שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

22 אלף שתילי בננה נשתלו באזור החקלאי בעין גב

הבננות מזן גראנד-נן-עדי

צוות ענף הבננות בקיבוץ עין גב, על חוף הכינרת שתל 22 אלף שתילים חדשים של בננה מזן גראנד-נן עדי, בחלקת רשת חדשה, המשתרעת על פני 75 דונם באזור כורסי, צפונית לעין גב.
הם יצטרפו ל-1,050 דונם שטחי הבננה בעין גב.
בתהליך השתילה הצטרפו לצוות הקבוע סטודנטים וצעירים אחרי צבא, מתכנית "קטיף ישראלי" המגיעים/ת למשך חודשיים, מתגוררים בגולן ומסייעים בחקלאות.

מטעי הבננה מצריכים עבודה רבה. הם מטופחים בבתי רשת המגנים על הבננה העדינה, הידועה כגידול הדגל של עמק הירדן, אזור בו פגיעת הקרה בחודשי החורף הינה נמוכה יחסית.
מדינת ישראל היא מחלוצות העולם בטיפוח וריבוי שתילי בננה ונחשבת ליצואנית גדולה של שתילי בננה למטעים ברחבי העולם. קיים בהם יתרון של ניקיון ממחלות המאפשר לישראל להיות אחת הספקיות החשובות של שתילי בננות לכל העולם.
שתילי הבננה בעין גב, טופחו במשתלת הקיבוץ ונשתלו בשתילה ידנית עדינה.

הבננה מניבה פרי לאחר כ-12 חודשים מיום השתילה. אורך חיי מטע בננות באותו שטח, הינו לזמן מוגבל ותלוי בתנאי האקלים והקרקע. בישראל מטע בננות מתקיים 7-10 שנים. בדרום אמריקה, שם ניתן לגדל מטע במשך כ-20 שנה.

רוב מטעי הבננה גדלים בישראל באזור עמק הירדן וחוף הכרמל. כעת הצטרפו אזורי גידול חדשים באזור בית שאן ובבקעה, שהרחיבו את הענף. כיום מגדלים מעל 32 אלף דונם בננות המניבים כ-200 אלף טון בשנה. במטעים מסחריים נוהגים לקטוף את הפרי בעודו ירוק, מבחילים ואורזים אותו בבתי אריזה ברחבי הארץ. לקיבוץ עין גביש יש בית אריזה משלו.

נטיעות במטעי בננות בעין גב – צילום אריאל צור


הבננה (המכונה גם תְּאֵנַת חַוָּה
) היא צמח טרופי חד פסיגי השייך למשפחת המוזיים. לבננה 200 זנים בעולם והיא מוגדרת בוטנית כ"עשב", מאחר ולצמח יש גבעול מעובה שכבות ולא גזע מעוצה, כמו לעץ. הגבעול בנוי משכבות של גלדים.
במדינות המזרח הרחוק וביניהן הודו, אוכלים גם את קליפת הבננה, המכילה ערכים גבוהים מאוד של ויטמינים B6 ו- B12, מגנזיום ואשלגן, סיבים, פרוטאין ואנטי אוקסידנטים ועמילנים. הסיבים בקליפת הבננה גורמים לתחושת שובע ומעודדים חילוף חומרים.
מרבית גידולי הבננה בעולם אינם של הזנים הנאכלים כפרי טרי ומתוק, אלא משמשים כמזון בסיסי ומקור לפחמימות. בארצות מסוימות אוכלים גם את פרח הפרי ואף מבשלים אוכל בעליו של העץ ואוכלים את ליבת הגבעול. באפריקה  מייצרים משורשי וגבעולי הצמח בצק למאכלים כמו דייסה ולחם. בארצות הטרופיות מסיבי צמח הבננה מפיקים סיבים חזקים ביותר המשמשים חבלים "חבלי מנילה", שקים, סלים, מחצלות ועוד.

הבננה מכונה באתיופיה "העץ נגד הרעב". חוקרים בגנים הבוטנים המלכותיים של לונדון, גני קיו (Kew Gardens) מצאו כי פרי הבננה עשוי לסייע בפתרון בעיית מחסור המזון בעולם, הצפוי עקב משבר האקלים, שכבר גורם לבצורת ושינויים באקלים,.
שתיל הבננה עומד בפני מזג אויר קיצון, עובדה שהופכת אותו ליבול חקלאי אידיאלי לגידול בשטחים גדולים באפריקה. לדעת החוקרים לצמח חשיבות רבה לנוכח התרעת האו"ם, שלפיה משבר האקלים מגביר את חוסר הביטחון התזונתי של מיליוני אנשים, שאף עלול להחמיר.

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות