שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

סיווג הדס לגיתות עתיקות לייצור יין

מאת: דני קרוננברג

בצער רב נודע לי על שפרופ' עמוס הדס נפטר, ונטמן באדמת הארץ, שאותה הוא חקר במשך עשרות שנים, במהלך עבודתו כחוקר במכון לקרקע ומים במכון וולקני לחקר החקלאות.
הכרתי את פרופ' הדס במהלך העבודה על ספרו "הגפן והיין בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל" שהוצאתי לאור.
לצורך כך נסענו לאורכה ולרוחבה של הארץ על מנת לבקר באתרים שונים, וכל פעם התפעמתי מהיקף ידיעותיו, החל ממידע לגבי נושאים מדעיים וכלה ביכולתו להצביע על אתרים שונים ולספר בהרחבה את ההיסטוריה שלהם.

כחוקר קרקע ומים במכון וולקני לחקר החקלאות, פרופ' הדס היה מסוגל במבט חטוף "לקרוא" את השטח, ולהצביע לדוגמה על הבדלים קלים מאוד בגוון הקרקע או במצב הצמחייה, להסביר את הסיבה לכך בגלל הבדלים בהרכב הקרקע או בגלל הבדלים באופן הצטברות משקעים וזרימתם מעל ומתחת לפני הקרקע, ולנתח את המשמעות של נתונים אלו לגבי גידולים חקלאיים שונים.

בגלל שפרופ' הדס צבר ידע בתחומים רבים, הראייה שלו הייתה מוּלְטִי-דִיסְצִיפְלִינָרִית (רב-תחומית) ולכן, לדוגמה, הוא הצליח להכריע במחלוקת מסוימת בין ארכיאולוגים, באמצעות ניתוח ששילב את הידע שלו בייננוּת, ביוֹכימיה, תֵרְמוֹדִינָמִיקָה (מדע העוסק במעבר חום) וארכיאולוגיה.
כיום חוקרים נוטים להתמחות בתחומים צרים מאוד, וזו הייתה דוגמה טובה לחשיבות שיש לעיתים לניתוח בעיה באופן רב-תחומי.

ספרו פורץ הדרך "הגפן והיין בארכיאולוגיה של ארץ ישראל" התקבל תחילה בחשדנות על ידי מספר ארכיאולוגים שלא ראו בעין יפה שאדם שאינו ארכיאולוג "מתערב בענייניהם"…
בתחילה פרופ' הדס התייחס לסוגי הגיתות השונות לייצור יין שנחשפו באתרים שונים בארץ, בהתאם למונחים שהופיעו במאמרים שפרסמו הארכיאולוגים שחפרו באותם אתרים. כאשר קראתי את כתב היד של הספר, הערתי שאין אחידות במונחים המתארים את סוגי הגיתות, ופרופ' הדס הסכים איתי אך טען שהוא הסתמך על פרסומי הארכיאולוגים, למרות שאין אחידות בין משמעויות המונחים שבהם הארכיאולוגים השתמשו.
התברר שגיתות מסוגים שונים לחלוטין סווגו כאותו סוג במאמרים נפרדים, וגיתות כמעט זהות סווגו במאמרים אחרים כסוגים שונים של גיתות.
בעקבות כך הצעתי שאנחנו נקבע מונחים אחידים שישמשו לאורך כל הספר.
לא הייתה זו משימה קלה בהתחשב במגוון האדיר של גיתות שנחשפו בארץ, שהיו בעלי מאפיינים שונים ובעלי צורות מבנה רבות ומגוונות.
על מנת ליצור סיווג פשוט, שקל לזהותו על פי שרידים חלקיים שניתן למצוא באתר ארכיאולוגי, נפגשנו בביתו של פרופ' הדס במשך מספר ערבים, וערכנו דיונים מעמיקים בנושא (ואף התייעצנו עם דר' אביבה הדס – אשתו של עמוס, כיצד יש לקבוע את הסיווג באופן שיהיה מובן לקהל רחב).
בסופו של דבר החלטנו לסווג את הגיתות לארבעה סוגים עיקריים:
1. גת בסיסית (Basic winepress) – מתקן פשוט חצוב בסלע או מתקן בנוי, הכולל משטח דריכה משופע, ושקע או בור איגום נמוך ממנו, לאצירת התירוש.
2. גת מורכבת (Modified winepress) – מתקן חצוב בסלע או מתקן בנוי, המורכב ממשטח דריכה שלו דפנות נמוכות, בור שיקוע או בור סינון ובור או בורות איגום.
3. גת משוכללת (Expanded winepress) – מתקן משוכלל הכולל משטח דריכה מרכזי שלו דפנות נמוכות וסביבו מספר תאים המתנקזים אליו, וכן בור שיקוע או בור סינון, ובור או בורות איגום.
4. בית גיתות (Complex winepress) – מערכת גיתות הכוללת משטחי דריכה בשני מפלסים. המשטח במפלס העליון נמצא על הגגות של תאי תסיסה מקורים במפלס התחתון. משטח הדריכה במפלס התחתון, אליו מתנקזים התאים המקורים שסביבו, הא משטח העבודה המרכזי המתנקז, דרך בור שיקוע או בור סינון, אל בור או בורות איגום.

פרופ' הדס הציג את הצעתו לראשונה בכנס ארכיאולוגי שנערך באוניברסיטת אריאל, וקיבל משוב חיובי ממספר חוקרים. לאחר מכן פרופ' הדס פרסם את סיווג הגיתות בספר "הגפן והיין בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל".
לאחר מספר שנים סיווג הגיתות האמור אומץ על ידי הקהילה הארכיאולוגית בארץ, למרות שהוא פותח על ידי אדם שלא היה ארכיאולוג…
כיום מלמדים על פי סיווג זה בכל הפקולטות לארכיאולוגיה באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ.
אני חושב שיהיה זה נכון וראוי לקרא לשיטת סיווג זאת "סיווג הדס לגיתות" ובכך להנציח את פועלו הנרחב של פרופ' הדס לקידום תעשיית היין, החקלאות והארכיאולוגיה בישראל.
מצורף תרשים המתאר את "סיווג הדס לגיתות" והגולשים מוזמנים להפיצו בקרב חובבי ידיעת הארץ, ארכיאולוגיה ויין.


לפרטים נוספים:  052-274-0723

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות