תחרות יין בינלאומית בברטיסלבה

25/05/2013
Concours Mondial de Bruxelles המשך »

מאת ישראל פרקר
לפני מספר שבועות צלצל הטלפון שלי וציפתה לי בו שיחת הפתעה. הדובר מברטיסלבה הזמין אותי להשתתף בתחרות היין הבינלאומית היוקרתית Concours Mondial de Bruxelles כבעל אתר יינות ישראל, ולהיות בין 320 השופטים בתחרות שיגיעו מכ40 מדינות. 

כמובן שנעניתי להזמנה בחיוב והפכתי לנציג מדינת ישראל  הראשון בתחרות זו וכאורח מארגני התחרות ומועצת התיירות הסלובקית, שמטרתה הייתה גם להציג את ייצור היין הסלובקי, גסטרונומיה ואזורים נבחרים בסלובקיה, וכן מגמות חדשות בתרבות היין.

8200 יינות הגיעו לתחרות מכ-50 מדינות ברחבי העולם.
שלושה ימים התכנסנו, אנו השופטים, מדי בוקר באולם ענק ליד הנהר, כשבכל צוות טועמים היינו שישה שופטים.
בין השופטים היו סומליים, כתבי יין, בעלי חנויות, סוחרי יין, יצרני יין ועוד. 
בשלב הראשון מדי בוקר כיילנו את החיך. כולנו טעמנו אותו יין בטעימה עיוורת וניקדנו אותו בהתאם לטופס מיוחד שקיבלנו. בטופס ניתן ציון למראה, ריח וטעם בחלוקה לסעיפי משנה, דבר שהקל על נתינת הניקוד.
בתום הטעימה השוונו את הציונים שנתנו שישתנו בצוות. עמדתי יפה במשימה מדי בוקר. הציון שנתתי היה קרוב לממוצע הציונים שנתנו שאר חברי הצוות.
במשך ארבע השעות הבאות, מדי בוקר, טעמנו  (וירקנו) כל אחד 50 יינות, ס"ה 150 יינות בכל התחרות.

טעמתי יינות מבעבעים, רוזה, לבנים ואדומים. בפה היה שלל רב של טעמים ובאף מגוון ריחות מרחבי בעולם.
מעניין, מעניין מאוד היה תהליך הטעימה והניקוד, ובכלל התחרות עצמה שאורגנה בצורה מופתית, כשצלמים ואנשי תקשורת הסתובבו בין השולחנות ודיווחו עליה לחובבי היין ברחבי העולם.

את היינות מזגו לנו כ- 250 סטודנטים וסטודנטיות שנבחרו והוכשרו לאירוע זה. הבקבוקים היו בתוך שקיות אטומות, כך שאי אפשר היה לזהותם. 
אחרי הצהרים, בחלקם השני של הימים ביקרנו ביקבים מעניינים ברחבי סלובקיה וטעמנו את יינותיהם.

תחרות היין Concours Mondial de Bruxelles היא אחת מחמשת האירועים הגדולים ביותר בלוח השנה הבינלאומי של יצרני יין. תחרות זו נערכת מדי שנה במדינה אירופית אחרת. סלובקיה היא המדינה הראשונה ממזרח אירופה שנבחרה לארח תחרות זו. לפני כן נערכו התחרויות בליסבון-פורטוגל, מאסטריכט-הולנד, בורדו-צרפת, ולנסיה-ספרד, פלרמו-איטליה ולוקסמבורג. המארחת הבאה של התחרות תהיה בריסל שבבלגיה.
  
מספר ימים אחרי סיום התחרות פורסמו התוצאות:
2,408 מדליות בסה"כ הוענקו השנה והתוצאות מצביעות על כך שצרפת שמרה על מעמדה כמובילה עם 709 מדליות, ובעקבותיו ספרד 524 מדליות, פורטוגל 288 מדליות, איטליה 276 , צ'ילה 109, סלובקיה 60, אוסטרליה 47 , שוויץ 45 ודרום אפריקה 40 מדליות. 

כמקובל, פחות מאחוז האחד של היינות קיבלו מדליית זהב גרנד. כרגיל, ספרד מובילה בקטגוריה יוקרתית זו עם 24 מהמדליות הנחשקות ביותר ואחריה צרפת עם 18 מדליות ופורטוגל עם 9 מדליות. חמישה יינות זכו "גביע היין הטוב ביותר" לציון הגבוה ביותר בקטגוריה שלהם:
•    Best Sparkling : Champagne RC Lemaire Cuvée Sélect Réserve Brut (Champagne – France
•    Best White : Circe Verdejo 2012 (Rueda – Spain
•    Best Rosé : Château La Gordonne La Chapelle Gordonne 2012 (Provence – France
•    Best Red : Duvalley Reserva 2010 (Douro – Portugal
•    Best Sweet : Peller Estates Riesling Icewine 2008 (Ontario – Canada

עלות ההשתתפות של כל יין בתחרות הייתה 150 יורו.
מצער אותי היה לראות שאפילו יין אחד מבין 8200 היינות שהשתתפו בתחרות לא הגיע מיקב ישראלי.  באתר האינטרנט של התחרות, ולמאות הכתבים שסיקרו את האירוע ניתנה רשימה של כ50 מדינות  שמשם הגיעו היינות. ישראל לא הופיע ברשימה. אנשי היקבים שלנו טוענים שזה לא אפקטיבי להשתתף בתחרות כזו.
שוחחתי עם שופטים רבים בנושא יינות ישראל, כשאני לקחתי לעצמי את המשימה להביא את דבר יינות ישראל לכמה שיותר משתתפים בטעימות, שכולם הגיעו מענף היין, כמובן. בכל מקום שיכולתי הצגתי את דגל ישראל.
התברר לי שרבים מהם לא ידעו בכלל שמייצרים יינות בישראל ואלה שכבר הראו ידע קטן בנושא דיברו איתי רק על יינות כשרים במין זלזול, כיאה ליחס ליינות נחותים. היה אחד שגם שאל אותי אם רוב תושבי ישראל הולכים עם פאות.  כל זה כתוצאה מהסברה לקויה בחו"ל.

בסיורי ביקבים, שהיה בהם ציוד לייצור יין מאוד חדיש ומתקדם, ראיתי עשרות בקבוקי יין שנמכרו במחיר ממוצע של 5 יורו. ביקב אחד אף הוצבו מיכלי נירוסטה שמתוכם יצאו ברזים למזיגת יין לבקבוקים אותם מביאים הצרכנים. מחיר ממוצע לליטר של יינות כאלה היה פחות משני יורו. כששאלתי את נציג היקבים מדוע הם מוכרים יינות במחירים נמוכים כאלה ולא מעלים מחירים הם ענו מיד שבמחירים גבוהים יותר היינות לא ימכרו.

ריכוז תמונות

חזרתי לארץ עם שתי תובנות עיקריות.
1.    עד שניתן יהיה לקנות בארץ יינות ישראלים טעימים גם ברמת מחיר של כ25-30 ₪, וניתן יהיה ללגום כוסות יין במסעדות ב15-20 ₪, הצריכה הממוצעת לנפש תישאר כ5 ליטר בשנה בלבד. מספר שאינו משתנה כבר שנים רבות. למחירים ולסוגי היינות שימזגו לכוסות אחראים אנשי היקבים והמסעדות.

2.    יש להביא בהקדם ובעקביות לידיעת חובבי היין בעולם גם את העובדה שבישראל מייצרים יינות מצוינים, וכשרות יין לא מעידה שהיין הוא באיכות ירודה. בזה אני עוזר, במידע שאני מפיץ בעולם באי מיילים, בשיחות עם אנשי חו"ל ובאתר האינטרנט באנגלית שיזמתי והקמתי –  www.wines-israel.com  . בעקבות פעולות אלה מומלץ לפתוח באינטרנט ערוץ של מכירות יינות ומשלוחם לחו"ל.

אנשים הקשורים לענף היין בארץ צופים לקטסטרופה קרובה לענף. מדברים על הרבה טונות של ענבים שלא ייבצרו בבציר הבא בגלל חוסר דרישה והקטנת כמות ייצור היין בארץ.

לוגמי יין פוטנציאליים רבים בארץ מתלוננים כבר שנים רבות על רמת מחירים גבוהה של יינות ישראל המונעת מהם את קניית היין הישראלי.
אחד מהפתרונות לנושא הוא לדעתי שינוי הקו היצרני של רוב היקבים הבינוניים וקטנים בארץ שמחירי  יינותיהם כרגע מאוד גבוהים ולעיתים עולים על 100 ₪ לבקבוק.
אני רוצה להציע להם להתמקד בשנים הקרובות בייצור יינות קלים, נעימים לשתייה, טעימים וללא שימוש בחביות עץ יקרות להכנתם.
יינות אלה יוצעו לצרכנים במחירים אטרקטיביים שיפתו אותם לרכשם וללגמם בהנאה.
מומלץ גם שבתי הספר והקורסים לעשיית היין יתמקדו בעשיית יינות כאלה.
אם יינן היקב  מעוניין לייצר גם את יין הדגל לתפארתו של היקב שיבחר לעצמו  לייצר בלנד או יין זני אחד ולא יותר.
אם יהיה יין זה מוצלח הוא יימכר גם במחירים גבוהים. 
כיום, רוב יקבי הבוטיק מציעים יינותיהם במחירים גבוהים, מגוחכים עד חוצפניים לדעתי. ידוע לי שלרוב יש סיבות למחירים אלה בגלל עלויות ייצור גבוהות לכמות קטנה של ייצור יינות, אז מה שנותר הוא לייצר יינות בעלויות קטנות יותר ובמחירים מושכים.

ועוד הצעה לי ליקבים. מכירת יין בתפזורת מתוך מיכלי נירוסטה.  יקב תשבי, למשל, מציג יינות במכלים קלים וטעימים כבר מספר שנים במספר מוקדי מכירה בארץ. הלקוח ממלא בבקבוקיו כל כמות שירצה במחירים מוזלים. באירופה יינות כאלה נמכרים במחירים של פחות משני יורו לליטר.
יקבים בעלי אמצעים קטנים יותר יכולים להציג מיכל אחד מקורר ביקב וממנו למזוג את היין למכירה לאורחיהם. היקב יחזיק בקבוקי פלסטיק ריקים עם פקקים מתאימים ובכך ימנע הצורך מהלקוחות להצטייד בבקבוקים מראש.
יש כמובן להדריך את הלקוחות שיינות אלה טובים לשתיה תוך 1-3 ימים ממועד מילוי הבקבוקים ולא נועדים לשימור לזמן ארוך בארון.

אז, שיהיה בהצלחה לכולם ואני מקווה לראות יותר יינות ישראלים בתחרויות חשובות בחו"ל.

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *