שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

ביקור בבית ביאליק המשופץ ברחוב ביאליק בת"א

ישראל פרקר

לאחרונה הסתיים שיפוצו של בית ביאליק, בת"א, והוא נפתח שוב לביקורי ציבור המתעניינים. זו הייתה הזדמנות טובה עבורי לבקר בבית היפה ולצלם קצת ממה שראיתי בשתי קומותיו.
ביאליק היה איש רב פעלים, כתב הרבה ויזם שפע פעילויות, באירופה ובארץ. בשבילי הייתה זו הפתעה ענקית ללמוד שהוא נפטר מוקדם, בגיל 61 , והספיק לעשות כל כך הרבה בחייו.
זה לא פשוט לכתוב על פעילותו הענקית של האיש הזה ולכן אני מתמצת כאן מידע המופיע ב"המכלול" וממנו למדתי על האישיות החשובה הזו.
חיים נַחמן ביאליק (1873–1934) היה "המשורר הלאומי", מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה.
שיריו וסיפוריו של ביאליק תורגמו לשפות רבות, וביניהן אנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית, ערבית וליידיש.
הוא נולד בכפר ראדי הסמוך לז'יטומיר, כיום בשטח אוקראינה. בשנת 1890 הגיע ביאליק בן ה-17 לישיבת וולוז'ין, ושהה בה כשנה וחצי. רצונו היה לרכוש גם השכלה כללית . בישיבה כתב ביאליק את שירו הידוע "אל הציפור".
בשנת 1892 הגיע ביאליק לאודסה, שהייתה מרכז לתרבות כללית וגם מרכז חשוב לתרבות ויצירה יהודית ועברית באותה תקופה.
בשנת 1893 שידכו לו סבו ובני המשפחה את מאניה (לבית אָוֶרְבּוּך) ולאחר נישואיו החל ביאליק לעסוק במסחר בעצים. בזמן זה הוא כתב שירים שנחשבים למרכזיים בין שיריו.
בשנים 1899–1915 פרסם ביאליק גם שירים ביידיש, הנחשבים בין השירים הטובים ביותר בספרות היידיש המודרנית של אותה תקופה.
יחד עם י"ח רבניצקי, ש. בן ציון, אלחנן ליב לוינסקי ומאיר דיזנגוף, ייסד ב-1902 את הוצאת "מוריה", שמטרתה הייתה להוציא לאור ספרי לימוד הכתובים בשפה העברית.
קובץ השירים הראשון שלו יצא לאור ב-1901.
ביאליק תרגם הרבה יצירות קלאסיות אירופיות לעברית, ביניהן: נוסח מקוצר ברוסית של יצירת המופת "דון קישוט" מאת מיגל דה סרוואנטס, "יוליוס קיסר" מאת שייקספיר, "וילהלם טל" מאת שילר, שירים של היינריך היינה וכן מיידיש את "הדיבוק" מאת ש. אנ-סקי.
הוא הקים יחד עם רבניצקי ושמריהו לוין את הוצאת "דביר", וערך עם רבניצקי את "ספר האגדה" (1908–1911).
בשנת 1921 עזב את אודסה ועבר לברלין, שם עסק רבות בהוצאת ספרים בשפה העברית במסגרת הוצאות הספרים "מוריה" ו"דביר".
ב-1924 עלו ביאליק ורעייתו לארץ ישראל, וכעבור שנה וחצי עברו להתגורר בבית בתל אביב, ואליהם הצטרפו הוריה של מאניה ביאליק. בית ביאליק ברחוב ביאליק 22, הוא בתכנון האדריכל יוסף מינור.
ביאליק תרם להפיכת ת"א למרכז התרבותי והספרותי של היישוב. בתחילת 1927 הנהיג את מסורת "עונג שבת" – מפגשי תרבות שנערכו מדי שבת אחר הצהריים, ובמסגרתם ניתנו הרצאות במגוון נושאים ובהם ספרות, היסטוריה, יהדות והגות, על ידי טובי המרצים. את בית "אוהל שם" הקים בשנת 1929 הנדבן שמואל בלום כאכסנייה למפגשי "עונג שבת."
מעט לפני פטירתו עזב את ביתו שבתל אביב, עבר לגור ברמת גן, והחל בהכנות לבנות שם את ביתו. במשך זמן זה הושכר הבית בתל אביב למשפחה מדרום אפריקה.
מספר שנים סבל ביאליק מאבנים בכליות, ובשנת 1934 נסע לווינה לטיפול במחלה, ושם נפטר ב-4 ביולי 1934 ,לאחר סיבוך בניתוח. מותו גרם לאבל כבד ביישוב. עברו על פני ארונו והשתתפו בהלווייתו כ-100,000 איש, שהיו חלק גדול מאנשי היישוב באותה תקופה. הוא נטמן בבית הקברות טרומפלדור, בתל אביב. לאחר מותו נפתח הבית ליום אחד בשנה – יום פטירתו.
בשנת 1937 העבירה מאניה ביאליק את הבית לרשות העירייה ו"אגודת בית ביאליק" משמרת את הבית כמוזיאון לפועלו של המשורר. אגודת הסופרים העבריים הפכה את הבית למרכז פעילותה, וערכה בו כינוסים תרבותיים וספרותיים. בבית נמצאים ציורים ופסלים של המשורר פרי יצירתם של אמנים ישראלים, השעון האגדי המנגן מדי שעה את "התקווה", כתבי-יד מקוריים של יצירות ביאליק, ואוסף גדול של מכתבים מביאליק ואליו, ובהם מכתבים שכתבו ילדים למשורר.
פרטים נוספים על ביקור בבית אפשר לקבל בטלפון: 03-7240328
אימייל [email protected]

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות