יין והיסטוריה ברד פואטרי

05/10/2013
עם דובי טל המשך »

 ישראל פרקר
תודה לדנה בנית

כבר בדרכי ליקב רד פואטרי, הנמצא בחוות טל שבשטחים החקלאיים של כרמי יוסף,  ניסיתי לדמיין איזה פרקים בהיסטוריה של מדינת ישראל ייווספו הפעם לידע שלי. ידעתי שאצל דובי טל לאורך כל השנים, יין והיסטוריה ארצישראלית הולכים ביחד.

"זה יקב שאמור יום אחד להיות יותר גדול".  פתח דובי מארחי את השיחה בינינו. "הקמנו אותו בשנת 2000 והוא המשכיות ליקבים שהיו לנו קודם בארץ: ליקב שהיה לאבא שלי במקווה ישראל שפעל בשנות ה- 70- 60, וגם למשפחה של אימא שלי ברחובות היה פעם מזמן יקב שנקרא יקב "הגת" שנמכר לבסוף לכרמל מזרחי."

ומה אתם מגדלים כאן בחווה החקלאית? התעניינתי.

"יש לנו מגוון גדול של עצי פרי וגם ענבי מאכל וענבי יין. חלקם הגדול הולך למכירה ומחלקם אנו עושים יין. ממשתלת הגפנים שלנו אנחנו לוקחים את השתילים לנטיעות החדשות. יש בכרמים הרבה זני גפן. כמה קלונים של קברנה סוביניון, מרלו, סאן ג'ובזה, ברברה, טמפרניו, שרדונה, גוורצטרימינר, קצת ריזלינג, פטיט סירה , קצת ויונייה. בכל פעם נוסף משהו חדש. יש לנו השנה קצת גרנאז' שאני אעשה ממנו יין רוזה.
אנחנו מייצרים ביקב בעיקר יינות מזנים אדומים וגם קצת מלבנים בכמויות קטנות. יצרנו גם קברנה סוביניון לבן שנעשה מענבים אדומים. סוחטים אשכולות שלמים מקבלים מיץ שקוף ואותו מתסיסים בכוהל."

דובי מזג לכוסי מהיין המיוחד הזה. היה לו ריח פרי טרופי והוא אפילו היה טעים ולא הזכיר את הקברנה סוביניון המוכר לכולנו, ממנו הוא נוצר.
ליקב רד פואטרי יש יינות בסדרת כבוד על שם אנשים מיוחדים שהשפיעו על החיים של דובי ולכן החליט שהם יופיעו על תוויות בקבוקיו.

דובי: "הבקבוק שאני מחזיק נקרא אהרונסון, בלנד של זני פרובנס. הזן המוביל הוא מורברדרה יחד איתו סירה וקצת קריניאן. אפשר למצוא אותו בדיוטי פרי. ניראה לי שזה בלנד שלא מוכר לישראלים, אבל מי שמתרגל לשתות אותו עם אוכל מוצא בו רובד מדהים של טעמים."

"היין קרוי על שם האדם הכי גדול שהיה פה אי פעם בארץ במאה השנים האחרונות. זהו אדם ששמו אהרון אהרונסון, כל אחד כאן בארץ חייב לו משהו. הוא מפורסם בדרך כלל רק כמדען שגילה את אם החיטה.
אהרונסון התגלה כנער עילוי בזכרון יעקב על ידי הברון רוטשילד ששלח אותו ללמוד בצרפת. כשחזר לפה אחרי שכמעט סיים את התואר שלו באגרונומיה עבר להיות מדריך חקלאי במטולה. הוא רב עם פקידי הברון על רקע זה שהם רצו ליצור תלות של החקלאים בפקידות ובברון ולא שאפו להביא אותם לעצמאות.

לאחר מכן עבר לדרום טורקיה שם ניהל חווה ענקית והכניס לשם את הגפן. משם הוא חזר לארץ והתחיל לייבא מכונות וציוד חקלאי שלא היה פה עד אז. הוא מחונה על ידי הטורקים להיות אחראי על הדברת הארבה בכל האימפריה העותומנית.
תוך כדי הנסיעות שלו ברחבי האימפריה התחיל אהרונסון לגלות מחנות ריכוז בהם השמידו  התורכים עמים שונים. הטורקים עסקו בחיסול מיעוטים, כמו למשל נוצרים בלבנון.
עלו במוחו מחשבות שיום אחד הם עשויים לעשות זאת גם ליישוב הקטן היהודי שחי כאן בארץ. ואז הקים את ניל"י יחד עם אחיו אבשלום פיינברג. זו הייתה המחתרת היהודית הראשונה בארץ ישראל."

ודובי ממשיך בסיפורו ההיסטורי הבלתי תם:
"אני רוצה לספר  על תחנת הניסיונות שהוא הקים בעתלית. זו הייתה תחנה חקלאית בה היו יותר מ- 100 זנים של חיטה וכ- 300 סוגים של גפנים. היו שם גם התפוחים והאפרסקים הראשונים בארץ. כל זה נעשה מכספים של הקונגרס הציוני האמריקאי.
אותו מקום הפך גם להיות הבסיס של ניל"י שמתוכו ואליו היו מגיעים להוציא ולהביא מידע. אהרון עבר דרך אירופה במלחמת העולם הראשונה והגיע לאנגליה. הוא שיכנע את המודיעין הבריטי שהוא יכול לתרום להם רבות והעבירו אותו לאלכסנדריה. מאלכסנדריה הוא תאם את הפעילות של ניל"י והוא זה שמסר את ארץ ישראל לאנגלים, לאלנבי.

הדוד הקטן של אמא שלי היה סייען של ניל"י. הוא היה אולי הראשון שעסק במחקר מסודר חקלאי בארץ. אהרונסון היה הראשון שלמעשה יצא בהצהרה שאם ישתלו בבאר שבע יערות ישנו את האקלים של באר שבע ועל בסיס זה שתלו את יער יתיר. הוא הראשון שעסק בחיפושי נפט יחד עם הבריטים. הוא גם נלחם נגד שולי ספוג איטלקים שרוקנו את החופים של מדינת ישראל.
לצערי אני חייב לציין שלא נתנו לו את הכבוד שהגיע לו."

יין אהרונסון הוא שונה, מיוחד ולא מוכר. יש לו טעמים עדינים, טעמים צרפתיים.

יקב רד פואטרי מאופיין בבקבוקים שעטופים ברשת עם חותם שעווה.
סדרת יינות הכבוד של היקב משווקים בבקבוקים בלי הרשת.

רד פואטרי 500צילם ישראל פרקר

 

היין הבא שהציג בפני דובי טל נקרא קפריוטי. היין יוצר לכבודו של חבר של אבא שלו.
הוא היה איטלקי שהביא לארץ את הידע להקמת שייטת 13 של חיל הים,כולל הציוד. מי שעזר לו היה אפריים אילין, אותו אילין של הסוסיתא. בהדרכת קפריוטי הטביעו את אוניית הדגל של הצי המצרי שנקראה "קינג פארוק" ואונייה נוספת.

דובי ממשיך בזכרונות: " 4 חבר'ה מופרעים שרכבו על טופרדו אנושי הצליחו עם ארבעה כלים להוריד 2 ספינות ענק. אותו קפריוטי פעל נגד הבריטים ונתפס בשבי בתוך נמל מלטה. הוא ישב בשבי מספר שנים. הוא גם כתב כמה ספרים. אחרי התקופה של הקמת השייטת הוא חיי באיטליה, ייצר ועסק ברכש של נשק עבור צה"ל.

היין הוא סאן ג'ובזה וקראתי לו קפריוטי כי לא רציתי לקרוא לו על שם קדוש איטלקי. קפריוטי  הוא קדוש שלנו. זהו סאן ג'ובזה עם קצת מרלו וקברנה. אנחנו שותים אותו קר."

 "אבא שלי נקרא באותה תקופה אלכס גולדנטל ויותר מאוחר בן גוריון קיצר את שמו לאלכס טל. עד 1951 הוא היה בשייטת, במחזור הראשון של יוחאי בן-נון. הוא התפוצץ בנמל יפו תוך כדי בניית מתקן נשק חדש אבל מעולם לא ניסה לקבל אישור של נכה צה"ל. אבא נפטר בגיל צעיר מלוקמיה. יש סיכוי גדול שהמחלה נגרמה מאותה פציעה. הוא לחם במלחמת השחרור בקומנדו, ועסק ברכש ופיתוח של כלי נשק בחיל הים, והביא לפה את הצוללות הראשונות. אבא התפטר מחיל הים על רקע ויכוח אידיאולוגי על הרחבת צוללת "דקר" ולמעשה הוא עוזב כמה חודשים לפני הטביעה של ה"דקר".  הוא התנגד לזה שירחיבו את הדקר ויבנו בה תא של לוחמים. זו הייתה הדרישה של חיל הים.

 לאחר מכן שימש אבי, אלכס טל, כראש פרויקט הטיל גבריאל בתע"ש יחד עם אורי אבן טוב. לאחר כן היה מעורב בניהול "קרמר תעשיות לייזר". מפעל שהתחיל אז עם עוזי שרון. בהמשך הקים את היקב שלו במקווה ישראל. היקב נקרא ייקבי כרמיה וייצרו שם גם ברנדי, שמפניה, והיה יקב הבוטיק הראשון בארץ. אימא עסקה בשיווק"
 

"אבא שלי גם היה חלק מצוות של שייטת 13 שלקח חלק במבצע עובדה. הם הורידו את כלי השיט הראשון של חיל הים לאילת (בגורר דרך הכביש). במקום שאליו הגיעו נבנה נמל אילת. הסירה שהם לקחו מיפו הייתה סירת שלל מעץ. זה כלי השיט שבו עשו הפגנה בים האדום וזה כלי השיט הראשון שחיל הים הביא לשם. "

היין השלישי בסדרת הכבוד נקרא "יין משוגע".

"לאבא שלי היה יין מוביל במקווה ישראל שנקרא בשם הזה. התווית היא התווית המקורית שאייר יגאל תומרקין. היין אז היה בלנד של קריניאן וגרנאז'. הענבים הגיעו מכרמי יוסף מאזור שנקרא סיידון גזר. כיום הוא קצת שונה. קריניאן כזן מוביל. קריניאן מגפנים בנות 30+ עם קצת קברנה ומרלו. זה יין שיצא בסך הכל פעמיים ב- 2006 וב- 2010. מרלו שחור בצבע שמזכיר יוד. כבד מאד, עשיר מאד, טיפה פורטי, והוא מיוחד ולכן הוא לא נהיה בלנד עם דברים אחרים וזכה להיות בפני עצמו.

עשיתי פחות מ- 1000 בקבוקים ממרלו זה. החותם שלו לבן כי בעבר קראנו לו שירה אדומה ושירה כותבים בדרך כלל על דפים לבנים, לכן החותם שלו נשאר לבן."


יין הכבוד הבא הוא קברנה רזרב מ- 2008 שנקרא גולדנטל על שם המשפחה מצד אביו של דובי שהגיעו מרומניה.
"לסבא שלי הייתה חנות בחיפה ובמאורעות תרפ"ט 1929 באו לשרוף לו את החנות. הוא פיזר את ההפגנה בכוחות עצמו באמצעות רובה ציד שהיה לו עם רישיון. הוא ישב על רצח בכלא עכו. הזיכרון הכי קשה שנחרט לאבי בתור ילד היה לראות את אביו במדי אסיר אדומים לפני הוצאה להורג, החלק האדום בשירה אדומה שייך לזה. עורכי דין שהמשפחה הביאה מאנגליה הוציאו אותו מהכלא, אמנם לא זכאי אבל משוחרר."

יין נוסף נקרא "שרונה". 2/3 קברנה פרנק ו-1/3 מרלו. יין כבד שמתיישן טוב. בלנד שנעשה הרבה שנים.

"בשנה שהוא יצא לשוק נפטרה שרונה אהרון ברוזה (אמא של הזמר דיוויד ברוזה) שהיא קרובת משפחה שלי שמאד אהבתי. בתקופות מאד קשות שלי היא ידעה לתת אהבה ותמיד היה לה אכפת ממני. היין הזה מסתובב בעולם. ודיוויד מספר שלכל מקום שהוא מגיע הוא מגיע איתו."

וסיפוריו ההיסטריים של דובי ממשיכים וממשיכים בהסתובבנו במשרד היקב ובהתבוננות על המסמכים והתמונות התלויים על הקירות מסביב.

"זאת תעודת השתתפות באוצר התיישבות היהודים. זוהי מניה שנרכשה ברומניה על ידי המשפחה של אבי. נרכשו 4 כאלה על שם כל ילד בין 1902 ל- 1905. זוהי המצבה והמזכרת היחידה שיש לי לאנשים שלא הכרתי מעולם. עד שלא מצאתי אותן לא ידעתי שהם היו קיימים אפילו."

"הבלנד הראשון שעשיתי נקרא ארליך ובו יש 4 זנים. שיראז ומרלו ביחסים שווים עם קברנה ופטיט וורדו, גם פטיט סירה תלוי לפי הפיניש שנראה לי באותה שנה. היין נקרא על שם חבר מאד טוב שלי שוקי ארליך שהיה מנכ"ל אינטל חיפה.  
כל פעם שאני צריך מישהו שידבר עם מכונה, משהו שאני לא יודע (למכונות יש שפה שמהנדסים יודעים לדבר איתן) אני קורא לו. הוא מין ד"ר דוליטל של מכונות. לנו אין את זה, צריך חברים שיש להם את זה !!!!

לחיים !!!

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

תגובה אחת על יין והיסטוריה ברד פואטרי

  1. מאת יעקב בן דור‏:

    איזה כיף של כתבה.שושרשים וגאווה.
    בהצלחה!!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *