השבוע נהניתי (בתל אביב) מטעמה ומאווירת המדינה אזרבייג'ן. זה היה מעניין ומיוחד.
אזרבייג’ן היא מדינה במערב אסיה, השוכנת לחוף הים הכספי. היא גובלת ברוסיה ובגאורגיה בצפון, בארמניה במערב ובאיראן בדרום. השפה הרשמית במדינה היא אזרית. פני השטח של המדינה מאוד הרריים, כאשר 50% מהם הם הרי הקווקז. אזרבייג’ן מוכרת בתרבותה העשירה ובמסורת המוסלמית שבה. במדינה נופים טבעיים יפים במיוחד ואתרים תיירותיים מגוונים.
היהודים באזרבייג’ן מורכבים משלוש קבוצות עיקריות: ההרריים, האשכנזים והיהודים הגאורגים. בקהילת היהודים באזרבייג’ן כ-7,200 יהודים וכוללת גם קבוצות נוספות כמו היהודים הכורדים והיהודים הבוכריים.
לשכת התיירות של אזרבייג'ן ATB בישראל מקדמת נושאים היכולים לעניין מבקרים ישראלים במדינה. גם הקולינריה המקומית, היינות והתה של אזרבייג'ן הם ייחודיים. מסורת התה של אזרבייג'ן מעוררת עניין מפני שרובינו דווקא רגילים ללגום קפה מהביל, מדי יום.
היינו אורחי לשכת התיירות הזו בטקס הכנת ולגימת תה טעים כזה. למדנו על מסורת התה האזרבייג'נית, ההיסטוריה, מטעי התה של המדינה, שיטות הגידול, וכן על הכוסות המיוחדות, משמעות צורתן וקישוטן. גם אנחנו בסוף הטעימה השתמשנו בטושים צבעוניים וקישטנו את כוסות הזכוכית, כל אחד בהתאם לכישרונו….
חליטות התה במפגש הוגשו בכוסות "ארמודו" מסורתיות. התה הוגש כמיטב המסורת לצד פירות מיובשים, ממתקים לאומיים כמו פחלבה ושקרבורה, ומבחר ריבות מקומיות מתוקות וטעימות.
מנהלת הסניף הישראלי של לשכת התיירות ATB ,ג'מילה טליבזיידה, סיפרה לנו כי על פי אונסקו, תרבות התה של אזרבייג'ן מהווה סמל של זהות, אירוח ואינטראקציה חברתית . התה מהווה חלק מ"סל המוצרים" שנסחרו בדרך המשי ההיסטורית, ויש לו עד היום שלושה תפקידים ראשיים בחברה האזארית: תרומה לחקלאות, לתיירות ולתרבות.
היסטוריית גידולי התה באזרבייג'ן חלה בשנת 1892 בדרום המדינה וכעת הצפי הוא שבשנת 2027 השטחים בהם מעבדים ומגדלים צמחי תה ישתרעו על פני שטח של כ- 3,0000 דונם.
את התה מאזרבייג'ן אפשר לקנות בישראל בחלק מהרשתות כמו טיב טעם, בחנויות המתמחות במוצרים ממדינות הקווקז ובחלק מהחנויות הפרטיות.
למדנו, כמובן גם כיצד להכין את התה אותו לגמנו, בסקרנות:
בקנקן תה מקרמיקה מניחים כ-5 עלי תה, ועליהם מעט מים חמים. שמים את הקנקן ל-3 דקות על פלטה לוהטת, מוסיפים עוד כמה עלי תה , ויוצקים עוד מים חמים עד למחצית גובה הקנקן. ממתינים חמש דקות, מסירים מהפלטה החמה, עוטפים בצעיף (משי), ממתינים כ-15 דקות ונהנים.
מומלץ ללגום בכוס "אגס" שצורתה הרחבה למטה והצרה במותניים משאירה את התה חם יותר מכוס רגילה.
תודה למארחות על האירוח הטעים והנעים והקורס הקצר והמעניין.
