ביקור בעין חרדלית – נחל אכזיב

מישהו מכם שמע פעם על עין חרדלית?
אני שמעתי על המקום, הזה, רק אמש, כשהגעתי לשם (סמוך למעיליא, בגליל המערבי) כשהצטרפתי לטיול קבוצת עופרים בהדרכת והובלת עופר בן דוד.
התחלנו את הטיול בביקור בסמטאות ובתצפיות על נוף במעלות תרשיחא. על חלק זה של היום אכתוב בפוסט נוסף, המלא בתמונות שצילמתי ובסיפורו של המקום.
משם המשכנו מערבה בכביש, לכיוון נהריה.
בין הישובים מנות ועבדון, פנינו מזרחה (שמאלה) בעקבות שלט קטן: נחל כזיב-עין חרדלית. בסיום כביש צר ומשובש הגענו לחניון עפר שבקצהו נמצאת תחנת שאיבת מים גדולה של ׳מקורות׳. המשכנו ברגל מזרחה, כמה מאות מטר, עד לחורשת עצי דולב המצילים את מקום נביעת המעיינות ואת זרם המים באפיק המלא באבני חלוקי נחל.
בדקתי ברשת את משמעות השם ׳חרדלית׳ . יש האומרים שאלה נביעות רבות הפורצות באזור אחד. באזור יש מספר מעיינות. יש האומרים: זרם מים מהיר וגועש היורד מן ההר.
עין חרדלית הוא אחד המעיינות המערביים ביותר של נחל כזיב, הגדול והעשיר במים בין ערוצי הגליל המערבי. בעבר השתמשו במיי החרדלית, שזרמו בתעלות, להשקיית שדות חקלאות, עצים ולתעשיות כמו טחנת קמח, תחנה לייצור סוכר מקני סוכר בחירבת מנות הסמוכה. היו גם מים שזרמו לכפר הערבי א-זיב (אכזיב) עד 1948.
חלק מחברי וחברות הקבוצה, משתתפי טיול עופרים, החלפו נעלים ומכנסים לכאלה המתאימים לצעידה בתוך מים זורמים, בגובה נמוך, ונכנסו לשכשך במים. השמחה הייתה רבה, ואני צילמתי מכל עבר, שטוף בזיעה.
ניראה שהנהנים שכחו, לכמה עשרות דקות, את החום הנוראי והלחות ששררו באוויר כשהם צעדו לאורך המסלול של הנחלון, בין הבריכות הטבעיות שנוצרו במקום. כיף גדול.
מלי ומספר חברות הכינו והגישו כיבוד מפלחי אבטיח ומלון, צוננים, ענבים וגם פרוסות עוגות טעימות והשמחה הייתה רבה.
הבוגרים שלנו השתלבו יפה בין עשרות ילדים, שהגיעו עם הוריהם להשתתף באותה חוויה. אומרים שבשבת המקום צפוף במיוחד.