שלושה במאה, ארבעה במאה אולי?

20/08/2013
טוב או רע? המשך »

מאת פרופסור עמוס הדס

שוב אנו בפתחה של עונת החגים הפותחים שנה חדשה.
בעבר לפני חגים אלה או לפני חג הפסח, תכפו עלינו מבצעי מכירות יין תחת הכותר שלושה במאה וארבעה במאה. הייתה בכך הוזלה יחסית לא קטנה במחירי היינות. בדיונים עם אחראים על מדפי יין, ייננים, סוחרי יין ועתונאי יין עולות כמה הבחנות והערות לא מחמיאות לתעשייה.

 באם נעלה כמה מהן בקצרה נמצא ביניהן את אלו: 
מי שבחן אילו יינות נכללו באיזה מבצע יכול היה להבחין בניואנס מעניין. יקבים, שהעריכו עצמם ולא בכדי, כללו במבצעים אלה יינות שההוזלה היחסית עליהם הייתה מעט שונה ופחותה מזו שהוצעה ליינות של יקבים אחרים. ככלל ההוזלה לא נולדה מתוך יצר אלטרואיסטי מצד היקבים והמשווקים לטובת הצרכן. היא נבעה יותר מהצורך לפנות עודפי יינות מהמחסנים ופחות מהדאגה לצרכן. לו עמדה הדאגה ל"צרכן מעמד הביניים, קשה היום" ול"עמך", מחירי היינות, שהוצעו באותם מבצעים, היו נשמרים בכל ימות השנה ולאו דוקא לחגים בלבד. יתכן והיקף המכירות היה עולה כמו גם הצריכה האישית ליין. כיצד יתבטאו צרכי (קשיי) היקבים והמשווקים במבצעיהם לקראת החגים הבאים עלינו לטובה? ברשימה זו אנסה בקצרה לברר מה צפוי לנו הצרכנים וחובבי היין בשוק היין ואילו מבצעי מכירות נפגוש לאור המצב הנוכחי בענף.

תחילה נזכיר כי רבים וטובים בארץ גאים בהישגי יינות ישראל בתחרויות יין ברחבי העולם וכן בבקורות יין בינלאומיות. הענף עלה מדרגות אחדות בייצור יינות ובאיכותם, אולם כמות יינות אלה מכלל היצור אינו גדול. מחירי היינות בארץ גבוהים לדעתם של מקומיים, תיירים, מומחי יין מחו"ל ואחרים. למרות העליה באיכות היינות אנו עדים למספר "תקלות ומהמורות" בדרך התפתחות הענף. במהלך שבעים השנים האחרונות, צריכת היין השנתית לנפש "זחלה" מ3.5 ל- כ- 4.5 או אולי נושקת ל- 5 ל' לנפש לשנה. הכמות המוחלטת של יינות, הנצרכת מדי שנה עלתה ועמה עלו גם יבולי ענבי היין בהתאמה, כולל ענבים שגודלו בארצות ניכר ויובאו לארץ כיין בבקבוקים על ידי יצרני היין המקומיים וסוחרי יין.

בשנים האחרונות הורחבו שטחי הכרמים ליין בהיקף גדול מאד, היבול השנתי עלה בהתאמה אך במקביל גדלים והולכים העודפים עד כדי כך, שאין מקום לאחסון היבול האמור להבצר בקיץ זה. יקבים שוקלים בשנה זו לצמצם את רכישות ענבי היין ואולי להשבית כרמים. על כך נוסיף כי בשנה הבאה ב- 2015 נזכה לשנת שמיטה "קדושה ומחמירה" ויקרה לאין ערוך מקודמותיה. נראה לקראתה ובמהלכה השבתת כרמים ויתכן גם נטישה חלקית של כורמים. כבשנים קודמות ישולמו תשלומים לכל מיני גופים, שהשמיטה יקרה להם ויקרה לנו שבעתיים, בתשלומים המכונים "תגמול עבור נזקי השמיטה לשומריה". למרות העודפים בארץ, ייובאו יינות כשרים במתכונת "מהדרין", או "מהדרין למהדרין" ועוד יהיו יצרנים שייצרו בחו"ל יינות "כשרים להידור מצווה". יצרנים שישמרו את "היתר המכירה" או יפעלו תחת "אוצר בית דין" באזור מסוים ימצאו שאינם יכולים למכור את היינות באזור אחר כי הרב המקומי אינו מכיר ב"היתר" או ב"אוצר" כיון שמשגיחיו לא נכחו שם.
הרגולציה של הענף (אזורי יין, דירוג איכות יין בלתי תלוי, רה-ארגון ועוד), שרבים ציפו לה "הומלצה, נחתמה והוחבאה" במשרדי הממשלה. רק מכון היין הוקרב קורבן. זו תמונת המצב בענף כיום המקרינה אי ודאות לגבי ההתנהלות לעתיד.

לאחרונה הופיעה רשימה קצרה באחד מאתרי הרשת העוסק ביין והסעדה, תחת הכותר "ששה למאה…". במידה וכותר זה מדויק הרי שבמחיר זה יוצעו יינות במחיר של 16.7 ש"ח לבקבוק.
מחיר ייצור בקבוק יין כולל:
 מחיר ק"ג ענבים, דמי עבודו ליין, בקבוקו בבקבוק עם תויות, פיקוקו בפקק, עיטורו בתוויות ולבסוף אריזתו במארז תריסר. באם נפחית את מחיר ייצור בקבוק היין ממחירו המוצע במרכול נמצא, שמרווח הרווח יהיה זעיר הן ליצרן, הן למשווק.

 ומה לגבינו? האם היין יהיה שווה את מחירו? יתכן מאד שבמחיר זה יוצעו לצרכן יינות שטעמם ליד שולחן החג ירחיק וירתיע את אותם השותים ממנו מרכישת יינות שולחן בכלל. שיקול דומה נוכל להעלות לגבי מבצע המוכתר בסיסמא של חמישה במאה. לכן, ככלל ניתן יהיה לומר שמבצעים השנה יהו דומים למבצעים שהוצעו לקראת החגים הקודמים, כלומר שלושה או ארבעה למאה. חובבי היין ימצאו בהם יינות מוזלים וטובים למטרותיהם וירכשו מהם את מלוא צורכיהם בהוזלה. אולם להמון העם המבצעים הללו לא אומרים הרבה.

קונה אחד, ששמע שיחה ביני לבין האחראי על היין במרכול בו אני קונה, העיר כי לצורך החג הוא צריך רק שני בקבוקים ועליהם הוא נדרש לשלם מחיר מלא, כיון שבקופות לא מוכנים לחלק את המחיר של ארבע למאה לשנים בחמישים. רבים מהנשאלים בשנים קודמות העירו לא אחת כי ממילא רבים מהיינות הלבנים במבצע חמוצים מאד, טעמם אינו מושך, היינות האדומים מרים, יש תחושה לא נעימה בפה, מרירות, היינות כוהליים מאד, או אמירות לא מחמיאות נוספות. התחושה של בני שיחי המבינים ביינות היא, שהמבצעים לקראת החגים הקרובים יהיו דומים בכל לקודמיהם והתוצאות הצפויות בהיקף המכירות וחיסול העודפים גם הן תהיינה דומות, נשאר עם עודפים גדולים. רק מביני דבר, יהנו ויזכו פה ושם ביינות טובים במחיר סביר.

מבצע

סיבות נוספות לאי הסבירות להוזלות גדולות מאלה הן:

א. שיהיו יקבים המוכרים כטובים יותר מהאחרים, שהמוניטין לו העפילו לא יתיר למנהליהם למכור את היינות הטובים במחירי הצפת שוק.
ב. היין אינו שוק רגיל של היצע וביקוש פשוטים במקובל לגבי מוצרי יסוד. הוא מצד אחד שוק של נהנתנים המצפים לתמורה רגשית, חוויתית, חברתית, וחזותית מהיין וככל שהתמורה תהיה מהנה וגבוהה יותר יהיו מוכנים לשלם מחירים גבוהים יותר עבור היינות.
ג. היין נתפס כמוצר בעל מעמד חברתי, דתי, ותרבותי ובמידה רבה כמוצר אומנות. לכן מחיריו נקבעים בהתאם.

המצב יכול היה להיות טוב יותר לו מאז החלו מוסדות הענף להצהיר על מאמציהם להגביר את הצריכה, אך ההצהרות היו כ"אדוות קלות על פני ים שמנוני ביום חמסין" או "כמפח אוויר חם המתמוגג ברוח". שום מבצע חינוכי של ממש המכוון לקידום מכירות או צריכת היין לא נעשה. אותם מבצעים המתוארים כתערוכות, פסטיבלי יין, סדנאות ועוד הביאו לטעימות היין קהל, שרוב רובו אנשים המתחככים בענף ובאהבה ליין. הקהל הרחב הגיב במשך שנים, לכל הפעילות החינוכית הזו, באדישות המתבטאת באי הגדלת צריכת היין השנתית לנפש.

לכותב שורות אלה נראה, שהרשימות הקודמות מפרי עטו וזו שלפניכן אינן אלא "תמונת מראה" של הענף, תמונות שאינן יפות כלל ועיקר.
רשימה זו נכתבת עם חיוך מר אותו מעלה זכר הסיפור על חייט עני שעל פיתו הדלה התישבו שבעה זבובים. החייט, שהחליט לא לחלוק עמם את פיתו, חיסל את כולם במחי יד אחד. לאחר זמן קצר הבין, שבאם יכתוב שלט על גבו "שבעה במכה אחת" יוקירו אותו האזרחים כגיבור והוא יזכה למנוחה ולנחלה. אולם מלך המקום, לאחר ששמע על ה"גיבור" ציווה עליו לחסל שני ענקים מסוכנים לו ולממלכה. החייט הבין וידע את מגבלות כוחו, ושראשו בסכנה פנה למצוא דרך אחרת לחסלם ולזכות בבת המלך ובתגמול נאות. הוא מצא תחבולה מחוכמת והצליח לסלקם מהממלכה.

 זה המשל לרגע הכתיבה. הנמשל הוא ששלושה, ארבעה או יותר למאה (במכה אחת) אינה הדרך אלא בשום שכל ובתחבולות ניתן לשנות את תמונת הענף. ברור לכל, שלצורך שיקום מצב הענף, הצעד החיוני והתכוף ביותר הוא, שראשי הענף והעוסקים בו ישקלו להכנס ולחפש דרכים של ממש לתיקון המצב בטרם נפגע בו אנושות ובחומרה העולה על כל שנעשה בו עד כה.  

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

תגובה אחת על שלושה במאה, ארבעה במאה אולי?

  1. מאת Israel‏:

    קשה לי עדיין לעכל את הידיעה שפורסמה אתמול בעיתונות, שהשנה יינטעו עוד
    2000 דונם כרמי ענבי יין….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *