אזורי יין במאה ה- 21 – כנס היין ה- 6 – יקבי יהודה

17/06/2022
הגדרה, רגולציה ופיתוח תיירות נכנסת המשך »

עריכה  עו"ד עידן בר אולפן

כנס היין השישי של יקבי יהודה, המאורגן על ידי אגף חברה וקהילה של המועצה האזורית מטה יהודה, התקיים הפעם בסימן טקס הכרזת אזור היין (אפלסיון) יהודה, אשר נערך רק כמה ימים קודם לכן, במסגרת אירוע הפתיחה של פסטיבל היין. נושאי הכנס עסקו בהיבטים עכשוויים, מרכזיים ומהותיים ליקבי ישראל בכלל וליקבי אזור יהודה בפרט.

הכנס התקיים במלון שבקיבוץ צובה והמשתתפים נהנו מאירוח נדיב שכלל כיבוד קל ומתוקים בפתיחה, ארוחת צהריים ויינות מתוצרת יקב צובה.

ברכות ועדכונים
הכנס נפתח בברכת ראש המועצה האזורית מטה יהודה מר ניב ויזל, אשר פתח בדברי ברכה לבעלי היקבים ולכל המעורבים בתהליך אישור כינוי המקור. ראש המועצה הדגיש בדבריו את ההשפעה העצומה שיש לאישור כינוי המקור (אפלסיון) והפעולות שנעשו בעקבות הכרזתו, על פעילות המועצה ובכלל זה – תכנון והסדרה, תיירות, שימור שטחים חקלאיים ועוד.

אחריו עלה לדבר מנכ"ל המועצה לגפן היין בישראל מר צחי דותן, אשר בירך אף הוא על רישום כינוי המקור לאזור יהודה והדגיש את חשיבות הנושא לא רק לאזור עצמו, אלא גם עבור תעשיית היין הישראלית כולה.

מר דותן הצהיר שמשרדי הממשלה, המועצות האזורית, המועצה לגפן היין, רואים כולם ביקבים הקטנים את הסיפור המרכזי מבחינת תיירות היין הישראלית. דותן ציין את ההתפתחויות שחלו בשנים האחרונות בנושא הרגולציה, התפתחויות הפועלות באופן עקרוני לטובת היקבים. כך למשל, עד לפני 7 שנים לא הכירה כלל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ביקב בוטיק ב"שטח המחנה" במושבים ואולם הדברים השתנו עם קבלת החלטה 1316 של רמ"י. לדברי דותן המצב עדיין אינו מושלם ועל כן פועלים כל העת לשפרו. בחזונו יש להכיר ביקבי בוטיק עד גודל מסוים כפעילות חקלאית לשמה והוא אף ציין כי המועצה לגפן היין פועלת לקדם הכרה המציאות זו אצל גורמי הממשלה הרלבנטיים.

עדכון נוסף שמסר דותן, הוא שתוך מספר חודשים אמורות להיות מאושרות בכנסת תקנות לעניין פעילות יקבי הבוטיק אשר גובשו על ידי משרד הבריאות, מכוח חוק המזון.

עם זאת הדגיש דותן, שבנקודת הזמן הזו עובר הכדור לידי היקבים, שאינם יכולים עוד להימנע מהליכי ההסדרה, ההסדרה אמנם דורשת עבודה וכספים, אך בעבור מי שירצה להמשיך ולפעול – זהו הכרח.

האפלסיון המודרני – עו"ד עידן בר אולפן
הרצאת הפתיחה של הכנס ניתנה על ידי עו"ד עידן בר אולפן, אשר ייצג את המועצה בהליך ההכרה בכינויי המקור ומלווה את המועצה ביעוץ משפטי ומקצועי ביחס לפעילות אזור היין.

עו"ד בר אולפן הבהיר בהרצאתו את מהותו של האפלסיון הישראלי – תנאי רישומו, אופן פעולתו, ומקומו בתוך חקיקת אזורי היין המוכרים ברחבי העולם. כמו כן, סקר עו"ד בר אולפן באופן השוואתי את שיטת האפלסיונים הנהוגה "בעולם הישן" של היין ובפרט – באירופה, לבין זו הנהוגה "בעולם החדש", תוך הצבעה על יתרונותיה של שיטת העולם החדש בכלל ושל השיטה הנהוגה בישראל בפרט, לעומת השיטה האירופית. יתרונות אלו גלומים בעיקר בגמישות שמאפשרת שיטת העולם החדש והפתיחות ליוזמות חדשות, כאשר מדובר בעולם יין משתנה, מבחינת איפיונו ודרישותיו של צרכן היין המודרני, טרנדים וגם ההתחממות הגלובלית. עו"ד בר אולפן סבור שבדומה למה שארע למשל בעמק נאפה בקליפורניה, הרי שעם הזמן יתפתחו גם אצלנו נורמות גידול אחידות והבנה לגבי זני הענבים המתאימים לכל אזור ואזור.

פאנל ראשון – הפחתת רגולציה לעסקים הקטנים – אזור היין כהזדמנות לקידום רגולציה חכמה.

הפאנל הראשון מבין שניים שהתקיימו במסגרת הכנס, עסק בנושא שהינו מרכזי מאוד בחיי היקבים בתקופה זו – הרגולציה הכרוכה בהסדרת היקבים והאפשרויות להפחתתה. הדברים קיבלו משנה חשיבות לנוכח דבריו של צחי דותן, אשר נזכרו לעיל.

את הפורום הנחתה מי שעוסקת באופן יום יומי כמעט בנושא הרגולציה של עסקים קטנים בתחומי המועצה האזורית מטה יהודה – האדריכלית מיכל נאור ורניק – מהנדסת המועצה.

השתתפו בפורום המרתק מר רענן אמויאלמנהל אגף בכיר תכנון במשרד החקלאות; מר גיל בלולוסגן השמאי הממשלתי הראשי – אגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים; ומר שי חןמתאם פיקוח ארצי בשירות המזון שליד משרד הבריאות.

מספר תובנות חשובות עלו מתוך הדיון שהתקיים בפורום ומן התשובות לשאלות הענייניות הרבות שהעלו משתתפי הכנס ולהלן עיקריהן.

רענן אמויאל ממשרד החקלאות פתח בהצהרה חשובה, לפיה יקבי בוטיק, כמו גם מכוורות, בתי בד וכדומה, הם סוגים של עסקים אשר במשרד החקלאות רוצים לראותם במרחב הכפרי הישראלי, והמציגים את הפנים היפות של הכפר. אמויאל, ממש כמו צחי דותן לפניו, הסכים שהחלטה 1316 של רמ"י העוסקת בהסדרת בתי עסק כפריים מסוגים אלו אינה מושלמת, אולם נותנת פתרון קנייני, הניתן ליישום, אם כי יישומו עשוי להיות מורכב.

אמויאל ציין כי תכנית המתאר שאישרה המועצה האזורית מטה יהודה, אשר על אישורה בירך בחום, מאפשרת כיום הוצאת רישיונות בניה ליקבי בוטיק ברוב אזורי המועצה. עוד ציין שמועצות אזוריות רבות פועלות כעת ליישום תכניות מתאר דומות. באשר לעתיד, העלה אמויאל אופציות להרחבתה של תכנית המתאר, כך שתכלול אולי יקבים גדולים יותר, אזורים נוספים וכד'. עם זאת, באשר להפעלת יקבים ודומיהם בלב השטח, קרי בשטחים הפתוחים, הבהיר כי יש מקום להנמיך ציפיות, לאו דווקא משום שמשרד החקלאות אינו מעוניין בכך, אלא בשל מגבלות תכנוניות – סטטוטוריות. מהנדסת המועצה העירה כי נושא זה הועלה על ידי נציגי המועצה בסיור שנערך עם נציגי מנהל התכנון וכי ההכרה באזור היין מהווה מבחינת המועצה הזדמנות למנף שינוי מדיניות בהקשר זה.

אמויאל הזכיר את הפגיעה האנושה שספג לאחרונה ענף גני האירועים, מאחר ורבים מהם פעלו בחריגה מהרשאות שהיו להם ועוררו עליהם בכך את גורמי הפיקוח השונים. "אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה עם היקבים" אמר, ועל כן הפציר בבעלי היקבים לנקוט משנה זהירות בכל הקשור בעריכת אירועים. "אנחנו לא פוסלים קיום אירועים ביקבים באופן מוחלט, אבל הדבר יוכל להיות בר ביצוע רק ביקבים מוסדרים", אחד הקשיים בהקשר זה הוא בכך שיקב אינו מוכר עדיין מבחינה תכנונית כ"אטרקציה תיירותית".

בתשובה לשאלה מהקהל הסכים אמויאל כי מבחינת התפיסה הראויה, הרי שמכון חליבה, יקב, כמו גם בית אריזה, אינם בגדר "שימוש נלווה לחקלאות" כפי שהינם מוגדרים כיום, אלא פעילות חקלאית גרידא, או כמו שהגדיר זאת השואל (גדי שטרנבך) – לא ניתן למכור חלב בלי מכון חליבה, יין בלי יקב וכדומה. אמויאל אף ציין כי מתבצעת כיום עבודה על הצעת חוק אשר תיישם את שינוי התפיסה המבוקש. גם מהנדסת המועצה מיכל נאור ורניק הסכימה לחלוטין עם תפיסה זו.

בתשובה לשאלה נוספת התייחס מר אמויאל גם לקושי העומד בפני מי שאינו חוכר של נחלה ו/או של קרקע חקלאית בעצמו להקים כרם והבהיר שאין סיכוי לכך שיאושרו חוות יין באזור המרכז, בדומה לאלו שאושרו ברמת הגולן.

גיל בלולו, סגן השמאי הממשלתי – הסביר את מעמדו ותפקידו של השמאי הממשלתי, כשליח מטעם רמ"י לקביעת שווי הקרקעות ולא כקובע מדיניות. לדבריו, מבחינה שמאית יקב הוא נכס מיוחד בשל העדר עסקאות השוואה, בשונה מאוד מדירות מגורים למשל. במשרד השמאי הממשלתי החליטו לקבוע את השווי לפי מטראז', בהבחנה בין המרכבים השונים – ייצור, תיירות, מכירה, ובהתאם לטבלאות ערכים שנקבעו.

גם מר בלולו הדגיש כי הזמן אינו פועל לטובת היקבים בכל הקשור בהסדרה, שכן המתודולוגיה של ערכי השווי שנקבעו מבוססת על ערכי שווי לתעשייה (תוך התאמות והפחתות מתאימות עבור יקב הבוטיק) ובתקופה האחרונה חלה עליה דרמטית בשווים של נכסים תעשייתיים, אף יותר ממגורים ובשלב כלשהו לא יהיה לדבריו לפיכך מנוס מעריכת התאמות.

שי חן, איש שירות המזון במשרד הבריאות בדברים מטובלי הומור רב, ציין כי חזונו של משרד הבריאות, הוא "לא להפריע ליקבים לעשות יין טוב ואיכותי", אך בלא להתפשר בנושא הבריאות, כאשר עיקר הדגש מושם על בטיחות מזון. בנסיון לסייע ליקבים בהתמודדות עם הפן הקנייני תכנוני, הגיע משרד הבריאות להכרה שמבחינות אלו – הם מסתפקים בהחלטות הועדה המקומית לתכנון ובנייה ושל משרד החקלאות, המאשרות באופן עקרוני התכנות ליקב וכבר בשלב זה ניתן מבחינתם להפיק ליקב רשיון יצרן זמני, אם הוא עומד בקריטריונים של משרד הבריאות כמובן. בנוסף, מתוך הבנה שיקב בוטיק אינו מפעל מזון במובנה הרגיל של המילה, הפיקו במשרד הבריאות את מסמך ההקלות ליקבים קטנים, הכולל התאמות נדרשות רבות. המועצה האזורית מטה יהודה מהווה סוג של פיילוט במשרד הבריאות.

מאידך, הבהיר חן שבשנת 2026 צפויה להיכנס לתוקף תכנית בטיחות המזון הבינלאומית HACCP, גישה שיטתית לניתוח סיכונים בנקודות בקרה קריטיות. תכנית זו תחול על בתי עסק מסוג יקבים, מחלבות, קונדיטוריות ועוד, והיא עשויה בהחלט להטיל מחויבויות חדשות נוספות, שאינן קיימות כיום. מר חן הדגיש עוד שבחודש ינואר האחרון התקבלה החלטת ממשלה המחייבת סיום גיבוש נהלים לעניין מפעלי מזון קטנים וכל כן כל ההליכים בנושא אמורים להגיע לכדי סיומם בקרוב. חן הצטרף אף הוא לקריאה ליקבים להשלים את ההסדרה וביקש להדגיש כי "החוק המחייב אותנו באכיפה ובסופו של דבר נאלץ לאכוף".

מר אסף יצחקי – מנהל האגף לפיתוח המרחב הכפרי במשרד החקלאות, אשר נכח בכנס, העיר כי הוא מאוכזב מן הכמות הקטנה של יקבים שהוסדרו עד כה, על אף נכונותם של גורמים רגולטורים רבים לסייע. לדבריו, הוא רואה בכך אי הצלחה, בין היתר של משרד החקלאות עצמו. יצחקי הדגיש כי קיים כיום מבחינת יקבי הבוטיק חלון הזדמנויות, שכדאי למהר ולנצל אותו בטרם ייסגר.

פאנל שני – "אזורי יין ותיירות נכנסת" – מיתוג, קידום וביצוע של תיירות יין בישראל.
הפאנל הראשון עסק במחויבויות והוצאות החלים על היקבים, הפאנל השני, אותו הנחה ברק כץ – יועץ התיירות של מטה יהודה, נועד לבחון את האופציות להגדלת ההכנסות, בעיקר מן ההיבט התיירותי. בפאנל זה השתתפו – גב' ענת אביה נבעהמנהלת מותג תיירות יין וקולינריה במשרד התיירות; מר ארנון בירןמנהל תחום התיירות במרכז השלטון האזורי; מר גיא הרןמייסד ומנכ"ל חברת תיירות היין הבינלאומית Vinspiration; ומר אביחי צברי בעלים של חברת התיירות Via Sabra.

הדיון בפאנל נפתח בסקירה של ענת אביה נבעה לגבי פעילות מותג היין והקולינריה במשרד התיירות. ענת הסבירה שהמותג נולד לפני מספר שנים מצומצם בעקבות שינוי תפיסה במשרד התיירות, אשר עבר לחשיבה מותגית, במקום לשווק את ישראל כמכלול. מדוע יין? מאחר ותיירות יין הינה מותג תיירותי מנצח בעולם כולו וגם בישראל ומשמעותי מבחינה כלכלית – ארצית ואזורית גם הסיפור ההיסטורי, כפי שהוגדר על ידיה "מקדם לקדמה" מהווה מנוף מצוין. אביה נבעה התייחסה אף היא לשאלת ההסדרה של היקבים, שהיא הנושא הבוער. לדבריה, תחילה נאמר לה שלא ניתן לשווק תיירות יין בשל מיעוט היקבים המוסדרים ואולם המשרד שכר את שירותיה של אילנית צמח כיועצת חיצונית ויחד איתה גיבשו תכנית פעולה שתנסה להתגבר על מכשולי הרגולציה. אזור יהודה מהווה פילוט של המשרד, במסגרת התכנית "Two cities One break", כשה break (ההפסקה) בין ת"א לירושלים, תהיה ביקבים באזור יהודה. בקרוב יוצאים הדברים אל הפועל בין היתר בעזרת סקר תיירותי שיופץ בין היקבים.

כיצד מושכים תיירות יין לישראל? ראשית, על ידי העלאת המודעות לכך שישראל היא אכן יעד לתיירות יין. פועלים מול סוכני תיירות זרים, חברות תעופה, משתתפים בירידים בינלאומיים, מארחים עיתונאים, בלוגרים ובעלי דעה מן העולם הרחב – 7 לילות 8 ימים בישראל, כאשר סקטור היין לא נפקד כמובן מאותם סיורים, פעילות מול כתבים זרים המתגוררים בישראל ועוד. ענת מציינת שתצלומי כרמים מאזור יהודה קישטו את התצוגה הישראלית בתחרות IMEX האחרונה שהתקיימה בפרנקפורט, שבה בין היתר הייתה התייחסות לתיירות יין בישראל, בוצעו טעימות, הוצג סרטון ועוד. קיימת גם שאיפה לארגון כנס ארצי בנושא.

ענת ציינה כי במשרד התיירות קיים תקציב ייעודי לשיווק אירועים ופסטיבלים שמהווים מחוללים תיירותיים וקראה להשתתף במכרזים. כמו כן, המשרד מעודד הקמת מתקני אכסון מלונאי צמודי יקבים (משתתפי הכנס העירו ובצדק, שרמ"י עושה הכל חוץ מלעודד אופציה זו). בתשובה לשאלה בנושא חוסר מודעותם של מדריכי התיירות הישראלים לנושא היין ותיירות היין, סיפרה ענת שנבנו הכשרות ייעודיות למורי הדרך על מנת להכניס את תיירות היין והקולינריה למודעות ולבסיס הידע שלהם.

ארנון בירן ממרכז השלטון האזורי הדגיש שקידום התיירות הכפרית מתבצע בשיתוף פעולה של המועצות האזוריות עם האגף הכפרי של משרד החקלאות ועם משרד התיירות. יש צורך בהעמדת נושא התיירות הכפרית בכלל ותיירות היין בפרט כמוצר על המדף, בין היתר באמצעות פורטל להזמנה ישירה, גסטרונומיה, לינה, עבודה מול סוכני נסיעות ומול הקהל הרחב בישראל ובעולם. תפקידה של המועצה האזורית מטה יהודה בהקשר זה הוא לשמור על הראשוניות.

מותג "דרך היין" הישראלי של משרד התיירות מצריך לדבריו עבודה נוספת – יצירת שפה אחידה, שילוט אחיד, אתר אינטרנט ועוד. מרכז השלטון האזורי מנסה לסייע בהסרת חסמים. בהקשר זה ציין ברק כץ שהמועצה האזורית מטה יהודה הינה הראשונה שהתקשרה עם נציגי WSET )) – בית הספר הבינלאומי ללימודי יין) בישראל, בהסכם להכשרת נציגי יקבים וגורמים אחרים, כאשר אחת המטרות הינה יצירת אותה שפה אחידה, החשובה לקידום התיירות.

אהוד הלפרט מנהל תחום כלכלה ותיירות במשרד התיירות שהשתתף אף הוא בכנס העיר שפורסם נוהל תמיכה לפסטיבלים (ברמת מועצה) ובקרוב יתפרסם גם נוהל תמיכה למרכזי מבקרים ביקבים וכן נוהל קורסים.

גיא הרן מ Vinspiration סיפר מהזווית שלו, כגוף המבצע טיולי יין של ישראלים בחו"ל, על החשיבות שבניהול מסודר של אזור היין: "כמפעיל חברת תיירות יין אני חייב שיתוף פעולה מקומי איכותי". גיא הזכיר אתרי תיירות יין ממשלתיים של מדינות כמו הונגריה וסלובניה כדוגמא. גיא הדגיש כי חשוב שהעוסקים בחלק התיירותי ביקב יהיו אנשים שתיירות ואירוח היא מקצועם ולכן קיימת חשיבות רבה לכך שהיקבים ישלחו את אנשיהם להתמקצע בנושא. חוויות המבקר היא הגורם החשוב ביותר הן להצלחת הביקור התיירותי והן לכך שהתייר ירכוש בעתיד את יינות היקב והאזור ו/או יפיץ את שמעם.

גיא ציין בצדק כי בסופו של דבר הופך ייצור היין למשני ביחס לביזנס האמיתי של היקבים, בישראל ובעולם – שהוא תיירות ואירוח, והטעים שמבחינה זו יש לנו עוד דרך רבה לעבור עד שנגיע לדרגה בה מטופלים הדברים בעולם הרחב.

אביחי צברי מחברת Via Sabra – הציג את נקודת הראות שלו וסיפר שלמעה מ- 70% מהתיירים שהוא מביא לישראל מבקרים ביקבים וכי כל התיירים שותים יין ישראלי במהלך ביקוריהם, כאשר מקפידים בחברה לקשור לביקורים יינות מהטרואר האזורי.

בעיניו הנושא הגאוגרפי חשוב מאוד, כלומר – האם היקב נמצא על הדרך לאתר תיירותי כלשהו? האם יש בקרבתו נקודת עניין וכד'.

אביחי מסכים עם גיא הרן שיש חשיבות גדולה להתמקצעות היקבים בתחום התיירות והאירוח, אך ציין כי מי שמתקשה בהעמדת אנשי אירוח מנוסים יכול להחליף זאת בחדוות האירוח, שהינה חשובה לא פחות בעיני התייר.

לדעתו של אביחי מוטב לשווק את היין הישראלי כחלק מהחוויה הקולינרית הישראלית הכוללת. לישראל "ענף ייצוא" מצליח של שפים ומסעדנים, הקולינריה הישראלית נוסקת וחשוב לשלב בכך את היין, יש גם לקחת בחשבון את התזזיתיות של עולם הקולינריה ולערוך התאמות מתבקשות מעת לעת.

יום העיון הסתיים בביקור וטעימות יין ביקב צובה הסמוך עם פול דאב, יינן היקב.

.

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.