שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

גת עתיקה משומרת

בלובי של בית אגד, בבית דגן.

לאחרונה "גיליתי" עוד גת עתיקה, בת כ1500 שנה, סמוך לראשון לציון. הפעם היא נמצאת בבית דגן, עדות לאזור הרחב בו היה ייצור היין בעבר שלאחר מכן נבנה במרכזו יקב כרמל מזרחי, שכבר איננו כאן.
נהדר היה לראות שהגת, הגדולה והמשומרת כראוי, נמצאת במרכזו של הלובי הגדול של בית אגד, רב הקומות. המקום פתוח לקהל בימי ובשעות העבודה ואפשר ללמוד בו הרבה , איך ייצרו יינות בעבר. בבקשה לשמור על השקט, במקום הסגור, המוקף בחלונות.
מתוך השלט הנמצא ליד הגת בלובי בית אגד בבניין אמות:
גת המתוארכת לתקופה הביזנטית (המאות הרביעית-שביעית לספירה) התגלתה בשנת 1995 בבית-דגן, במסגרת חפירות בזמן הקמת מבנה משרדים.
הגת תוכננה בקפידה וכללה ארבעה חלקים עיקריים, שרוצפו בפסיפס לבן גס: משטח דריכה, בור ביניים, בור איגום וכן משטחי משנה לאחסון הענבים שהגיעו מן הבציר, הכוללים בורות איגום קטנים.
הענבים הונחו, תחילה, במשטחי המשנה לצורך הפקת תירוש ראשון, שנחשב משובח. להגברת הלחץ גילגלו עליהם מעגלות אבן גליליות.
בשלב הבא הענבים הונחו על משטח הדריכה המרכזי, שם נדרכו שוב ברגליים.
בוצעה גם כבישה משנית, נוספת, שנועדה לסחוט את הזגים עד תום. לשם כך הם נמעכו באמצעות מעגלות אבן גדולות ולאחר מכן נעשה שימוש במכבש בורג, העשוי עץ קשה, בלחץ ישיר, כדי לשפר ולהאיץ את תהליך הסחיטה.
התירוש שהופק בתהליך זה זרם לכיוון בור ביניים מרובע, שבו הופרדו המשקעים הכבדים. ייתכן כי הסינון נעשה על-ידי דחיסת סירה קוצנית, כמסננת, לצינור המוביל אליו, וכן בשיקוע בבור עצמו.
לאחר מכן התירוש זרם לתוך בור האיגום הגדול. בבור זה נחשפו שתי מעגלות גדולות ופסולת מהתקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלמית הקדומה (המאה השביעית לסהיינ). נראה כי לאחר שהגת יצאה מכלל שימוש הושלכה לתוכה אשפה.
ייתכן שגת זו נועדה לביצוע כמה מחזורי תסיסה ובסוגי תירוש שונים, כמקובל בגתות גדולות. בדרך זו מחזור הענבים הראשון הונח על משטחי המשנה לשם הפקת התירוש הראשון. לאחר מכן הוכנסו הענבים למתקן הבורג לשם מיצוי מרבי של התירוש, שהוזרם לתא הביניים. בזמן זה הובא סבב חדש אל משטחי המשנה בעוד התירוש מתא הביניים הוזרם לבור האיגום, שבו עבר תסיסה ראשונה קצרה, וחוזר חלילה. בהתבסס על גודל הגת ניתן להניח שהיא שימשה להפקת יין בכמויות מסחריות. נראה כי מיקום האתר בקרבת הדרך מיפו לירושלים תרם רבות לשיווק היין ומכירתו ביישובי הלוויין הסמוכים ולעולי הרגל הנוצרים הרבים בדרכם לעיר הקדושה.
חפירה: דייר מרטין פיילשטוקר ואריה קפיטייקין מטעם רשות העתיקות.
שימור: אמיר ג'אנח
אוצר: יצחק מרמלשטיין, רשות העתיקות
מימון: חברת נס-פן בעיימ מקבוצת אמות השקעות בע"מ
המון תודה לעבודה המצוינת והיסודית של חברת נס-פן בע"מ מקבוצת אמות השקעות בע"מ. הלוואי ועוד חברות ילמדו ממנה, לצורך שימור ההיסטוריה הארצישראלית.
רשות העתיקות
חברת אגד מביאה קצת מתולדותיה במספר תמונות ובמפה התלויות גם באותו לובי עם מבט היסטורי.

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות