שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

שפע – ארכיאולוגיה של העתיד

בפארק חירייה המרכז לחינוך סביבתי

בשנת 2007 נפתח בפארק המיחזור חירייה המרכז לחינוך סביבתי, הזרוע החינוכית של איגוד ערים דן לתברואה. המרכז עוסק בחינוך והסברה בנושאי פסולת ותרבות צריכה.
המרכז נמצא במבנה היסטורי ששימש כמפעל הקומפוסט הראשון של ישראל, שנסגר בשנות ה-60 . מיקום המרכז בתוך פארק מיחזור ועיצובו הייחודי על טהרת חומרים בשימוש חוזר, 100% "תוצרת חירייה", הם ביטוי לתפיסה החינוכית של המרכז וחלק מהחוויה הצפויה למבקר. המרכז שואף לחנך להעמקת מחויבות ציבורית לתיקון סביבתי-חברתי. ביקרתי , לאחרונה, במקום כדי להחכים, לצלם , ליהנות ולסקר את התערוכה "שפע – ארכיאולוגיה של העתיד" , המוצגת במקום ומבוססת על ממצאים שהתגלו במקרה במזבלה תת קרקעית בשדה מקווה ישראל.

גילוי המזבלה הראשונה של העיר תל-אביב, בשנת 2015 במקווה ישראל, איחד צוות מחקר מתחומים שונים: תרבות, ארכיאולוגיה, היסטוריה, גיאולוגיה יחד עם מומחי פסולת וחינוך סביבתי מפארק המיחזור חירייה. צוות המחקר שאף להבין ולתעד את אופן ניהול הפסולת בעיר המודרנית הראשונה בארץ ישראל, להתחקות אחר השתנות הרגלי הצריכה עם תחילת גלי העלייה ועד קום המדינה, ולהביא באמצעות מחקר זה מסקנות לגבי השינויים באורח החיים שיש להם השלכות על עתיד החברה.

ישראל משופעת באתרים היסטוריים ששימשו כמקומות יישוב ובוצעו בהם חפירות ארכיאולוגיות. בורות זבל היו חלק ממקום הישוב. הערים גדלו והתפתחו. גידול האוכלוסייה העירונית חייב התמודדות עם בעיות תברואתיות של הצטברות פסולת, ונוצר הצורך להרחיקה כדי שלא תייצר מפגעים וכך נוצרו אתרי איסוף פסולת עירונית. ארכיאולוגים אשר יבקשו לחקור את התרבות של המאות ה-18 ועד למאה ה-21 יחפשו אתרי קליטה גדולים בהם נקברו שאריות חיי התושבים. ממצאי חפירה ארכיאולוגית יתעדו חיים ותרבות דרך חפצים שננטשו והושלכו.

פריטים אלה אינם מוגנים ע"י חוק העתיקות, אך הם בעלי ערך רב לחוקרי תרבות, ומהווים ארכיון שלם של התרבות החומרית, שאפיינה את חיי היומיום של האוכלוסייה אותה שימשה המזבלה. השכבות שנחשפו בשדה מקווה ישראל מלמדות על תרבות הפנאי, התפתחות היזמות והתעשייה, ועל טעמים וההעדפות של תושבי העיר העברית הראשונה, במחצית הראשונה של המאה ה-20.
הממצאים שהתגלו במזבלה מתעדים 23 שנים של התפתחות העיר תל-אביב, בשנים 1926-1948 ומשקפים שינויים תרבותיים כמו מעבר לרכישת מוצרי מותרות, שימוש הולך ומתגבר באריזות, מעבר משימוש בכלים פשוטים לשימוש בפריטי נוי ובכלים מעוטרים, ועוד.
בשנת 1948 נסגרה המזבלה הזו והפסולת העירונית הוטמנה באתר זמני מחוץ לשטחי הכפר החקלאי עד לשנת 1952 אז הפך 'אתר חירייה' לאתר מרכזי לקליטת פסולת באזור. בארכיוני העיר מופיעות עדויות לכך שמובילי תל אביב חיפשו, כבר בשנותיה הראשונות, פתרונות לצמצום כמות הפסולת שנשארת בעיר.

בשנת 1926 בית הספר החקלאי "מקווה-ישראל' רכש את אשפת העיר. האשפה הובלה בעגלות לשדות 'מקווה' ושימשה כחומר גלם לייצור דשן. במשך הזמן הלכה וגדלה כמות הפסולת והרכבה השתנה. היו יותר מוצרי זכוכית, מתכות וחומרי אריזות שונים שמנעו ייצור דשן איכותי. הסכם חדש אילץ את העירייה לשלם לכפר החקלאי סכום כסף גדול כדי להקים שטח מגודר ומפוקח לאיסוף הפסולת ולהפריד אשפה שניתנת למחזור. בבורות החפירה, בשדה מקווה ישראל, נמצאו מטבעות, כלי אוכל, כלי נוי, מוצרי חשמל, עצמות וחרצני פירות. הרכיב המוביל הם מוצרי הזכוכית. הרבה בקבוקים חומים, ירוקים, כחולים ושקופים, עדות להתפתחות תעשיית מוצרי הזכוכית בארץ-ישראל.

שימוש מוגבר במוצרי זכוכית מזוהה עם תחילתה של 'תרבות השפע' והמודרניזציה. הימצאות בקבוקי הזכוכית במזבלה מעידה כי בתקופת מחסור יחסי, תושבי העיר תל-אביב החלו לצרוך מוצרים שנמכרו באריזות לשימוש קצר מועד. הממצאים שהתגלו במהלך שלוש עונות החפירה, מאפשרים הצצה לחייהם של תושבי תל-אביב בתקופת המנדט הבריטי והעליות הציוניות, להתפתחות המסחר והתרבות, ולניצני היזמות התעשייתית. מעניין !!!

הפריטים בתערוכה זו הוצגו גם בתערוכה "הבור – חפצים שעלו מבטן האדמה" במוזיאון העיצוב חולון בשנת 2021-2020. עיצוב התצוגה: אביחי מזרחי, ניל ננר הצוות שליווה את המחקר האקדמי: פרופ' תמר אלאור – ד"ר אסף נתיב – ארבל לוי – ד"ר ירון בלסלב – ד"ר גלעד שטיינברג המחקר בוצע בתמיכת הקרן הישראלית למדע (ISF) והאוניברסיטה העברית, ובשיתוף איגוד ערים דן לתברואה (חירייה). המוצגים של תערוכת "שפע – ארכיאולוגיה של העתיד" משולבים במוצגים הנהדרים, הרבים, הנמצאים קבוע באולם המרכזי של המרכז לחינוך סביבתי. צילמתי הרבה מסביב, למעלה (משלשלים מהתקרה) ולמטה.
חבל רק שאין הפרדה נראית ומובנת בין תצוגות התערוכה לבין פריטי תצוגת הקבע שבמקום, כך שקשה היה לי לדעת, בלי עיון בחוברת שקיבלתי, מה שייך לתערוכה. אמנים משתתפים בתערוכת "שפע": ניהאד דביט, יואב שביט, עמוס אלנבוגן, ניל נגר, אביחי מזרחי. אוצר: עדי יקותאלי. עיצוב חזותי: סטודיו רותי קנטור. את החומר המובע כאן קיצרתי מתוך שלטים הנמצאים במקום ובאתר "חירייה פארק המחזור – איגוד ערים דן לתברואה. " https://www.hiriya.co.il/. באתר יש פרטים על סיורים במקום המיוחד והמומלץ לביקור.

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות