מגדלי התמרים במצוקה רבה

01/05/2022
"זה היה תחום רווחי, עכשיו שוקלים להפסיק לגדל" המשך »

מתוך אתר "דבר"

מאיה רונן

ענף התמרים, שנחשב עד לאחרונה למוביל בייצוא החקלאי של ישראל, מתקשה לשמור על מקומו בשוק הבינלאומי. מגפת הקורונה שגרמה לעליית מחירי הסחר הימי, לצד החלטת ממשלת טורקיה להעלות את המכס על התמר הישראלי ולהוריד מכסים על ייבוא תמרים ממדינות אחרות, גרמו לקשיים חמורים בענף.

נוכח קשיים אלו קיימו השבוע מגדלי התמרים מרחבי הארץ כינוס חירום בבקעת הירדן. "אנחנו לא מבקשים נדבות", אמרה עידית גרפונקל, מנכ"לית קבוצת ערדום שבערבה, "הענף הזה נמצא כרגע בתנאים תחרותיים לא הוגנים ולכן הממשלה חייבת להבין שהסיוע שאנחנו מבקשים הוא מועט מאוד ביחס למה שהענף מביא וביחס לתמורה שתהיה בעקבות ההשקעה. את הסיוע הזה צריך לתת עכשיו. אנחנו במצב חירום".

הקורונה והמכס הטורקי משאירים אלפי טונות בארץ
ישראל מייצאת בכל שנה 35,000 טון תמרים, 70% מסך התוצרת המקומית. ההכנסה מענף התמרים הישראלי מוערכת במיליארד שקלים לשנה. רוב יצוא התמרים הוא לאיחוד האירופי, לבריטניה ולטורקיה. "יבול התמרים בשנת 2020 היה כ-50 אלף טון, מתוכם כ־40 אלף טון מזן מג'הול שהדרישה לו בעולם גבוהה", אומר ל'דבר' אמנון גרינברג, יו"ר שולחן מגדלי התמר במועצת הצמחים. ישראל נחשבת למובילה בעולם בגידול מג'הול, הנמכרים למשווקים וחברות ייצוא בקונסיגנציה (מכר מותנה), כך שאת הרווח או ההפסד ידעו רק כשנה לאחר הגדיד (קטיף התמרים).

לדברי גל טויג, מנהל הפיתוח העסקי של שולחן מגדלי התמר, התמר נחשב בשנים האחרונות ל"זהב השחור". אלא שבחישוב הסופי של שנת 2019 שבמהלכה פרצה מגפת הקורונה והסחר העולמי החל להיפגע, מצאו עצמם מגדלי התמרים לראשונה עם עודף מלאי של 4,500 טון. תחילה הופנו העודפים לשוק המקומי, אלא שעודפי ההיצע הובילו למכירה במחירי הפסד. בשל המכירה בשיטת מכר מותנה והעדר יכולת להוכיח הפסדים בהכנסה החודשית, לא קיבלו מגדלי התמרים פיצויים בגין נזקי הקורונה.

"מחירי השוק המקומי ירדו לפעמים ב־50% ואף יותר והתמורה למגדלים צנחה. יש מגדלים ששוקלים להפסיק לגדל", אמר גרינברג, "חלקם נמצאים כיום במצב של להיות או לחדול כי הם מפסידים. גם מחירי היצוא ירדו. במקביל, העלויות עלו בגלל הקורונה. כל זה משפיע מאוד על הרווחיות". לדבריו משנת 2019 החלו להצטבר עודפי יבול. "חברות השיווק ובתי האריזה עושים מאמצים כדי להביא את האיכות הכי טובה, ויש לנו מוניטין טוב בחו"ל", אמר גרינברג, "אבל אנו רואים שענף שהיה גאווה גדולה עד לפני מספר שנים נכנס למשבר ואסור לו לקרוס".

טורקיה היא אחד היעדים המרכזיים לייצוא התמר הישראלי, אך בחודשים האחרונים החליטה ממשלת טורקיה להעלות את המכס על התמר הישראלי מ-15% ל-25%. במקביל קיבלה הרשות הפלסטינית עדיפות בשוק הטורקי עם העלאת הכמות הפטורה ממכס עבור תמרים המיובאים ממנה.

מדובר בצעד שפגע קשות בחקלאים הישראלים שמתמודדים עם תחרות גוברת בשווקים הקיימים, אי-פיתוחם של שווקי ייצוא חדשים והתגברות תופעת החרמות נגד תוצרת הישראלית ברחבי העולם. לדברי גרינברג, לפני שינוי מדיניות המכס, היקף ייצוא התמרים מישראל לטורקיה עמד על כ-2,500 טון. השינוי הוריד את היקף הייצוא ל-1,800 טון. העלאת המכס בטורקיה מייצרת, לדבריו, תחרות לא הוגנת מול הרשות הפלסטינית ומדינות ערב, שם דרישות הגנת הצומח ועלות המים והעבודה נמוכות מאשר בישראל.

מדובר בפגיעה אנושה באלפי ישראלים בבקעת הירדן, בערבה ובעמק המעיינות שפרנסתם מתבססת על גידול תמרים. בישראל ישנם כיום כ-900 מגדלים שמתפרנסים באופן ישיר מענף התמרים. ההערכה היא שכ-60,000 משפחות מתפרנסות מהענף במעגל השני, בהפעלת בתי אריזה, ייצור סילאן, שינוע, שיווק ועוד.

מטע התמרים באלמוג (צילום: מור הופרט)

"גם במדינות הכי קפיטליסטיות הממשלה מכניסה את היד לכיס"
ביולי 2021 הקים משרד החקלאות צוות מקצועי לגיבוש תכנית לפתרון המשבר. התכנית לפיתוח היצוא והעלאת הפריון בענף התמר, הוגשה לוועדת הכספים שדנה בנושא. התוכנית מתמקדת בתקצוב תכנית ל"שיווק חכם" וקידום מכירות, תכנית לפתיחת מדינות חדשות ופתיחת מכר לרשתות שיווק, תקציב להשקעות במיכון ייעודי לענף התמרים, תמיכה לפינוי עודפים והגברת חלקו של השוק המקומי הן למאכל והן לתעשיית המזון. עלות התוכנית מסתכמת בהשקעה שנתית בגובה 20 מיליון שקלים, למשך שנתיים בלבד.

"צריך להשקיע הרבה מאוד כסף לחיזוק הקמפיינים השיווקיים גם בארצות שהן שוק מבטיח וגם בארצות שטרם נחשפו למג'הול. כניסה לשווקים חדשים עולה כסף, וכאן סיוע ממשלתי מאוד נדרש. מדובר בהוצאה שהמגדלים והמשווקים לא יכולים לעשות בעצמם", אמר גרינברג.

במהלך הכינוס, סגן שרת הכלכלה יאיר גולן (מרצ) עדכן את המגדלים על כך ששוחח עם מנכ"לית משרד החקלאות, וזו אישרה שהחוזים לעידוד הייצוא מוכנים והתקציב יצא באופן מיידי.

המשתתפים בכינוס החירום הדגישו את החשיבות של שיתוף הפעולה הנחוץ בין משרדי הממשלה. לדברי יו"ר המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחיאני, על משרד החוץ להיות שחקן מרכזי בשיקום הענף, לצד משרד החקלאות ומשרד הכלכלה, ובפרט מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה.

שרה עברון, מזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי, שקיבוציה נמנים על מגדלי התמרים הגדולים: "המגדלים נלחמים במזיקים ובהם חדקונית הדקל. יש היום גם חדקונית כלכלית שאנחנו נלחמים בה. זו לא השקעה גדולה בענף שיש לו תקומה. זו השקעה מינימלית כדי שנחזור להיות מספר אחת בשוק".

"יש בינינו חקלאים שכבר נמצאים בהפסדים ואם לא נעשה את הפעולות האלה לא בטוח שמרבית החקלאים בענף ישרדו" אומרת גרפונקל, "במקומות רבים בעולם, כולל במדינות הכי קפיטליסטיות, הממשלה מכניסה יד לכיס ודואגת לשמור על ענפים בעלי חשיבות אסטרטגית וכלכלית. להחזיק את הענף הזה פירושו הכנסה גדולה למדינה מייצוא, החזקת הגבול המזרחי ובשביל זה אנחנו צריכים לצלוח את המצב הנוכחי. יש תכנית שהוכנה במשרד החקלאות ביחד עם המגדלים. לא צריך להמציא שום דבר. צריך לגייס את התקציב כדי לבצע אותה. זה ענף ישראלי חשוב ואם לא נעשה את הפעולות האלה עכשיו אנחנו נהיה בצרה הרבה יותר גדולה".

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.