'מהפכות נפגשות' 2013

11/08/2013
טעימת יינות יקבי רמת הגולן ויינות יבוא מובחרים בדרך היין המשך »

טעם וכתב : אבי הלוי
המסורת נמשכת. בכל קיץ מתקיים מיזם משותף ליקבי רמת הגולן ולרשת חנויות דרך היין שבו ניתנת הזדמנות מיוחדת לחובבי היין לטעום זה לצד זה את היינות האיכותיים של יקבי רמת הגולן לצד יינות יבוא מובחרים מאלו המיובאים על ידי רשת 'דרך היין'. לפני כמה שנים פרסם מבקר היין המנוח, רוגוב ז"ל, מאמר שבו מנה את האירועים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של צריכת היין בישראל. רוגוב ציין את יקבי רמת הגולן כמי שהחלו במהפכת האיכות בתעשיית היינות הישראליים ואת רשת 'דרך היין' כמי שהובילו מהפכה בצריכת יין איכותי ע"י פתיחת הסניף הראשון של דרך היין והפכו בהמשך לסוחרי היין הרציניים הראשונים במדינה.

השנה חוגג יקב רמת הגולן 30 שנה להקמתו ואילו רשת 'דרך היין' חוגגת את יום הולדתה ה-20. שני הארגונים מצאו באירוע זה ציון דרך מיוחד להציע לקהל חובבי היין יינות איכותיים לטעימה "במחירים שמכסים את עלות האירוע" כדברי טל שקד, מבעלי ומנהלי 'דרך היין'. שקד סיפר על חידוש ברשת 'דרך היין' שלפיו יינות ישראלים יעברו בדיקות של מעבדה מוסמכת בדיוק כמו יינות מיובאים, מה שלא היה עד עתה. הוא בישר על פתיחת חנות חדשה, תשיעית במספר, בדיזינגוף סנטר בתל אביב ועל כך שהרשת קיבלה את תו אמון הציבור – מהלך שבו התחייבה להגינות בעסקים, שביעות רצון לקוחות, איכות שרות, שמירה על פרטיות הלקוחות ונכונות לטיפול מהיר בתלונות.

ארנון הראל, מנהל השיווק של יקב רמת הגולן, דיבר על החשיבות של גורמים כמו 'דרך היין' בשוק היינות הישראלי. הוא ציין שיקב, איכותי ככל שיהיה, זקוק לפלטפורמה שיודעת לגרות את הצרכנים לרכוש את היין. הוא התייחס לעובדה שרשת דרך היין הייתה המשווק הראשון של יינות רמת הגולן והודה לאורי שקד, מנכ"ל הרשת, על אירוח אירוע הטעימה המשותפת. הוא דבר על בציר 2013 שמתחיל בימים אלה וציין שהענבים מבציר לבציר הם יותר ויותר פרי של גפנים נקיות מוירוסים. הראל דיבר על התחרות הקשה בענף ועל הדרך המיוחדת שרשת דרך היין מטפלת בהבאת בשורת היין האיכותי אל הצרכן הסופי. "התשובה שלנו למצב היא להמשיך ולעשות יין איכותי ולהביאו אל הלקוחות שיודעים להעריך יין כזה ומוכנים לשלם עבורו", דברי הראל.

מהפכות נפגשות

הפעם נבחרו לטעימה זוגות היינות הבאים:

ירדן Blanc De Blanc, 2007  
125 ש"ח

 Louis Roederer Brut Premier NV 
290 ש"ח

רשמי טעימה: הבלאן דה בלאן הוא פלא בעיני. במחיר שפוי אתה מקבל יין מבעבע איכותי ברמה מעולה. ליין צבע יפה, צהבהב בהיר, הריח כריח תפוחים וליים ובפה חומציות טובה ומרעננת. הברוט של רואדר קצת יותר מתקתק ומחירו, על אף שהוא כפול מהבלאן דה בלאן, מאוד נוח בתור שמפניה צרפתית 'אמיתית'.

 

ירדן קצרין שרדונה 2011 (100 ש')
Olivier Leflaive, St Aubin Premier Cru 2008, Bourgogne France 
250 ש"ח

רשמי טעימה: מבין כל יינות השרדונה הישראליים הקצרין הוא החביב עלי ביותר, למרות שבמשך השנים הוא עבר שינוי זוחל: פחות מלולקטית, פחות עץ ומה שאולי תוצאה של הקודמים – פחות צבע. כך או כך הוא עדיין יפה, ריחני (שמרים, חמאה) וטעים (מתקתק אך אלגנטי). השרדונה הצרפתי הוא יין לבן מצוין אבל לא לטעמי, יותר מדי 'מודרני'.

 

ירדן מלבק 2010 (120 ש')
Chateau Lagrezette, Cahors 2009, France 
220 ש"ח

רשמי טעימה: יין מלבק מופק כבר שנים לא מעטות על ידי יקבי רמת הגולן אבל בדרך כלל הוא השתלב ביינות גנריים כמו הר חרמון אדום. בציר 2010 של הזן הזה יצא, לדעת יינני היקב, טוב במיוחד והוחלט להוציא מלבק זני מסדרת ירדן. היין אדום כהה והוא שופע ריחות פרי שחור בשל ואפילו ריבתי. בפה מירקם קטיפתי ויופי של טעמים. גם הטעם השיורי מצוין ואורך. יופי של יין. המלבק הצרפתי מגיע מקהור, אזור שהזן הזה מאפיין אותו. היין המסוים הזה מכיל גם 12% מרלו וזהו יין בצבע כהה עוד יותר מהירדן, ממש שחור ובריחות ובטעמים הוא עוצמתי ממנו. שני היינות מתאימים מאוד לבשרים על האש.

 

ירדן מרלו תל פארס 2005
Chateau Grand-Mayne, Saint-Emilion Grand Cru Classé 2005

רשמי טעימה: שני היינות מבציר 2005 ושניהם נמזגו מבקבוקי דאבל מאגנום, אבל כאן נגמר הדמיון. המרלו של רמת הגולן הוא 100% מרלו ואילו למרלו הצרפתי הצטרפו קברנה פרנק (15%) וקברנה סוביניון (10%). בסך אהבתי מאוד את המרלו הישראלי. האף מעט סגור אבל הפה מאוד נדיב עם מורכבות נפלאה וטעמים שמתגלים בכל לגימה מחדש. הסנט אמיליון מהמם. גוף מלא ועושר טעמים בלתי רגיל עושים את היין הזה לנציג מוצלח של יינות סנט אמיליון. מחירי היינות האלו לא נמסרו.

 

ירדן סירה כרם מורדות אביטל 2007
Domaine Alain Graillot Crozes Hermitage, Rhone Valley 2011

רשמי טעימה: שני היינות נמזגו מבקבוקי מאגנום. היה זה ניסיון ראוי להערכה להביא שני יינות שהמשותף ביניהם הוא זן הסירה בלבד. כל יין טוב שלעצמו אבל ההשוואה ביניהם היא עניין של טעם. הסירה של רמת הגולן כהה, חזק ומתובלן – טעים וכובש. הסירה הצרפתי יותר מאופק, הגוף יותר קל, החמיצות בולטת והוא כביכול יותר 'אירופאי'. יופי של יינות שמחיריהם לא נמסרו.

 

ירדן קברנה סוביניון 2010 (120 ש')
 Robert Mondav, Cabernet Sauvignon Napa Valley 2010 
185 ש"ח

רשמי טעימה: שנת בציר 2010 הייתה בארץ חמה מאוד והדבר ניכר ביין שהוא בשל ומוכן לשתייה למרות גילו הצעיר יחסית. יינות הקברנה מסדרת ירדן דורשים בדרך כלל יישון בבית של שנה שנתיים לפחות כדי שיגיעו למצב שבו ה- 2010 יצא לשוק. הוא בעל צבע אדום עמוק ויפה, הוא ריחני וטעים ומהנה מאוד. סיכויי היישון שלו לא ברורים אבל מה זה חשוב… היין של מונדאבי נושא את השם קברנה סוביניון אבל הוא בלנד שמכיל, פרט לקברנה, עוד חמישה (!) זנים: קברנה פראנק, מרלו, פטיט ורדו, מלבק וסירה… המונדאבי יין טעים אבל יינות כאלו יש גם בארץ ובמחיר יותר נמוך.

 

ירדן קברנה סוביניון כרם אלרום 2007 (220 ש')
Almaviva Chile 2010

רשמי טעימה: הקברנה אלרום חגיגה. יופי של צבע, יופי של ריחות ויופי של טעמים. קברנה טוב ובשל עם כל מה שקברנה יודע לתת משזיף ועד פטל עם עץ ומעט וניל ברקע. כיף אמיתי. היין מצ'ילה היה בסדר אבל לא יותר מזה. ייתכן שבטעימה לא השוואתית הוא היה זוכה ליותר הערכה.


ירדן הייטס וויין 2011 (100 ש')
Hugel Hugel Gewurztraminer Vendage Tardives 2001 
190 ש"ח

רשמי טעימה: אותו זן אבל כאן נגמר הדימיון. צריך לכבד כל יין בנפרד. לטעמי ההייטס וויין הוא יין הקינוח הישראלי הטוב ביותר מסוגו ומאוד מזכיר את האייס וויין הגרמני ה'אמיתי'. הוא דבשי ומתוק, ופחות חומצי מהאייס וויין הגרמני אבל הוא טוב והוא שלנו. הגווירצ של הוגל פחות מתוק ויותר עדין אבל תענוג ללגום אותו.

תודה ליקבי רמת הגולן, תודה לדרך היין. היה זה אירוע שמהווה חגיגה אמיתית לאוהבי יין.

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *