שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

סיור ברחובות המגורים של עכו מפעם

וגם ברציף הנמל

כשהיינו אורחי המחלקה לתיירות של עיריית עכו וסיירנו בהובלתו של דני ארמה – ראש תחום תיירות וסיימנו את סיורינו במבני ומרתפי העיר עכו העתיקה, צעדו ברחובות העיר וסיירנו לאורך רציף הנמל.
מצלמתי אהבה מאוד את הסיור ברחובות הצרים והצפופים. אמנים תלו חפצים שונים וציורים על הקירות והמראה ניראה מאוד מיוחד. הפריטים ניראו מאוד ישנים ורבים מהם מופיעים, כאן, בתמונות שצילמתי.
למדתי הרבה על עכו מתוך עיון בוויקיפדיה, ואני מביא כאן בקיצור פרטים על אירועים שהיו בעכו הישנה, זו שמחוץ לחומות העיר העתיקה, במאה ה20.
עכו היא אחת מערי הנמל העתיקות בעולם, עוד מתקופת הברונזה הקדומה. היא ידעה עליות ומורדות ועברה מיד ליד פעמים רבות. עכו הגיעה לשיאה כאשר שימשה כבירת ממלכת ירושלים במאה ה-13 וכבירתו של אחמד אל-ג'זאר בסוף המאה ה-18. מאז המאה ה-19 פחתה חשיבותה של העיר, ביחס לחיפה שהייתה לעיר הנמל הראשית של צפון הארץ.
בשנת 1945 התגוררו בעכו, לפי אומדן שלטונות המנדט 12,360 תושבים (מתוכם רק 50 יהודים)
מצודת עכו שימשה את הבריטים ככלא וגרדום. במאי 1947 פרצו אנשי האצ"ל אל מצודת עכו כדי לשחרר את האסירים היהודים שנכלאו שם על ידי הבריטים. 27 אסירים שוחררו, מהם 20 מאנשי האצ"ל ו-7 מאנשי הלח"י. 9 לוחמים נהרגו וחמישה נפלו בשבי במהלך הפעולה.
לפי תכנית החלוקה נכללה עכו במדינה הערבית שהייתה אמורה לקום. עובדה זו הגבירה את תחושת הביטחון של תושביה הערבים וגרמה לעזיבת תושביה היהודים של העיר. עכו הונהגה על ידי "הוועד הערבי הלאומי" המתון, שנועד לקבל לידיו את השלטון בעיר. בתחילה ניסו הערבים המתונים למנוע את הפגיעות ההדדיות על ידי משא ומתן בתיווך בריטי והגיעו להסכם אי-התקפה הדדי שהחזיק מעמד מספר שבועות, אבל עם ההחמרה במלחמה גברה יד הקיצונים. ב-17 במרץ פרץ סכסוך בין נציגי הוועד הלאומי הערבי לבין נציגות "ההגנה".
לפי תכנית הפיקוד העליון היה על "ההגנה" לסגור על עכו ולהחזיקה תחת איום – מעין "בת ערובה" לשלום היישובים היהודיים שהיו אמורים להימצא בתחום המדינה היהודית. הבריטים החזיקו כוח צבאי בעכו ואנשי "ההגנה" המתינו ליציאתם כדי להשתלט על עכו וסביבתה. בעקבות הצלחת מבצע בן עמי הגיעו ידיעות על ירידת המורל בקרב לוחמי העיר הערבים ואזרחיה, בין היתר בשל הגעתם לעיר של אלפי פליטים פלסטינים שנמלטו מחיפה. מפקד חטיבת כרמלי, משה כרמל, החליט לכבוש את העיר. ההתקפה החלה בלילה שבין 16 ל-17 במאי בהרעשת העיר במרגמות ובדוידקה שמוקמה ממזרח לעיר. בחסות חיפוי זה נערכו שתי פלוגות להתקפה מצפון לעכו ופלוגה אחת להתקפת הסחה מדרום לעיר.
התושבים הערבים התארגנו במיליציות מקומיות להגנה על עירם. כוחות "ההגנה" שתקפו מצפון נתקלו בהתנגדות והחל קרב מבית לבית. ב 17 במאי 1948 נראה כומר צועד מכוון מצודת בית הסוהר מלווה בשני ערבים המניפים דגל לבן. ולקראת חצות הודיעו כי הערבים הסכימו לחתום על ההסכם כתב כניעה. הם הורו על הפסקת הלחימה ופתחו את שערי העיר העתיקה.
בסיום מלחמת השחרור לא היו בעכו תושבים יהודים ונותרו בה רק כשליש מתושביה הערבים. יתרתם נמלטו ללבנון או שעברו לכפרי הגליל. בתי הפליטים הוקצו לחיילים משוחררים ולעולים חדשים והוקמה מעברה גדולה בדרום העיר לרגלי תל עכו – מעברת "גבעת נפוליאון". על תושבי העיר הערבים הוטל ממשל צבאי. בשנות ה-50 וה-60 נבנו סביב עכו העתיקה שיכונים שנועדו לאכלס עולים חדשים ואת מפוני המעברה. בשנות ה-60 וה-70 עזבו רוב היהודים את בתי הרכוש הנטוש ועברו להתגורר בשכונות שהוקמו בצפון העיר. בשנות ה-70 וה-80 עזבו יהודים את "שיכוני הרכבת" בשכונות שנבנו בשנות ה-50 ובמקומם עברו לעכו ערבים מכפרי הגליל.
בשנת 2021 התגוררו בעיר כ-62,000 תושבים, כ-59.5% מהם יהודים, והיתר ערבים (כ-32%) ואחרים (כ-8.5%).
כשסיירנו על רציף הנמל , מול הסירות הרבו שעוגנות במקום, סיפר לנו דני ארמה, מוביל הקבוצה שבתקופה זו החל שיפוץ נרחב של נמל עכו בהשקעה כוללת של כ30 מיליון שקל. הנמל המשופץ יהפוך , על פי התכנון לאחד הנמלים היפים בארץ. עריית עכו, החברה לפיתוח עכו העתיקה ומשרד התיירות אישרו את התוכנית לשיפוץ משמעותי ונרחב של כל אזור הנמל, שהוא אזור התיירות והדייג המרכזי בעיר, המושך אליו תיירים רבים ומבקרים בשנה. התכנון הכולל להתחדשות הנמל, יכלול את הנמל, כיכר הדייגים, חאן אל עומדן, רחבת המגדלור, הטיילת המקיפה את הנמל, מסלעת שובר גלים מחסן הדייגים, דוכני הממכר ועוד.
תודה למארחינו על הסיור היפה והמחכים בעכו, העיר המלאה באינספור אתרים

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות