יקבים וכרמים בפתח תקוה של פעם

21/05/2021
ישראל פרקר המשך »

כרם הענבים הראשון ניטע בפתח-תקוה על ידי יהודה רַאבּ (בן-עזר) בשנת 1886. הכרם ניטע מזמורות שקיבל ממכריו הטמפלרים בווילהלמה (בני עטרות).
אחריו, נטע הרב אריה ליב פרומקין כרם בשטח של כ-35 דונם באחוזת לחמן, המקומית. בהמשך נטעו כרמים האיכרים דוד שפיגל, א.ז. איכלוב, משפחת עמנואל וזאב אריה יטקובסקי. ב-1890 ניטעו בפתח-תקווה שטחים גדולים של כרמי ענבים על ידי נציגי הברון.

חלוץ תעשיית היין, המקומית, היה דוד שפיגל, שבשנת 1895 היו לו כ-200 דונם כרם. הוא הקים צריף, חפר בו בור מדופן ודרך בו את ענביו. שפיגל פתח חנות ביפו ומכר יין עם תוויות שלו. היין היה מאיכות בינונית וכשהוקם יקב כרמל מזרחי, בראשון לציון, נדחקה תוצרתו של שפיגל מן השוק.
עד שנת 1906 העבירו כורמי פתח-תקוה את ענביהם ליקב בראשון-לציון. הענבים נבצרו ביום, הועמסו בסלים על עגלות ובלילה, כאשר היה יותר קריר, הועברו העגלות בדרכי עפר לראשון-לציון. חלק גדול מהענבים היה נפסל בכניסה ליקב. יחס פקידי הברון לכורמים המריץ קבוצת פתח-תקוואים להקים יקב במושבתם.

יקב "נחלת צבי", נוסד בפתח-תקוה, בסוף המאה ה19, על ידי הרב אריה ליב פרומקין, באחוזת לחמן, שאותה הקים ב1884 בעזרת יהודי עשיר מגרמניה, צבי לחמן.
באחוזה פעלו יקב קטן ותלמוד תורה הראשון בפתח תקוה. ניהול האחוזה עבר ב-1894 לשמעון ליברכט שיחד עם בנו עקיבא ושמעון רוקח הקימו את היקב.

המקום נקרא "נחלת צבי" ע"ש אביו של אמיל לחמן. שלוש משפחות פתח תקוואיות קשורות בתולדות היקב: פרומקין, ליבריכט ופרידמן.
הרב פרומקין עלה לראשונה ב-1871 . הוא שב ב- 1883 כדי לרכוש נחלה לגביר לחמן והחל בבניית האחוזה. כך הקים את הבניין הראשון בפתח תקוה המתחדשת.
בספר "אחוזה בפתח תקוה" מתאר הרב את הבית ואת ו"תלמוד התורה" והכרם שנטע. במקום הוקם יקב קטן בו הופק יין ללא אלכוהול שנמכר לנזירים. במשך 11 שנים ניהל הרב את האחוזה. בשנת 1894 נמסר ניהול האחוזה לידי שמעון ליבריכט ובנו עקיבא. אחרי 3 שנים עבר הניהול לשמעון רוקח ועקיבא ליבריכט.
בשנת 1912 נרכש היקב על ידי הרב שמעון פרידמן ובניו שפיתחו את היקב, שניקרא מאז יקב פרידמן.
שנותיו היפות של היקב היו בין שתי מלחמות העולם בהן יינותיו זכו להכרה בינלאומית. במאורעות תרפ"א – 1921 שימש המבנה המבוצר כמקלט לרבים מאנשי המושבה.

בניין אחוזת לחמן היה הבית הראשון בפתח-תקווה שנבנה בבנייה קשיחה. חומרי הגלם היו אבני כורכר שנוסרו לריבועים ולמלבנים בגבעות שכיום עומדת עליהם בני-ברק.
המבנה היה ממוקם ממזרח לכיכר המייסדים, לאורך רחוב נחלת צבי.
הבניין היה בן שתי קומות עם שתי מערכות של מדרגות עץ. הכניסה מכיוון כיכר המייסדים הייתה במרכז המבנה, דרך פתח מקומר שלמעשה היה השער שדרכו נכנסו לאחוזה. כל השטח מסביב היה מוקף בחומה גבוהה.

עקיבא ליברכט , שהיה ממנהלי יקב נחלת צבי, נולד בירושלים בשנת 1876. הוא למד בתלמודי תורה, בגיל 15 יצא לגרמניה לריפוי ולהשתלמות בידיעות המסחר, למד חקלאות והתמחה בגידול דבורים. ב 1896, חזר ארצה והתמנה למנהל היקב והנחלה של אחוזת לחמן בפתח תקוה. הוא גם הקים חברות לחקלאות ופרדסנות.

גם משפחת רוזוב, הייתה מראשוני המתיישבים על אדמת המושבה. אבי המשפחה, אשר אנשל, נטע כרמים של ענבים ושקדים וברחוב פינסקר בנה יקב בו דרכו את הענבים מכרמיו ומכרמי חקלאים אחרים.

יקב נחלת צבי הפך ליקב פרידמן כשנקנה ב-1912 ע"י שמעון פרידמן שיחד עם בניו העסיקו רבים מפועלי העלייה השנייה ובהם דוד בן גוריון. בתקופה זו הגיע היקב לפרסום רב בעקבות תוצרתו המשובחת.
היקב עבר למרכז פתח-תקווה ב1918, ובשנות השישים עבר לקריית אריה. מנהל היקב היה אלעזר מרדכי פרידמן ועזרו לו בניו: בצלאל, הבכור ומשה הצעיר.
יקב פרידמן קנה מאגודת "ענבה", של חקלאי פתח תקוה, את ענבי היין.

מייסד יקב פרידמן בחיפה, ב 1889, היה ר' שמעון פרידמן, שהיה בין מייסדי המניין האשכנזי הראשון בחיפה. היקב נקרא "יקבי פרידמן שמעון ובניו."
שמעון פרידמן נולד בשנת 1853 בטבריה למשפחה חרדית, והתחנך כתלמיד בחסידות קרלין. הוא עסק במסחר והחליט לנסוע לברלין, ללמוד את מלאכת ייצור האלכוהול, חזר לארץ בסוף שנת 1889 והתיישב בחיפה.

שמעון הפך להיות מוכתר העיר. הצלחת היקב בחיפה הייתה גדולה. היין המשובח נשלח לקונגרסים הציונים בז'נבה. ולמרות שבעלי היקב התנגדו להרצל ב"נושא אוגנדה", הרצל הודה להם על היינות המשובחים. שמעון ואשתו נקברו באחוזת קבר גדולה. בנם אלעזר מרדכי פרידמן ואשתו ציפורה החליטו לעזוב את חיפה ועברו לפתח תקווה, כנראה על פי הזמנת אחוזת לחמן, שסביבה היו נטועים כרמים רבים. מרתפיו הרחבים של היקב סיפקו מקום מסתור לתושבי המושבה בהתקפה הרצחנית על פ"ת במאורעות תרפ"א, בה פשטו אלפי פורעים ערבים, מיהודיה והסביבה.
יקב פרידמן מפ"ת זכה בתחרויות בינלאומיות רבות ובהכרה עולמית על טיב יינותיו מותגיו כמו ברנדי, קוניאק סוברן ויין עצמאות. היין מהיקב היה כשר למהדרין. פרסומו היה גדול בארץ ובעולם ורבים מהאישים שהגיעו לביקור בארץ ערכו ביקור ביקב פרידמן.
המשפחה הקפידה על עבודה עברית בכרמיה והעסיקה רבים מאנשי העלייה השנייה.
שנותיו היפות של היקב היו בין שתי מלחמות העולם, יינותיו הטובים כבשו את שוקי אירופה והביקוש עלה על הייצור. שוק גדול ליינות פרידמן היה בצבאות בנות הברית.

ארבעים שנה שכן היקב במרכז פ"ת והביא כבוד וגאווה למושבה. עם בחירתו של ראש העיר הראשון לאחר הקמת המדינה, פנחס רשיש נגמרה התקופה היפה. רשיש דרש לפנות את היקב העתיק לאזור תעשיה בקרית אריה, כמפעל תעשייתי.
בשנת 1964 נמכר היקב לתנובה, ונקרא "יקבי פרידמן-תנובה" בשנת 1971, לאחר שלא הצליחה תנובה לחבר בהצלחה בין עסקי המזון והיין, הוחלט למכור את היקב לחברת וו.ס.ט. (סטוק). עד סוף שנות השמונים עברה פעילות היקב לאזור התעשייה ברקן. בשנת 1990 נמכר שוב היקב, ששינה את שמו ל"יקבי ברקן".

מבני היקב בפתח תקוה נהרסו בשנת 1986 בימיו של ראש העיר דב תבורי , והיום נותר למזכרת, סמוך לכיכר המייסדים רק המבנה המתפורר והלא משומר, בו היו מאחסנים את חביות היין שנשמרו ליישון.

בשנת 1934 נוסד יקב נוסף בפתח-תקווה, על ידי "אגודת כורמי התקוה" שנוסדה אז. מיקומו היה צפונית לתחנת הרכבת של המושבה, ליד חורבות הכפר "אמלבס". טיב היין היה מעולה וליינות היקב הייתה הצלחה בארץ ובחו"ל.
ר' הלל כהן (קפלן) שנולד בשנת 1855 בסובלק היה ממייסדי ומנהלי אגודת "כורמי התקוה" ואיתו יהושע שטמפפר. בשנת 1878 היה שטמפפר אחד ממייסדי המושבה פתח תקווה. שטמפפר היה זה שנתן את השם למושבה, ככתוב בספר הושע פרק ב', י"ז " : וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה."

דב ימיני היה ממקימי היקב וניהל את יקב "כורמי התקוה" – היקב ששיווק יין גם לחו"ל. הוא התגורר ברחוב מוהליבר פינת חובבי ציון, מול בית הכנסת הגדול שבו שימש כגבאי. באותו מקום ניצבה גם חנות היין שלו, ובביתו נבנה סליק של האצ"ל.
לפרנסתו עסק גם בחקלאות. כנתין עות'מאני נרשמו על שמו כל הקרקעות בפתח תקווה שבבעלות נתינים זרים. הוא ניהל גם את "ספרי האחוזה" (טאבו) ובמלחמת העולם כשנשקפה להם סכנה, קבר את הרשומות ביקב וכך נשתמרו.

מבנה שנותר מיקב פרידמן, בשולי מגרש החנייה, מזרחית לכיכר המייסדים, בפתח תקוה.

(החומר לוקט מתוך רשימותיו של אהוד בן עזר, ויקיפדיה ומידע מהארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני)

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *