בכנס בינלאומי, שנערך בירושלים ועסק בסר משה מונטיפיורי, השתתפו סופרים, פרופסורים, רבנים, פוליטיקאים ומומחים לנושאי מונטיפיורי, משכנות שאננים וירושלים במאה ה-19. המשתתפים, שהגיעו ממקומות שונים בעולם, הציגו סקירה כללית על החיים של משה מונטיפיורי, שהיווה ומהווה לדבריהם השראה ומופת לעם ישראל עד ימינו.
דברי הפתיחה לכנס ניתנו על ידי אדם מונטיפיורי, המייצג את המשפחה, ועובד ביקבי כרמל. אדם התמקד בעניין של אבותיו ביין ובחקלאות. הוא דיבר על חזונו של השר מונטיפיורי, שהטיף לעיסוק בחקלאות בארץ והמליץ כבר אז לשתול גפנים ועצי זית בכל מקום אפשרי.
משה מונטיפיורי היה הראשון שהמליץ על חקלאות ונטיעת גפנים בארץ ישראל, חמישים שנה לפני הרצל והמפעל הציוני שלו, וארבעים שנה לפני ייסוד ענף היין המודרני בארץ.
כמו כן סיפר כי מונטיפיורי אהב יין ונהג לשתות בקבוק בכל יום. הוא אהב לשתף אחרים בשתיית יין ואף שלח מתנות יין רבות לחולים ולעניים. בביקורו בארץ הקודש קיבל השר מונטיפיורי מתנות יין רבות מהקהילות אותן ביקר.
גם קרוביו של משה מונטיפיורי השקיעו רבות ביין. אחיינו, נתנאל רוטשילד, רכש את שאטו מוטון רוטשילד בשנת 1853. אח גיסו, הברון ג'יימס דה רוטשילד, קנה את שאטו לאפיט רוטשילד בשנת 1868. והאחרון, הברון אדמונד דה רוטשילד, שאחי דודו היה משה מונטיפיורי, ייסד את יקבי כרמל בשנת 1882. התרומה האחרונה של משה מונטיפיורי הייתה לראשון לציון וזכרון יעקב בשנת 1884.
בסוף דבריו, אדם מונטיפיורי הטעים את האורחים הנכבדים ביינות מיקבי כרמל ויתיר. הפופולריים ביותר היו היינות: כרמל קברנה סוביניון כרם סומקה 2010 ויתיר סירה 2009.
הכנס, שנמשך שלושה ימים, כיסה היבטים שונים של תרומותיו של משה מונטיפיורי, ביניהם בניין אבן הפינה של ירושלים המודרנית, רכישת הקרקע החקלאית היהודית הראשונה ובניית טחנת הרוח הסמלית בירושלים.
