שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

אירוע הגאלה של TERRAVINO התחרות הישראלית-בינלאומית ליינות וכהלים

בהשתתפות משפחתו של גדעון פאוקר שנרצח בשבת השחורה


אירוע הגאלה של TERRAVINO התחרות הישראלית-בינלאומית ליינות וכהלים התקיים ביום חמישי 25 בינואר 2024 בבית איש הענבים ביפו.
בכירי תעשיית היין הישראלי, לצד משפחתו של גדעון פאוקר שנרצח מיקב ניר עוז, הגיעו לאירוע הגאלה  של תחרות TERRAVINO התחרות הישראלית-בינלאומית ליינות וכהלים.
בין הבאים:
יוגב צדוק, מנכ"ל ובעלים יקב רמת הנגב, בעלים והמנכ"ל של רשת "דרך היין", אורי שקד מבעלי חברת שקד, אלי בן זקן הבעלים של יקב קסטל, ניר גל מנכ"ל של יקב ברקן, יובל סמואל בעלים ומנכ"ל של יקב אמפורה , אריה פרזנטי מנכל ובעלים "סגה פרדו", מנכ"ל המועצה לגפן ויין צחי דותן, ד"ר רוני שפירא יו"ר מחלקת היין בפקולטה לחקלאות ברחובות

במקום הראשון ליין הישראלי הטוב ביותר זכה יקב רמת הנגב, הפרס ניתן למנכ"ל היקב והבעלים יוגב צדוק.
את הפרס העניקו אורנה פאוקר אלמנתו של גדעון פאוקר ז"ל שנרצח ב-7.10 עם ביתה עירית.

את פרס מפעל חיים קיבל אדם מונטיפיורי שהוא כתב יין עצמאי אשר כותב לפרסומים ישראלים ובינלאומיים כבר יותר מ-30 שנים. מאז 2010 הוא מתפקד ככתב היין של עיתון הג’רוזלם פוסט. הוא חבר בארגון מעגל כתבי היין העולמי. זהו הארגון הבינלאומי המוביל בעולם אשר מאגד סופרים, כותבים, עיתונאים ומרצים שמחליפים ביניהם מידע עדכני על עולם יין.
אדם כיהן בתפקידי ניהול שונים ביקבי רמת הגולן וכרמל.

חיים גן, מייסד התחרות והבעלים של חברת "איש הענבים" בדברי הפתיחה לאירוע:
נכבדיי,
אני פותח את טקס הגאלה של טרה וינו בהתרגשות רבה אבל ברגשות מעורבים ועם תקווה בלב.

זה מכבר ארזנו ושלחנו לדרכה את אחת השנים הקשות והמאתגרות ביותר שידענו בהיסטוריה של ישראל. שלושת החודשים האחרונים של שנת– 2023 – היו בין הגרועים ביותר שידענו ומי יודע מה עוד נכון לנו.

אמנם שלושה חודשים גרועים – אבל אומר בזהירות מרחשי ליבי שהיו אלו גם הטובים ביותר: גילינו שאנחנו יכולים להתעלות מעל משברים, לעזור אחד לשני ואלה לאלה, כיחידים, כקבוצות, באופן רשמי ובעיקר באופן – לא רשמי, כחברה וכפרטים. גילינו שחיים ביננו אנשים גדולים – גיבורות וגיבורים של ממש – כאלו שלא חשבנו שנותרו כמותם בינינו.

מכובדיי,
אנחנו עדיין בעיצומו של משבר; עדיין מעכלים ובוודאי לא לגמרי מבינים: גם בשכשוכית הקטנה שלנו – ביצת היין הישראלי – עדיין לא ברורים האתגרים בפניהם נעמוד, ודי בשתי דוגמאות:
מה יהא על הכרמים שבצפון? כבר עכשיו יש צורך לטפל בהם לקראת הבציר הבא. מילא ידיים עובדות שאינן בנמצא בכל חלקי וכרמי הארץ, אלא שחלק גדול מכרמי האיכות שלנו – שלא לדבר על יקבי האיכות שלנו – נתונים תחת אש בלתי פוסקת. אמיצים הם אנשי היין שמגיעים מעת לעת לנסות ולטפל בכרמים, ביקבים ולפנות עוד שברי רקטות שביניהן ובין חקלאות פעורה תהום אידיאולוגית.
דוגמא אחרת קשורה במצב הרוח הלאומי. מה יבקש הקהל? אם בכלל. לקנות יין? לשתות יין? האם יהיה מצב רוח או כסף? או שהלקוחות יסתפקו באסקפיזם קצר מאת לעת ותו לא? כבר עכשיו ברור שלא דין המשבר הזה, כדין משבר הקורונה, למשל או כדין כל משבר שחוינו עד כה אם ברמה הלאומית או החקלאית.

השנה, היא שנתה ה- 18 של תחרות 'טרה וינו'. אחת התשובות שלנו לשנה הקשה הזו, ולכל האנדרלמוסיה סביבנו, היא דווקא לקיים את התחרות במתכונתה הקבועה, ככל האפשר. למרות הכל אולי בגלל הכל, על דבר אחד חשוב לנו בבית איש הענבים, להמשיך ולהקפיד: תחרות טרה וינו. תחרות היין הבינלאומית היחידה שמתקיימת בישראל, תחרות שהמסר שלה הוא טוב ועיסוקה- כל מה שיפה פה במדינת ישראל. התחרות מתקיימת השנה למרות כל הקשיים ולמרות שלא יכולנו להביא לישראל את חבר השופטים הנכבד מחו"ל שמלווה אותנו כבר שנים. ובכל זאת רבות אנחנו מקיימים את התחרות על אפה ועל חמתה של המציאות שמכה בנו. גם השנה, הצלחנו בעזרת חבר שופטים מכובד הנמנה על ראשי התעשייה הישראלית, לקיים את התחרות ולהכתיר בהצלחה יינות העומדים בסטנדרטים בינלאומיים ואשר בלטו מעל לאחרים.

השנה, יותר מכל שנה אחרת, חשוב שכולנו נפרגן לתעשיית היין המקומית, מדובר בחקלאים, יינים, יקבים, יבואנים, מערכות רבות שחלקן נותרו דוממות וחלקן מנסות בכל מאודן לשמח בתוצרתן מחד ולייצר פרנסה מכבדת מאידך בכל דרך שרק אפשר. תעשיית היין הישראלית נמצאת בכל חלקי הארץ ואין כמעט חלק בה שלא נפגע. אני קורא מכאן לעשות את מה שרק הציבור הכללי יכול וזה לתמוך ולחזק.

לסיום בנימה ציבורית ואישית גם יחד: בזמן הזה, כשאנחנו יושבים כאן, היין בגביעים וראשנו – אולי – מעט סחרחר, לא נשכח את חברינו וידידינו, ילדינו והורינו, השבויים והחטופים בידי ארגוני הטרור, ביניהם גם ידידי הקרובים שלי – גדי מוזס, חיים פרי ויורם מצגר לא נשכח את מי שהלכו ולא ישובו, ביניהם גם חברינו הקרובים גדעון פאוקר מניר עוז ועוד רבים.
אבקש את כל הקהל הנכבד הזה לכבד ברגע של דומיה את הנרצחים ולאחר מכן נרים כוסית להחלמתם של פצועינו הרבים בגוף ובנפש ולהשבת החטופים והשבויים אלינו, הביתה.

תודה.

 

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות