסים את הפה. הטעם השיורי נעים וארוך ומושך ללגום עוד ועוד. מחיר: 110 ש'.

עמק האלה, 32/35 –  2010
בלנד העשוי מענבי קברנה סוביניון, פטיט סירה ופטי וורדו. יחסי הכמויות לא נמסרו והגישה של היקב היא שזה לא ממש לא חשוב שכן בכל שנת בציר נעשה הבלנד המוצלח לאותה שנה. צבע היין אדום עמוק, אולי קצת יותר כהה מהקברנה שנסקר קודם לכן. האף נדיב ומאוד פירותי, מזכיר שזיפים אדומים ושחורים בשלים וריחניים. היין טעים מאוד אבל פחות 'מתחנף' מקודמו. צריך לתת לו קצת זמן בכוס והתמורה לא מאחרת לבוא: טעמים נוספים צצים מאי שם: מתיקות מתחלפת בחמיצות, טאנינים משנים עוצמות ובסך הכול יין די 'רציני' ומהנה. יש להניח שהיין עוד ישתנה ויעניק יותר לכשיתבגר. נמכר בחנויות ב-210 ש'.

סיכום

שנה חמה או לא, יקב עמק האלה מוכיח שלא צריך להיבהל מאלכוהול גבוה. היינות שטעמנו מתמודדים יפה עם האלכוהול הגבוה בשל עוצמת הפרי שמקורו מהכרמים המשובחים באזור. שילוב של היינות עם אוכל מתאים, עשיר ואפילו כבד, יעשה אך טוב ליין לפחות בשנים הקרובות, בעודו צעיר יחסית.

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *