שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

מחקר חדש: דבורי הדבש מייצרות ריחוק חברתי

על מנת למנוע הדבקת מחלות

מחקר חדש נערך ע"י צוות חוקרים בינלאומי מיוניברסיטי קולג' לונדון (UCL) בבריטניה, האוניברסיטאות סאסארי וטורינו באיטליה ואוניברסיטת מרטין לותר הַאלֶה-ויטנברג בגרמניה, פורסם בכתב העת המדעי Science Advances
המחקר הראה, כי מושבות דבורי דבש מגיבות להדבקה של טפיל על ידי הגדלת הריחוק החברתי בין דבורים צעירות ומבוגרות על מנת למנוע הדבקה, בדיוק כשם שאנו בני האדם התנהלנו מול מגפת הקורונה.

מחקרים חדשים נוספים לעניין התנהגות דבורים, יוצגו בכנס 'דבורים והאבקה' ע"ש הטייס והדבוראי זוריק לב, שיתקיים ביוזמת שה"מ במשרד החקלאות ומועצת הדבש בקריה החקלאית בבית דגן בדצמבר 2021.
בכנס ישתתפו חוקרים ומומחים ויתקיימו דיונים והרצאות מקצועיות בנושא הקריטי של שימור ענף הדבורים ופעילות האבקת הדבורים.

עקב היעלמות של כשליש מאוכלוסיית הדבורים בעולם, הורחבו המחקרים בעשור האחרון בתחום ענף הדבורים, במטרה לגלות כיצד ניתן לסייע למאביקה החשובה ביותר בעולם להמשיך לבצע את עבודתה בהאבקת צמחי החקלאות המייצרים מזון לאנושות והחי.

החוקרת הראשית במחקר, ד"ר מישלינה פוסדו (אוניברסיטת ססארי): "העלייה שנצפתה בריחוק החברתי בין שתי קבוצות הדבורים, באותה מושבה (כוורת) נגועה בטפיל, מייצגת היבט חדש ובמובנים מסוימים מפתיע לגבי האופן שבו דבורי דבש התפתחו כדי להילחם בפתוגנים וטפילים.
יכולתן של דבורי הדבש להתאים את המבנה החברתי ולהפחית את המגע בין פרטים כתגובה לאיום של מחלה, מאפשרת להן למקסם את היתרונות של אינטראקציות חברתיות במידת האפשר ולמזער את הסיכון למחלות זיהומיות בעת הצורך. מושבות דבורי הדבש מספקות מודל אידיאלי ללימוד ריחוק חברתי ולהבנה מלאה של הערך והיעילות של התנהגות זו".

המחקר החדש, בחן האם נוכחותו של טפיל 'אקרית הוורואה' במושבות דבורי הדבש גורם לשינויים בארגון החברתי שעשויים להפחית את התפשטותו בכוורת.
מושבות דבורי הדבש מאורגנות בשני תאים עיקריים, דבורים המטפלות בענייני החוץ ודבורי דבש המטפלות בכוורת פנימה. במערך החיצוני דבורים האוגרות (foragers), המלקטות את הצוף והאבקה.
התא הפנימי מאוכלס על ידי דבורים המשמשות כאומנות (nursers), המטפלות בדרישות המלכה ובוולדות. ההפרדה המרחבית בתוך המושבה (כוורת), מובילה לתדירות נמוכה יותר של אינטראקציות בין שני התאים מאשר אלו שבתוך כל תא ומאפשרת להגן על הפרטים היקרים ביותר (מלכה, דבורים צעירות וולד) מהסביבה החיצונית העלולה להכניס מחלות.
על ידי השוואת מושבות בהן לא נמצא הטפיל, לבין כאלו שכן, מצאו החוקרים שאחת ההתנהגויות- ריקוד לחיפוש מזון, תוך חיכוך של דבורה אחת בשנייה העלולה להגביר את העברת האקרית בין הדבורים, התרחשה בתדירות נמוכה יותר בחלקים מרכזיים של הכוורות בהן נמצאה האקרית.

החוקרים טוענים כי בתגובה להדבקה, דבורי הדבש העמלות האוגרות (דבורים מבוגרות) נעות לכיוון פריפריית הקן, בעוד העמלות האומנות (דבורים צעירות) נעות לכיוון מרכזו כדי להגדיל את המרחק בין שתי הקבוצות ולמנוע הדבקה.

הדבוראי צביקה אופיר מאלון הגליל – צילום אדוה אופיר

ד"ר אלסנדרו צ'יני (UCL), מעורכי המחקר: "המחקר מראה כי דבורי הדבש משנות את האינטראקציות החברתיות שלהן ואת האופן שבו הן נעות סביב הכוורת בתגובה לטפיל נפוץ. דבורי הדבש הן בעלי חיים חברתיים המחלקות אחריות ומקיימות אינטראקציות כמו טיפוח הדדי. כאשר פעילויות חברתיות אלו יכולות להגביר את הסיכון לזיהום, נראה שדבורי הדבש פיתחו מערך של מאזן סיכונים ומוותרות על היתרונות של הקבוצה על ידי אימוץ ריחוק חברתי".

אופי רייך, מנכ"ל מועצת הדבש: "חושיה ויכולותיה של דבורת הדבש ממשיכות להדהים את החוקרים בעולם. מחקר חשוב זה מסביר את היכולת הגבוהה של הדבורים להגן על עצמן מפני איומים העלולים לפגוע בבריאותן, תוך התנהלות חברתית מתוחכמת".
מוסיף רייך: "קיימת חשיבות עליונה להרחבת המחקרים בארץ ובעולם בתחום דבורי הדבש המאביקות כ- 80% מגידולי החקלאות. אני מצפה כי תוצאות המחקרים יובילו למציאת דרכים שיאפשרו להתמודד טוב יותר עם תופעת היעלמותן המדאיגה, הנגרמת בין היתר מאיומים ממשיים של משבר האקלים, התחממות גלובלית ואורבניזציה מואצת. שינויים אלו מביאים למחסור בצוף ובאבקה ממנו ניזונות הדבורים, מחלישים את הכוורות ותוך כדי כך פוגעים אנושות ביכולת שלהן להמשיך ולשמש כמאביקות של שלל צמחי הבר והחקלאות".

על פי נתוני מועצת הדבש- כ- 600 דבוראים מטפחים בישראל 120,000 כוורות הפזורות בנקודות מרעה צופניות ברחבי הארץ.
דבורת הדבש תורמת בישראל לתוצר החקלאי כ-3 מיליארד שקלים בשנה באמצעות האבקת הגידולים החקלאיים, ותרומתן בעולם כולו נעמדת על מאות מיליארדי דולר.
המאמר פורסם בכתב העת המדעי Science Advanceshttps://www.science.org/doi/10.1126/sciadv.abj1398

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות