ביקור בכיכר המייסדים בפתח תקווה

20/05/2021
ישראל פרקר המשך »

ביקרתי גם בפתח תקוה עטופת הנוסטלגיה. התחלתי את סיורי בכיכר המייסדים, המקום ממנו החלה המושבה לצמוח. המצלמה שלי עבדה במרץ ואני החכמתי ממה שראיתי ולא ידעתי על פתח תקוה.
כיכר המייסדים היא כיכר במרכז פתח תקווה שנקראה על שם מייסדי העיר ונבנתה במקום בו נחפרה הבאר הראשונה של המושבה ובו נחרש התלם הראשון.
כיכר המייסדים נמצאת על גבעה ומציינת את מקום תחילת ההתיישבות של מייסדי פתח תקווה בקיץ 1878 . בין המתיישבים הראשונים במקום היו זרח ברנט, יהושע שטמפפר, יהודה ראב, אליעזר ראב (אביו של יהודה), יואל משה סלומון, דוד גוטמן, מיכאל שפירא (אחיו הבכור של אברהם שפירא), מיכל לייב כץ, נתן גרינגרט, דוד רגנר ועוד.
בתחילת דרכם התגוררו המתיישבים באוהל וחיו במשך חצי שנה חיים משותפים ללא בני משפחותיהם שנשארו ביפו ובירושלים. פעולתם הראשונה הייתה לחפור באר. החפירה ארכה חודשיים ימים. ביום א' בכסלו תרל"ט הם הכריזו :"מצאנו מים" . המים נמצאו בעומק של 21 מטר. שאיבת המים נעשתה באמצעות גלגלת, חבל ונאד מים וליד הבאר נבנתה שוקת להשקאת בעלי חיים. מייסדי פתח תקוה התירו לרועים הערבים להשקות את עדריהם ממימי הבאר. הערבים כינו את הבאר "ביר שוע" (ע"ש יהושע שטמפפר) וייחסו למימיה סגולות פריון. מקום זה שימש גם כגורן ומסביבו הוקמו בתי המייסדים. את היישוב תכנן האדריכל הטמפלרי תיאודור ז'נדל, מאנשי הטמפלרים. לאחר שצבר ניסיון בבניית כפרי הצ'רקסים שנים מועטות בטרם נוסדה פתח תקוה.
בתי היישוב הקיפו את מרכז המושבה מארבע הרוחות. שורה של בתים מצד מזרח, מצד מערב, בצפון ושורה בדרום. במרכז נמצאו האורוות, הרפתות, והגרנות. הכניסה הייתה דרך שערים, שבהסגרם היישוב היה מוגן ומבוצר.
ההבדל המשמעותי בין יישובי הצ'רקסים ופתח תקוה היה באיכות חומרי הבנייה. בניני הצ'רקסים נבנו באבן ובניני פתח תקוה נבנו מלבני חימר שיובשו בקרני השמש. עם בוא הגשמים הראשונים החלו הבניינים להתמוסס.
לאחר מכן הקימו המתיישבים ליד הגבעה מבני ציבור שכללו בית ספר, בית כנסת, דואר, תחנת הסעה של דיליז'נסים, בית מרקחת, בית כלבו ועוד. בשנת 1884 נבנה בצידה הצפוני של הגבעה יקב בתחומי אחוזת לחמן, שהפך לאחר מכן, ב1912, להיות יקב פרידמן, לאחר שמשפחת פרידמן קנתה את האחוזה .
הכיכר הייתה מקום בו נאספו פועלי חקלאות מחפשי עבודה ובשעות הערב ובימי שבת וחג הייתה במקום התכנסות חברתית של בני העיר. בהתכנסויות אלו הנעימה תזמורת בשם "כינור ציון" (שנקראה לאחר מכן גם "תזמורת מכבי אבשלום") את שהותם של התושבים בכיכר.
בשנת 1938, לכבוד חגיגות שישים שנה לפתח תקווה, נחנך במקום גן המייסדים שהיה הגן הציבורי הראשון. הכיכר שופצה ושונתה מספר פעמים במשך השנים. בהוראת העירייה ב1958, החלו להרוס את גן המייסדים ובמקומו לרצף ולבנות מחדש את כיכר המייסדים. גם בניין היקב נהרס, ובמקומו הוקם מגרש חניון. בשולי המגרש נשאר אחד ממחסני היקב, מוזנח ומתפורר.
בין הפריטים הקשורים להיסטוריה של פתח תקוה נמצאים בכיכר כיום:
מזרקה (במקום שהייתה הבאר).
5 לוחות שיש לזיכרון מייסדיה של המושבה. בקדמת הלוחות תמונותיהם וסיפורם של המייסדים ובצידן האחורי תבליט של הדמות רכובה על סוס.
מבנה מוצל על עמודים המהווה שחזור למקום בו נהגה התזמורת לנגן.
פסל מתכת לציון החריש הראשון שביצעו המתיישבים בדצמבר 1878.
פסל מוארך, לציון התזמורת כיכר ציון, שפעלה בכיכר.
פסל "הרחם" של הדר הרצל.
(המידע מוויקיפדיה ומהארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני)

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *