ביקור נוסטלגי בקבוצת יבנה

17/05/2021
ישראל פרקר המשך »

לפני מספר ימים נכנסתי לקבוצת יבנה בעקבות מבנה ישן, שראיתי מרחוק. ציפתה לי הפתעה נוסטלגית רבה. בחצר הקיבוץ הדתי ממוקמים מבנים ישנים והרבה כלים חקלאיים, מפעם, מזמן.
חלק מהאתרים מלווים בשלטים המביאים את סיפורם.
המצלמה שלי עבדה קשה, כשעה.

חיפשתי באינטרנט מידע על ההיסטוריה של קבוצת יבנה, שנוסדה לפני כ80 שנה, ומצאתי ברשת מעט מאוד מידע, בעיקר באתרים הקשורים למקום.
מתברר שלמדתי עוד משהו חדש והפעם על אם הקבוצות של הקיבוץ הדתי הגדול, השופע כיום בתעשייה. כהרגלי, אני מנגיש גם את המידע ומראה עיניי, כאן.
בשנת 1928 יסדה קבוצת צעירים בגרמניה, את תנועת ברית חלוצים דתיים (בח"ד) והקימה חוות הכשרה בעיירה רודגס. ראשוני החבורה עלו ארצה בסוף 1929 והתיישבו ליד המושבה פתח תקווה. הם החליטו לחנך את חבריהם שעדיין בגולה, לעליה חלוצית לארץ, כדי ליצור חברה חדשה, "ציבור מתוקן", החי בקיבוץ ומגשים ערכי תורה ועבודה.
בארץ לא הייתה מסגרת לקליטת נוער דתי, וחברי רודגס הכניסו את בני הנוער הדתי שעלו מגרמניה אל ביתם, צריפים ואוהלים, שהפכו למוסד חינוכי, כאשר הצוות הקולט והמחנך היו חברי הקבוצה.
בשנת 1939 ייסדו בוגרי חברת הנוער הראשונה את קיבוץ שדה אליהו ואת עין הנצי"ב. בחורף 1940 עבר הקיבוץ, קבוצת יבנה, למקומו הנוכחי, מזרחית לאשדוד של היום. זה היה בעידודם של הרב מאיר בר אילן ומנחם אוסישקין שעזר ברכישת הקרקע מטרה לחדש את ההתיישבות הדתית ואת לימוד התורה, באזור יבנה ההיסטורית.

לצד הקיבוץ הוקמה כעבור מספר שנים ישיבת "כרם יבנה", שהפכה לישיבת ההסדר הראשונה וקיבלה את פרס ישראל על מפעל ההסדר.
קבוצת יבנה המשיכה כל השנים בקליטת קבוצות של עליית הנוער: ילדי טהרן, ילדים-ניצולים שנאספו לבתי ילדים באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, עולים מארצות שונות ונוער מבני הארץ.
מסתבר שהרב קוק כבר ב-1913 הגה רעיון לייסד " …ביבנה…מושבה….ביחד עם ישיבה הדורה".
אחד הדברים החשובים הראשונים היו הקמת בניין הישיבה. התכנון היה של האדריכל בן –אורי. ו"פועלי הבניין היו חברי קבוצת רודגס (ששמה הוסב ל"יבנה") . זמן מלחמת העולם השנייה נפסקה הבנייה, אך לאחריה "ב-1946 הומשך תהליך בניית הישיבה. עבדו בידיים, עם אבנים שהובאו ממחצבות ברמאללה.
ב-1947 הבנייה עדיין לא נגמרה והיה חשש שהבניין הגבוה יותקף ע"י ערבים.היו התראות שיבנה לא תוכל לספק שמירה והבניין הריק עלול להוות סכנה ביטחונית. במקום התמקמה בישיבה המפקדה הקדמית של פיקוד הדרום של צה"ל, בראשות האלוף יגאל אלון.
התברר, כי דווקא הכיפה הגבוהה של בניין הישיבה והדימוי ה"משלטי" של הבניין הרתיעו את האויב…"
בתום המלחמה, בניין הישיבה משמש כאכסניה זמנית, תחילה למחזור כ"ו של ביה"ס החקלאי מקווה ישראל, שעזרו בעיבוד שדות יבנה. אח"כ לאנשי ניר גלים טרם עלייתם לישוב קבע ולמפוני כפר דרום.
בהשלמת ישיבת כרם ביבנה, עבר הסמינר-ישיבה לכותלי הבניין.
"ביום כ"ד בניסן של ת"ש (מאי 1940) נתכנס הוועד הראשי המצומצם לישיבתו הקבועה, כדי לדון בענייני השעה והמזרחי. ישיבה זו הייתה חשובה במיוחד בגלל השתתפותו של מנחם אוסישקין, יושב ראש הדירקטוריון של הקרן הקיימת, שבא כדי למסור הודעה שיש לה חשיבות היסטורית לעם ישראל, לתורתו הנצחית וליעוד גאולתו. בין השאר הוא אמר שיבנה אומנם לא הצילה את חירותנו המדינית, אבל יבנה וחכמיה, ובראשם רבן יוחנן בן זכאי, הצילו את עם ישראל מכיליון ,והם שהפיחו באומה את רוח התקווה לגאולה, את הציפייה לימים שבהם ייבנה מחדש בית הבחירה, וכך שמרו על פתיל חייה שלא יינתק במשך הדורות.
מכאן החשיבות ההיסטורית של המקום ההיסטורי, של המרכז הדתי-לאומי הזה. לכן החובה והמצווה להחיות את המקום ההיסטורי הזה ולהחזיר לו את תפארתו הקדומה.
אחרי שבע עשרה שנה של יגיעה בלתי פוסקת, אגב ביצוע העבודות הגדולות האחרות המוטלות על הקרן הקיימת לישראל, זכתה סוף סוף הקרן הקיימת לגאול 3,000 דונם מהאדמה ההיסטורית הזו. התחברותה טובה, כי היא קרובה למושבות הפורחות רחובות וגדרה.
אבל לא די לגאול את אדמת יבנה, אלא צריך לעשות בה מעשה המתאים לקדושת המקום, לעברו המזהיר. בהתאם לכך, אמר מר אוסישקין, שיש לחדש במידה האפשרית את פני יבנה ואת "כרם ביבנה", כלומר, ישיבה תורנית גדולה, מפעל קבע, שממנו תצא תורה לישראל בארצו ולכל תפוצות הגולה.
הוחלט לייסד שם ישוב של יהודים חרדים, של העובד הדתי, של "הפועל המזרחי" ובו "כרם ביבנה", מוסד גבוה שיחנך ויוציא בעלי סמכות תורנית, שיהא בכוחם להשפיע השפעה רוחנית, על כל העולם התורני היהודי, מוסד שהיה חסר בדורות האחרונים. ואוסישקין הוסיף שדרושים גם אמצעים כספיים עצומים, גם אנשים גדולים מתאימים…… בחוזה החכירה נכנס, מלבד שני הסעיפים הקבועים ועומדים של שמירת שבת ומועד ועבודה עברית, רק עוד סעיף אחד נוסף: הלשון העברית כשפת ההוראה. השפה ששלטה ביבנה הקדומה, היא שתשלוט גם ביבנה המחודשת. …
אוסישקין פנה לאנשי "המזרחי" ואמר: " עליכם להראות את כוחכם ביצירת גולת הכותרת של חינוך והשפעה רוחנית, תורנית, בת קיימא, שתהיה תפארת להסתדרותכם וליהדות כולה".
דברי אוסישקין עשו רושם גדול על כל השומעים. הם ראו לפניהם פעולה כבירה, בעלת משמעות היסטורית. הרב הראשי והראשון לציון הרב ר' ב"צ עוזיאל ונשיא המזרחי הרב מ. ברלין ברכו את אוסישקין והצהירו לקבל את הצעתו ולהתחיל מיד בפעולות."
והשאר כבר היסטוריה ארוכה, מלאה בפעילות, שאת חלק משרידיה צילמתי בביקורי במקום, השופע נוסטלגיה.

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *