פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית" מציין עשור

18/05/2022
בסימן קליטת עלייה המשך »

משירת הדיוואן ומוזיקה הודית וג'ו עמר ועד ללאדינו בעברית, ניגוני חב"ד,
200 ללנדובסקי ורביעיות ארצישראליות ובהן הראשונה של קומפניץ
בהשתתפות: ליאורה יצחק, יונית שקד גולן, חי קורקוס, רביעיית כרמל, מקהלת עדי, אנסמבל מאלבר, אמיתי אריכא, פרופ' אליהו שלייפר, דודי פטימר ועוד..

המחלקה למוזיקה אוניברסיטת בר-אילן ומרכז דהאן.
הפסטיבל יתקיים פיזית וגם בשידור דיגיטלי שלישי -חמישי 7-9.6.22 , ח'-י' בסיוון תשפ"ב,
במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן
קישור לכרטיסים. אפשר לפנות בטל. 03-7316561

פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית" בניהולו המוזיקלי של ד"ר יובל רבין, מוזיקולוג ונגן עוגב בינלאומי, בשיתוף המחלקה למוזיקה ומרכז דהאן באוניברסיטת בר-אילן יתקיים השנה הן פיזית והן דיגיטלית.
ד"ר רבין יצר את הפסטיבל המשלב בין צלילים לסובלנות במטרה לתת במה איכותית למוסיקה יהודית איכותית באשר היא, תוך הקפדה על האיכות אך ללא משוא פנים של סגנון אחד על פני האחר. ימי מוזיקה יהודית בונים גשרים בין מזרח ומערב, בין ישן וחדש ובין העממי והאקדמי.

ישראל מאז והיום קולטת עלייה. הפסטיבל שם השנה את הדגש על קליטה של מוזיקה יהודית ממקורות שונים בישראל וההשפעות ההדדיות של התרבויות השונות, שנקלטו בארץ על המוזיקה שלהן. העליה לארץ יוצרת סינטזה עם המסורות השונות שיוצריהן הביאו לארץ ויוצרת משהו חדש.
הפסטיבל כולל הרצאות ומגוון קונצרטים בביצועי בכורה מהודו ועד גרמניה, מתימן ועד מרוקו: מוזיקה יהודית הודית עם ליאורה יצחק ואנסמבל מלבר, מחווה לג'ו עמר עם חי קורקוס ולהקתו, מוזיקת הדיוואן מתימן עם ההרכב של אמיתי אריכא ומופע לאדינו חדש של יונית שקד גולן ונגנים.
עוד במרכז הפסטיבל 200 שנה ללואי לבנדובסקי, המלחין היהודי שכתב עשרות יצירות שקבלו מעמד של "נוסח" ומושרות באין ספור בתי כנסת אשכנזים והביא לפריצת דרך בעולם החזנות. יצירותיו של לבנדובסקי, בן טיפוחיו של מנדלסון, בוצעו בבתי כנסת רבים במרחב האשכנזי בליווי עוגב. מקהלת עדי בניצוח עודד שומרוני תבצע מיצירותיו עם ד"ר רבין על העוגב. כמו כן רביעיית כרמל תעלה ביצוע מחודש של הרביעיה הראשונה שנכתבה בארץ ע"י קומפניץ. רביעייה זו הוקלטה, אך התווים שלה אבדו. המוזיקולוג אלון שב, שיחזר את התווים ואיפשר את הביצוע המחודש של הרביעייה. הרביעיה של קומפניץ משלבת ניגונים של חב"ד והיא תבוצע לצד רביעיות של בן חיים, וכך תציג את הפן הזה של העליה לארץ.
כמו כן תתקיימנה סדנאות התנסות בשירת הדיוואן, במוזיקה הודית ובניגוני חב"ד.

יום ג' 7.6.22
17:30 סדנא של שירת הדיוואן – אמיתי אריכא
18:30 קונצרט- אמיתי אריכא ופרויקט ה- D-ONE
19:45 הרצאה של פרופ' שלייפר על לבנדובסקי
20:30 קונצרט – 200 ללבנדובסקי – מקהלת עדי , מנצח עודד שומרוני

יום ד' 8.6.22
17:30 סדנא של שירת יהודי הודו – אליהו אהרון
18:30 קונצרט מוזיקה של יהדות הודו – אנסמבל מלבר וליאורה יצחק
19:45 הרצאה על ג'ו עמר והשפעות מסורת מרוקו על שירתו- דודי פטימר
20:30 קונצרט מחווה לג'ו עמר- חי קורקוס והאנסמבל

יום ה' 9.6.22
17:00 סדנא של ניגוני חב"ד – לייב לייבמאן
17:45 הרצאה – פרופ' אלון שב על הרביעייה של קומפניץ
18:30 קונצרט רביעיות – רביעיית כרמל (כולל רביעיות של קומפניץ, ובן-חיים)
19:45 הרצאה על שירי הלאדינו – פרופ' שמואל רפאל
20:30 קונצרט -"פגישת לאדינו ועברית" -יונית שקד גולן

סדנא וקונצרט – שירת הדיואן התימנית
אמיתי אריכא ופרויקט ה- D-ONE
פרוייקט ה- D-ONE של אמיתי אריכא לוקח את שירת הדיוואן התימנית השורשית ומעניק לה צליל עדכני ובן זמננו.
המופע נולד ממחקר רב-שנים של אריכא את מוזיקת הנשמה של יהודי תימן, ומשילוב כוחות יצירתי של חברי ההרכב.
הספיריטואלים התימניים של שירת הדיוואן מקבלים צליל אתני ישראלי שורשי רענן וחדשני.
אמיתי אריכא – שירה, יוקליילי
ירדן ארז – עוד, כינור, קלידים
אסף רבי – בס פרטלס
טל אברהם – חצוצרה
איתמר גוטמן – תופים
עודד אלוני – כלי הקשה

סדנה של ניגוני חב"ד
ניגוני חב"ד הינם חלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד, שניהם גם יחד נוסדו לפני כ-250 שנה. מאז ועד היום מונה אוצר ניגוני חב"ד מאות ניגונים שחוברו במשך "שבעת הדורות" של חסידות חב"ד, הן על ידי אדמו"רי חב"ד, הן על ידי חסידי חב"ד, והן ניגונים שבאו ממקורות אחרים ו"עובדו" וסוגננו לז'אנר ייחודי זה
בסדנא נעמיק בסוגיות מוזיקליות אחדות מתורת חב"ד, ונראה כיצד הן באות לידי ביטוי בניגוני חב"ד, בליווי דוגמאות: ניגון ארבע עולמות, וניגון האין סוף.
לב לייבמן, מומחה לתורת הניגון. בוגר הקונסרבטוריון למוזיקה ת.א. וישיבת תומכי תמימים ברוקלין, בעל הסמכה לרב עיר. מחבר הספרים "נגינה לאור החסידות" (תש"ע), "לנגן בהיכלו" (תשע"ב), "ניגון ארבע בבות" (תשע"ה), עורך מעל 100 מאמרים בסוגיות מוזיקליות מתוך מקורות תורניים וסקירות מקיפות על ניגוני חב"ד, התפרסמות ב"קיר הניגונים". אמן חליל צד, חליל רנסנס וחליליות. יוצר ומגיש מופע "מוזיקה בת 3000 שנה", ומפיק האלבום "חלילי הפלא".

200 שנה ללואי לבנדובסקי
הרצאה וקונצרט
אליעזר אריה [לואיס] לבנדובסקי נולד בשנת 1821כבן לחזן במחוז פוזן בפולין, שהיה תחת שלטון פרוסיה. בגיל בר-מצוה הגיע לברלין ובתמיכתו של אלכסנדר מנדלסון (בן דודו של המלחין), הוא למד שם זמרה ונגינה והיה היהודי הראשון שנתקבל לאקדמיה למוזיקה בברלין בלימודי קומפוזיציה. בתקופה זאת הוא שר במקהלת בית הכנסת הישן בברלין ובמשך הזמן היה מנהלה ומנצחה. עם הקמת בית הכנסת החדש, בשנת 1866, לבנדובסקי התמנה למנהל המוזיקה ומנצח המקהלה. בית הכנסת החדש והמפואר שהכיל למעלה מ-3000 מקומות ישיבה, השתייך לזרם הליברלי וצויד בעוגב ובמקהלה גדולה של גברים ונערים. בויכוח שנוצר סביב הכנסת העוגב לבית הכנסת, לבנדובסקי הצהיר שהעוגב הכרחי כדי לתמוך בחזן ובמקהלה בבית כנסת בעל ממדים כאלה. עבור בית הכנסת החדש חיבר לבנדובסקי את רוב יצירותיו. אלה יצאו לאור בשני ספרים חשובים ועד מהרה נפוצו בכל רחבי אירופה ושרו אותם בבתי כנסת רבים מזרמים שונים.
השפעתו של לבנדובסקי על המוזיקה של בית הכנסת המודרני הייתה עצומה, ומעמדו הוכר גם ע"י השלטונות אשר זיכוהו בתואר "מנהל מוסיקלי מלכותי". סגנונו המוזיקלי הושפע מן המוזיקה הקלאסית האירופית (במיוחד מסגנונו של מנדלסון), אבל גם שימר יסודות יהודיים מסורתיים עתיקים של יהודי גרמניה ושל חזנות מזרח אירופית. יצירותיו נכתבו מתוך גישה של "הדרת קודש" לתפילות, במגמה להבליט את התפילות המפארות את הבורא. בכך הן ייצגו את רוח האמנציפציה של יהדות מרכז אירופה במאה התשע עשרה.
על לבנדובסקי תשמעו בהרצאה של פרופ' (אמר') אליהו שלייפר מהיברו יוניון קולג'-מכון למדעי היהדות בירושלים ולאחר מכן יתקיים קונצרט מיצירות לבנדובסקי בביצוע מקהלת עדי בניצוחו של עודד שומרוני והחזן דוד פלח. על ההרמונים: ד"ר יובל רבין.

משתתפים:
מקהלת עדי
חזן: דוד פלח
עוגב: יובל רבין
מנצח: עודד שומרוני
מקהלת עדי, ליד האנסמבל הקולי הישראלי
מקהלת עדי הוקמה בשנת 2006 ושמה לה למטרה לבצע מגוון רחב של רפרטואר – מהרנסנס ועד מוסיקה בת-זמננו – כאשר שירת האקפלה עומדת בראש סולם העדיפויות שלה.
המקהלה מוזמנת בקביעות להשתתף בסדרות המנויים של התזמורת הסימפונית ירושלים, תזמורת הבארוק ירושלים, התזמורת הסימפונית ראשון-לציון והתזמורת הקאמרית הישראלית, ובשטח מוסיקת האקפלה ביצעה מגוון רחב של תוכניות בפסטיבל אבו-גוש, מרכז למוסיקה ירושלים, חג המוסיקה הישראלית, פסטיבל ימי מוסיקה יהודית, פסטיבל עין-הוד, מוזיאון תל-אביב לאמנות, מרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל, פסטיבל פעמונים של זהב, האוניברסיטה המורמונית בירושלים, בית אבי-חי ועוד.
כנציגת ישראל בחו"ל הוזמנה מקהלת עדי לפסטיבלים Music Edict (נִישׁ) Rossi Fest (בלגרד) ו-Louis Lewandowski (ברלין), ובשטח המוסיקה הפופולרית השתתפה בהקלטת האלבומים "העיקר זו המוסיקה" של יוני רכטר ו-"2023" של איה כורם.

עודד שומרוני
למד נגינה בפסנתר עם אביו – חנן שומרוני, פיתוח קול עם מרי-קלייר הרמן ומרינה לויט, נגינה בכינור עם אסנת יחיאלי ופרופ' חיים טאוב, וניצוח עם אהרן חרל"פ, ד"ר יבגני צירלין ופרופ' מנדי רודן. את העיסוק בניצוח החל בגיל 17 בסדנה הבינ"ל לאופרה בתל-אביב, ומאז שימש כמנצח הבית של 'אנסמבל זמרי מורן', מנהלה המוסיקלי ומנצחה של מקהלת 'זמרי אורטוריו', מנהלו המוסיקלי ומנצחו של הפרויקט 'קונצרט פתוח', מנהלה המוסיקלי של רביעיית 'תלמוס', מנהלו המוסיקלי של פסטיבל 'פנטסיה קולית בירושלים', מנצחה הראשי של מקהלת 'אורטוריו ירושלים' ומנצח מייסד של מקהלת 'האופרה הירושלמית'.
כיום משמש עודד כמנצח מקהלת הסטודנטים של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, מנצחה ומנהלה המוסיקלי של 'מקהלת עדי', זמר הבריטון ברביעיית 'תלמוס' ומדריך סדנאות בתוכניות המצטיינים של המרכז למוסיקה ירושלים.
עודד ניצח על תזמורות שונות, בהן תזמורת קאמרטה ירושלים והתזמורת הקאמרית הישראלית, וזו השנה ה-19 שהוא מלמד באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, בה לצד הוראת מקצועות התיאוריה הוא נמנה על סגל המורים לניצוח ומוזמן להדריך סדנאות וכיתות אמן בארץ ובחו"ל.

סדנא וקונצרט של מוזיקה הודית
״מפגש הנהרות״ – סדנה בהנחיית אלי אהרון ואנסמבל מלבר
שני מקורות השראה עיקריים מזינים את המוסיקה שלנו – המזמורים של קהילת יהדות קוצ׳ין מחד, ומסורת המוסיקה ההודית הקלאסית מאידך. בסדנה זו נדגים איך אנו משלבים עקרונות מהמסורת המוסיקלית מצפון הודו, שהיא בעלת עושר רב של סולמות ומקצבים מוסיקליים, ומגוון כלי נגינה ייחודיים, יחד עם מסורת השירה מקוצ׳ין אשר בדרום תת היבשת.

בהמשך הקונצרט

אנסמבל מלבר – ״הודולה״
מזמורי יהדות קוצ׳ין

בהשתתפות:
אלי אהרון – שירה, בנסורי, קלרינט תורכי
תבור בן דור – סיטאר
תמר קלופר – טאבלה
ובהופעת אורח מיוחדת: ליאורה יצחק

״אנסמבל מלבר״ קרוי על שם מפרץ מלבר בדרום מערב הודו. בלב המפרץ, בעיר קו׳צין ובכפרים הסמוכים, שגשגה משך מאות שנים קהילה יהודית. אלי אהרון, בן הקהילה הקוצ׳ינית בישראל, תיעד רבים מוותיקי הקהילה שרים את הגרסאות השונות למזמורי הקהילה הרבים, ולצד זאת העמיק בתורת המוסיקה ההודית הקלאסית, בנגינת חליל הבנסורי. האנסמבל נולד מתוך שיתוף פעולה של אלי עם תבור בן דור, נגן סיטאר; ותמר קלופר, נגנית תופי הטאבלה.
האנסמבל מציג מפגש של שתי מסורות מוסיקליות עתיקות – מסורת המזמורים מקוצ׳ין ומסורת המוסיקה הקלאסית מצפון הודו – בהופעה הנעה בין קטעי מוסיקה מדיטטיביים לבין שירה אקסטאטית סוחפת, עם מנגינות מלאות מתיקות שמרחיבות את הלב ומשמחות את הנשמה.
הפעם האנסמבל מארח את ליאורה יצחק בעלת קול הקטיפה הייחודי, הזמרת ששרה בסרטים בוליוודיים בהודו והצליחה לשלב באומנות את הסגנון בארץ ובעברית כבשה את הרדיו עם הלהיטים ״מעלה מעלה״ ו״הלילה חתונה״ ושיתפה פעולה עם אמנים רבים (עידן רייכל, הדגנחש ולאחרונה גם עם סטטיק ובן אל ועברי לידר).


מחווה לג'ו עמר-הרצאה וקונצרט
מחווה לג'ו עמר – חי קורקוס ואנסמבל נגנים
יוסף (ג'ו) עמר 1930-2009 מלחין ופייטן , חזן וזמר מחלוצי הזמר המזרחי והים-תיכוני בישראל, יליד מרוקו. יצר ושר בישראל ובארצות הברית לסירוגין.
עמר הוא מוכר גם כזמר של שירי מחאה חברתיים כמו "שיר השיכור" (על מחאות ואדי סליב), לשכת העבודה ו"נתן נתן".
מעבר לשירים המרוקאים ששודרו במסגרת שידורי הפולקלור של קול ישראל, הוא הקליט לא מעט להיטים. עמר השתתף בהקמתה ובפתיחת המופעים הראשונים של התזמורת האנדלוסית בישראל בהם ביצע רבות משיריו המפורסמים כגון-ישמח משה, ברצלונה, השיכור וכן פיוטים מרוקאים יהודים מתוך שירת הבקשות כדוגמת- ״לך האל״ ״יומי ולילי״ ״יעלה יעלה״ וכו׳
המופע ישלב ממבחר הרפרטואר של ג'ו עמר בין הלהיטים המפורסמים ישמח משה, ברצלונה לבין קטעי פיוט וחזנות שהיה שר בהופעותיו כגון-ולירושלים עירך, יומי ולילי, יעלה יעלה

חי קורקוס פייטן וחזן עוד מילדותו בנהריה התמקצע ולמד את רזי השירה לפני 15 שנה בירושלים
אצל גדולי המורים לשירה ופיוט ר׳ חיים ביטון היו׳, ור׳ מאיר עטיה זצ״ל.
מופיע בארץ ובעולם פתח את פסטיבל אסאווירא במרוקו למול קהל של 6000 איש יהודים ומוסלמים. מנהל הרכב טאראב ירושלים למוסיקה אנדלוסית, מלמד מסורת פיוטי מרוקו בארגון -קהילות שרות.
הזמר, חזן והפייטן חי קורקוס יבצע עם עם אנסמבל נגנים
יצחק כהן-קאנון
אברהן מימרן-כינור
דריה מוסינזון-פסנתר
עמית שרון-פרקשיין

הרצאה וקונצרט – רביעיות כלי קשת שנכתבו בארץ
מרצה – אלון שב
קונצרט בביצוע רביעיית כרמל
התכנית העוקבת אחר תמורות בהבניית זהות ישראלית-יהודית כפי שהיא ברביעיות כלי קשת שנכתבו בארץ. רביעיית כלי הקשת של קומפנייץ, בן העלייה הרביעית, משקפת זהות יהודית שרשית, שיונקת את מקורות השראתה ממוזיקה חסידית.
רביעייה זו הוקלטה, אך התווים שלה אבדו. המוזיקולוג אלון שב, שיחזר את התווים ואיפשר את הביצוע המחודש של הרביעייה.
הרביעייה של פאול בן-חיים ראה את גישושיו הראשונים של בן-חיים אחר סגנון ארצישראלי שורשי, שיתגבש ברבות הימים לכדי הסגנון הים-תיכוני. הרביעייה של נועם שריף, הנעה בחפשיות בין מחוות לבאך, לביטלז ולמוזיקה אוריינטלית, מבטאת זהות קוסמופוליטית שמשקפת את הרוח של היהדות החילונית בארץ לקראת סוף המילניום.
בקונצרט
1. גריגורי קומפנייץ (1881-1959), רביעיית כלי קשת מס' 1 על נושאים עבריים (1924)
א. סיפורי הרבה
ב. שיר ערש
ג. החתונה
2. פאול בן חיים (1897-1984), רביעיית כלי קשת מס' 1 אופ. 21 (1937)
Con moto sereno Molto vivace Large e molto sostenuto Rondo-Finale: Allegro commodo
3. נועם שריף (1935-2018), רביעיית כלי קשת מס' 2 "רביעיית רוזנדורף" (1996)

על הרביעייה של קמפניץ – אלון שב
גריגורי קומפנייץ (Григорий Исаакович Компанеец) (1881-1959) גדל ברוסטוב-על-הדון, ואת השכלתו המוסיקלית רכש הן כילד משירה במקהלת בית-הכנסת (תחת החזן אליעזר גרוביץ) והן מלימודים פורמליים בקונסרבטוריונים בסנט פטרסבורג ובמילאנו. הוא הצטרף כמנהל מוסיקלי לתיאטרון "הבימה" ואיתו גם סייר באירופה ועלה ארצה באמצע שנות ה-20. יחד עם אשתו, שחקנית "הבימה" נחמה ויניאר, עזב בחזרה לברה"מ בראשית שנות ה-30. למרות שבילה אך שנים ספורות בפלשתינה-א"י, הוא היה דמות מפתח בחיים המוסיקליים ביישוב, ופעל ללא לאות כמלחין, כמנצח, וכיוזם גופי ביצוע.
טרם עלותו ארצה, פעל קומפנייץ במסגרת "החברה למוסיקה יהודית" בסנט פטרסבורג, והקו הסגנוני של מלחיני אסכולה זו השפיע עליו באופן ישיר. כמו אנגל, קריין וגנסין, אימץ קומפנייץ גישה דומה לזו של רימסקי-קורסקוב, אשר ינק משורשי המוסיקה העממית הרוסית. קומפנייץ וחבריו ביקשו לשאוב השראה ליצירתו מאוצר המוסיקה העממית היהודית. גישה זו, הגם שהיתה משמעותית מאד בראשית המאה, עמדה בניגוד לגישה ה"ים-תיכונית" שאומצה על-ידי המלחינים יוצאי-מרכז אירופה שעלו ארצה בשנות ה-30. במבט לאחור, נראה כי השילוב שהציעו מלחינים "ים-תיכוניים" כמו בן-חיים ובוסקוביץ', של טכניקת הלחנה מערבית ושל רעיונות מן המוסיקה המזרחית, דחק לשוליים (הישראליים) מלחינים בסגנון "יהודי" מובהק כמו אנגל או סטוצ'בסקי. מקומו של קומפנייץ כמלחין "ישראלי", גם אם לתקופה קצרה, נשכח. הקמתה של "התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית" גימדה את ההישג שלו בהקמת תזמורת קאמרית בתל-אביב עוד ב-1928.
את רביעיית המיתרים הראשונה שלו, "רביעייה עברית", הוא החל לכתוב ב-1924 (מעט לפני עלותו לארץ) אך נראה שאת צורתה הסופית (התלת-פרקית) היא קיבלה רק בארץ. היא בוצעה מספר פעמים עד ראשית שנות ה-50, בין השאר על-ידי רביעיית המיתרים ע"ש יואל אנגל, שאת הקמתה יזם קומפנייץ בעצמו. היצירה מבוססת על מנגינות עם יהודיות מזרח-אירופיות: הפרק הראשון מבוסס על ניגון חב"ד "אבינו מלכנו" של האדמו"ר הזקן, הפרק השני מבוסס על השיר "אוּנְזעֶר רֶבֶּיניוּ", ובראשית הפרק השלישי נשמע ניגון "דבקות", גם הוא של חסידות חב"ד. על-סמך תוכניות קונצרטים וביקורות בעיתון, ניתן לשחזר את שמות הפרקים – "סיפורי הרבי", "שיר ערש", ולאחר קדנצה קצרה של הכינור הראשון חותם את היצירה הפרק "חתונה".
תווי היצירה לא שרדו באף ספרייה בארץ, לא אצל משפחות הנגנים שביצעו אותה, וגם לא בארכיונים ברוסיה. התווים שועתקו על-ידי אלון שב בהתבסס על הקלטה היסטורית של רביעיית גרינשלג-בור (בארכיון הצליל הלאומי). השבתה של היצירה אל הבמה מאפשרת הערכה מחודשת את היסוד היהודי-מזרח-אירופי שהיה מרכזי במוסיקה הישראלית טרם התגבשות האידיאל ה"ים-תיכוני".

"פגישת לאדינו ועברית" – הרצאה וקונצרט
שפת הלאדינו נושאת בחובה את תרבותם המפוארת של יהודי תור הזהב בספרד. צאצאי המגורשים ממשיכים לשמר ולפתח את תרבותם הייחודית למעלה מ – 500 שנה. לאורך השנים שימרו תרבות זו בפזורות צפון אפריקה, מערב אירופה ובעיקר בארצות הבלקן: תורכיה, יוון, בולגריה, קפריסין, רודוס ועוד .
בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה מחודשת של תרבות זו, שקונה לעצמה יותר ויותר נפשות אוהדות בציבור חובבי התרבות ויוצריה.
את הלאדינו נפגוש בהרצאתו פרופ' שמואל רפאל ובמופע חדש של יונית שקד גולן בליווי אדם טל ונועה וקס.

"פגישת לאדינו ועברית"
במופע מיוחד לפסטיבל נוגעת יונית שקד גולן במבחר מהשירים היותר ידועים בתרבות הלאדינו
ומפגישה אותם עם הגרסאות העבריות שלהם שחלקן נוצרו במיוחד לערב זה.
המעברים, בין הלאדינו לעברית, מחדדים ומדגישים כיצד יכולה להשפיע שפה על המאזין לה
וכיצד לחן מוצא את הדרך להתמזג עם שפה כזו או אחרת.
יחד עם אדם טל ונועה וקס הנגנים שאיתה לוקחת אותנו יונית שקד גולן למסע של מילים וצלילים בין הלאדינו לעברית.

שירה: יונית שקד גולן
כלי פריטה :אדם טל
כלי הקשה : נועה וקס

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.