לאחרונה ביקרתי במרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל, היפה, מושקע והמטופח מאוד, ברחוב אברבנאל 7 ברחובות.
שכונת שעריים בה ממוקם מרכז המורשת, היא שכונת התימנים הראשונה שנוסדה במושבות א"י וראשוניה הגיעו לרחובות בשנת 1908.
במרכז המורשת ישנם תצוגות קבע, תערוכות מתחלפות ופעילויות ייחודיות להפצה ושימור המורשת של יהדות תימן . בניין מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל, משתרע על שטח של 3000 מ"ר על פני 3 קומות ויש בו גם אודיטוריום מפואר עם 250 מקומות ישיבה.
כל הפריטים, האוספים והתערוכות במוזיאון נתרמו על ידי בני הקהילה התימנית בארץ ומחו"ל ותורמים מקהילות שונות.
את מרכז המורשת תכנן ועיצב האדריכל, יעקב גיל. המרכז שם דגש וחשיבות יתרה בהנגשת המקום לבעלי צרכים מיוחדים.
להלן מידע מקוצר מהחומר המופיע באתר המרכז, על חלק מהתערוכות והתצוגות שראיתי וצילמתי.
עוד מידע מופיע באתר: https://www.bet-moreshet.co.il/
דיוקן תימני, ארץ ישראל, 1948-1881 . אוצר: גיא רז
בתערוכות שהוצגו במהלך השנים ובספרים, שחקרו תחומים שונים בתולדות העדה התימנית בארץ המוצא ובארץ המכורה, הופיעו תצלומים מוקדמים כאיורי שוליים המלווים טקסטים ארוכים. פרק נעדר זה בהיסטוריה הכללית, בתולדות האמנות ובתולדות הצילום בארץ, זוכה בתערוכה 'דיוקן תימני' לחשיפה ראשונה. התצלומים נמצאו בארכיונים ציבוריים ובאוספים פרטיים. יש בה תגליות המציגות את ההיסטוריה החזותית של העדה התימנית בארץ מראשיתה ועד קום המדינה..
שני עולמות 'אחרים' ושונים זה מזה, שהודרו לאורך שנים מן ההיסטוריה של האמנות המקומית וההיסטוריה החזותית – מדיום הצילום ודיוקן התימני המצולם – זוכים לצדק במקום הראוי להם בהיסטוריה של המקום, האמנות והצילום.
צורף הכסף בעל ידי הזהב | פילגרן מתימן – יוסף בן פנחס כהן עראקי נולד ב 1912, בצנעא, בירת תימן.
אביו, פנחס בן שלום כהן, החל את מסורת הצורפות במשפחתו. המשפחה עסקה עד אז בסחר שקדים ולא היתה לה כל קשר לאומנות הצורפות התימנית. בתחילה מצא פנחס עבודה כשוליית צורפים אצל משפחת ג'מאל, משפחת צורפים ידועה בצנעא. לאחר ארבע שנים של התקדמות וצבירת ידע וניסיון מקצועי, הקים פנחס בית מלאכה משלו. יוסף, בגיל 13, הצטרף אל צוות העובדים בבית המלאכה של אבא. יוסף מסביר כי מרכיב הזמן באומנות זו לא היה קיים וייצור התכשיט היה תהליך מורכב שנמשך זמן רב. יוסף היה מייצר באותם ימים את כלי העבודה בעצמו. יוסף ושושנה עלו עם ילדיהם לארץ ישראל, והתגוררו בהרצליה. הוא פתח בית מלאכה בתוך חנות חשמל במרכז העיר.
עבד בגזברות העירייה כ- 20 שנה, במקביל יצרת כשיטים בביתו ולימד תלמידים צעירים את רזי אומנות הצורפות התימנית המסורתית.
יוסף אומר כי ההקפדה ללא פשרות על דיוק בפרטים הקטנים היא לחם חוקו של אדם שרוצה לעסוק באומנות זו. יוסף כהן היא ההוכחה שאהבת המקצוע וההנאה שביצירה הן המפתח.
רקמה תימנית מתימן והארץ . אוצרת: אסתר מוצ'בסקי- שנפר
בתימן, הרקמות שבתלבושות הנשים והילדים מצביעות על זהותם הדתית ומספרות אם הלובשת נשואה, או קטינה, את מחוז מגוריהם. בתימן היו גם סוגי רקמה בבגדים לאירועים שונים. הרקמה של בתי הרגליים לנשים וילדות הייתה מעין תעודת זהות של הלובשת.
רקמת חוטי הכסף דרשה מיומנות גבוהה. קישוט הבגד ברקמה היה נפוץ גם בקרב ילדים ואפילו תינוקות שלבשו בגדים רקומים. לא נותרו הרבה פריטים מקוריים עקב הבלאי הגדול בבגדים. מעט מהפריטים המקוריים מוצגים בתערוכה זו.
"יהודי תימן בישראל" – ציון עוזרי, צלם רב מוניטין, נולד בישראל ב1951 , להורים יוצאי תימן, ומתגורר בניו יורק. הוריו עלו לישראל במבצע ״על כנפי נשרים״.
ציון היה הבן הראשון שנולד להם על אדמת ישראל ומכאן שמו. בשנות חייו הראשונות גר במעברת עין שמר וברעננה.
עוזרי עורך מסעות צילום ותיעוד בקרב הקהילות היהודיות ברחבי העולם, ובכללן אלה ההולכות ונכחדות. תצלומיו התפרסמו בספרים ועיתונים רבים והוצגו במוזיאונים ובגלריות בישראל וברחבי העולם. תכנית ושיטת הלימוד ״העדשה היהודית” אותה פיתח, נלמדת בישראל ובתפוצות.
הכתב העברי – יצירותיו של בר-עמ”י בן ציון בתערוכת הכתב העברי. בר-עמ”י מכין את יצירותיו בשיטה העתיקה בעולם, כתיבה על גבי קלף באמצעות קולמוס נוצה ובדיו מיוחד.
במבט ממרחק נראה עיצוב גאומטרי מעניין או ציור. מקרוב, היצירות הן כתיבה, אותיות, מילים, משפטים ופסוקים ולא ציור. כל היצירות נכתבו בכתב זעיר הנקרא “מיקרוגרפיה” . היצירות מכילות טקסטים שלמים או ספרים שלמים מתוך המקורות.
מיצב '1,053' – הכינה קשת כהן, מעצבת גרפית ובוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל לשנת 2021.
זהו מיצב המספר את עדויותיהם של משפחות פרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן.
המיצב מספר את סיפוריהם של 1,053 הילדים והילדות שמקרי היעלמותם עלו בשלוש ועדות החקירה שהקימה המדינה ביחס לפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן.
כל צבע של חזית הקרטון מייצג ועדת חקירה אחרת: ירוק – ועדת בהלול-מינקובסקי, בז׳ – ועדת שלגי, ותכלת עבור ועדת כהן-קדמי קרטוני החלב השחורים מייצגים את הילדים העלומים שוועדות החקירה קבעו שגורלם אינו ידוע.
וזהו רק חלק מהתצוגות. – מומלץ לבקר במקום המיוחד הזה: 073-3946150
***************************************
