הערות על כתבת מרשתת עם הכותר "מבקר היין החובב – ברכה או מכה?
באחרונה נתקלתי בכתבה, שכותרתה מובאת למעלה ואשר עסקה בשאלה: היש צורך במבקרי יין מקצועיים?
הסיבה לכתבה ולשאלה שהועלתה, נעוצה בריבוי האתרים בהם מופיעות כתבות וביקורות יין, שנכתבו על ידי חובבי יין שכונו באותה כתבה "דילטנטים" (…"המתחזה כידען באומנות או שטח ידע מסוים"…שם), שזה מקרוב פגשו בעולם היין ב"קורסי הזנק". ברבות מהכתבות המועלות במרשתת נמצא מגוון דעות ואמירות, שחלקן מיטיבות עם היינות והיקבים וחלקן כאלה הגובלות בלשון הרע ולזות שפתיים. נראה לי שיש טעם להגדיר ולתחום במה מדובר (כתבי ומבקרי יין) ולהציג פעילויות עבר בנושא שנכשלו, או הוכשלו ומדוע.
ראשית ברצוני לפתוח ולהדגיש לכל קורא, כי לכל אדם זכות להביע את דעתו בנושא שהוא, בכל דרך אפשרית: בע"פ, בכתב, בכתבת מרשתת, באיור, או קריקטורה ובלבד שלא יחרוג מתחת לרך הביטוי המכובד ויגלוש ללזות שפתים, או הוצאת דיבה.
גם לחובב יין מתחיל הזכות לכתוב את דעתו וחוויותיו ממפגשו עם יינות שטעם, עם ייננים ועוד.
באשר לשאלה איזה משקל יינתן לדעתו? זו נותרת פתוחה ולקוראיו התשובה.
אודה שלא אחת אני מופתע למצוא במרשתת כתבות בשפה נמוכה, גסה, זולה ופוגענית הפושטת לאתרים שונים ואין מתקן. משנאמר כך ננסה להבהיר ולהגדיר מהם כתבי ומבקרי יין.
"כתב יין" – בפועל ניתן להגדיר את מרבית הכותבים במרשתת כ"כתבי יין", ככותבים על ובענייני יינות. לפי ג'נסיס רובינסון המושג "כתב יין" הוא מושג מעורפל ואינו ברור למה הכוונה. יתכן והערפל מכוון לאי בהירות מתוך הבנה, שמקצוע או עיסוק ככתב יין, אינו מוגבל לנושא היין ככזה אלא בנושאים אלו או אחרים הקשורים ביין וכל הקשור בו.
כיום אנו מוצאים כתבי יין המתמחים בכל הקשור בכרמים וגידול גפני יין ואחרים המתמחים בשטות ייצור וסגנונות יין וכל העניינים והנושאים שביניהם כולל סחר מקומי, חינוך והדרכה ליין, סחר בין לאומי ועוד. שטח התמחות נוסף הוא של כותבי ספרות על יין ותרבות היין בכלל. בשטח זה מצטיינים במיוחד האנגלים, כשהבולטים ביניהם כיום הם ג'נסיס רובינסון, היו ג'ונסון, אוז קלארק ואחרים.
בשל התרחבות העניין ביין וביינות אזוריים ובין לאומיים, נדרשים כתבי יין לרכוש השכלה מתאימה ועם השנים לכוון לרמה גבוהה יותר ואף לימודים אקדמיים בנושאים אותם הם מכסים בכתבותיהם. למשל כתב יין המתמחה ביקבים חייב להתמחות בכלכלת יקב, ניהול יקבים, סגנונות יין ושיטות ייצור יינות. הכותב על סחר ביינות ומשקאות הנגזרים מיין צריך להשכלה משלימה בכלכלת שוק ברמה ארצית או בין לאומית ועוד.
"מבקר יין" – ברשימתו הכותב מגדיר "מבקר יין"…"כמי שהוא בעל אתיקה מקצועית, ובעל יחסים אישיים עם ייננים ואנשי יין…שלא ישפיעו על כתיבתו…ועליו חלה חובת הבדיקה ומתן אפשרות לצד המבוקר להגיב…
" אין הבהרה למה הכוונה באתיקה מקצועית ובאיזה מקצוע עסקינן. בכל אתר בו ננסה לברר מהו "מבקר יין" נמצא כי בכולם המקובל הוא, ש"מבקרי יין", הינם אנשים שהשכלתם בנושאים הקשורים בענף היין רחבה ביותר וניסיונם כטועמי יין מוערך. ביקורתם ודירוג איכויות היינות שלהם המתפרסמים בתקשורת מעניינים את כלל המאזינים או הקוראים את כתבותיהם.
במרבית ארצות העולם מומחים אלה עוברים תקופת הכשרה ממושכת, בלימודי נושאים הקשורים בגפן, יין, בטעימות ובדירוג איכויות היין. תפקידם לסקר את השטח בו הם מתמצאים ולהביע את דעתם המלומדת והמנוסה, כדי שתשמש את הקוראים להחלטותיהם באותו שטח. ברור מכאן שמבקר היין חייב להיות בעל השכלה רחבה בכל הקשור בגפן היין, יינות, שיטות יצורם וסגנונות היינות כמו גם בדירוגם האיכותי.
יתרה מכך, עליו לדעת לטעום יינות ברמה מקצועית. על "מבקר היין" להיות חסר פניות, בלתי תלוי לחלוטין במוסדות ויחידים בעלי עניין בכל הקשור ליין, המתרחק מ"פיתויי" אנשי ענין בענף. חובתו כ"מבקר יינות", להיות נעמן לחובתו המקצועית, מצפונו האישי והמקצועי מחד ומאידך עליו להיות בעל יושרה ומעמד נקי מפניות לקהל קוראי כתבותיו.
הערכה זו למידת היקף הידע והניסיון הנדרש מ"מבקר יינות" נובעת מעובדת הפיכתם של כמה מהם לקובעי גורלות יקבים וסגנונות יין. כדוגמא לכך נצביע על רוברט פארקר, מבקר יין אולי ראשון במעלה, שעל פי קביעותו יקבע לטוב או לחורבן גורל יבולי שנת ייצור זו או אחרת של יקב מסוים. אין זה אומר, שקביעותיו של "מבקר יין" מוחלטות וללא עוררין.
נזכיר כי במקרה אחד דרג יינות מסוימים, כיינות 95/100 נקודות. אותם יינות דורגו על ידי ג'נסיס רובינסון. המסקנה היא כי "מבקרי יין" אלה, למרות השכלתם וניסיונם אינה אלא בני תמותה השונים בהערכתם יינות זה מזו.
האם אכן קיימת בעיה? ובאם כן מה פתרונה? – לדעת כותב הרשימה במרשתת, אכן קיימת בעיה ולכן הוא מעלה גם את ההצעה שעל "עמותת הייננים" לפעול ולחסום את הפרצה. היש בכך חדש??? לא ולא.
ב- 2003, יזמו ראשי יקבים בארץ את הקמת "פורום יינני ישראל". צוות ההקמה כלל ייננים מהיקבים הגדולים, הקטנים ויקבי הבוטיק ואת כותב רשימה זו כ"איש ניטרלי".
הפורום הוקם ובמסגרת ההסכמות נכללה הקמת מכללה "אד הוק", בהנהגת מומחי יין ברמה העולמית שבה ילמדו ישראלים לשמש כטועמי יין מאושרים ושופטי יין בתחרויות ארציות ובינלאומיות. תפקיד התלמידים שיוכשרו היה ל:
א. לשמש כתבי ומבקרי יין מדופלמים מחד ו ב. מדרגי איכויות היינות ישראליים על פי תקני השוק המשותף וארגון הסחר הבין לאומי. בין מדריכי אותה מכללה נזכרו ג'נסיס רובינסון, היו ג'והנסון, ואחרים, כולם יידועי שם. אותו פורום פעל כשנתיים תחת חרם חלקי של מספר יקבים מובילים שמנהליהם חששו ש:
א. הארגון יפעל להגנת שכר הייננים, או, ב. יכלול ייננים חסרי השכלה אקדמית, וג. שכגוף מחליט הוא עשוי בפעילותו להביא חלילה לדירוג אמיתי של איכויות יינות ישראל כמקובל בעולם הגדול, דרוג אמיתי שאינו רצוי בעולם היין שלנו בפאתי המזרח התיכון. עדיפות ההגדרות של בעלי היקבים ואנשי השיווק שלהם.
"פורום יינני ישראל" פעל כשנתיים, כינס כנסים שבמסגרתם הרצו מומחים מקומיים ומומחים מחו"ל לכנסים. כאמור, פעילותו התנהלה תחת חרם חלקי של מספר בעלי יקבים מובילים ובשל כך גווה ומת "מות נשיקה". עם "קבורת החמור" לה זכה. הופרו ונמחקו כל המחויבויות להשכלה והדרכה כאילו לא היו ולא הוצעו. כלומר הבעיה אותרה כבר בעבר אך לא נפתרה.
הפתרון המוצע כיום להעביר את הבעיה לפתרון על ידי "עמותת הייננים" דהיום, נועד לכישלון מובטח וחרוץ. הפתרון הטוב יותר לדעת כותב שורות אלה הוא, שהגופים הממונים על קיום הסכמי הסחר (משרדי המשפטים ומסחר) יפעלו להכשרת שופטים ומדרגי איכות יינות ברמה בינל"א כנדרש. בכך יהיה הפתרון נקי ממעורבות בעלי ענין בענף היין, הגוף המדרג איכויות יינות ישראל יוכר כחלק ממכון התקנים או משרד ממשלתי ו"יבוא ליין ציון גואל".
