ארבע כוסות לארבעה בנים

05/08/2012
המעניין הוא, שהמוטיב 'ארבע' חוזר לכל אורך ההגדה וליל הסדר - ארבעה בנים, ארבע קושיות. ארבע הכוסות הוא חלק מהמוטיב הזה, וחוקרים מודרניים טועני המשך »

מצוות "ארבע כוסות" לפסח היא אחת המצוות שמקפידים עליהן ביותר בהלכה היהודית – עניים כעשירים. זו מצווה שתקנו חז"ל, בלי שהם למעשה מנמקים את מקורה. קיימות לא מעט מסורות, אבל אין נימוק והסבר של ממש. הסבר נפוץ הוא שארבע הכוסות מכוונות כנגד ארבע לשונות של גאולה ("והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי", "ולקחתי"), כפי שהן מופיעות בספר שמות. אחרים טוענים שמדובר בארבע הפעמים בהן נאמרת המילה 'כוס' בחלום שר המשקים, ויש נימוקים נוספים. המעניין הוא, שהמוטיב 'ארבע' חוזר לכל אורך ההגדה וליל הסדר – ארבעה בנים, ארבע קושיות. ארבע הכוסות הוא חלק מהמוטיב הזה, וחוקרים מודרניים טוענים שיכול להיות שתקנת חז"ל באה לבדל את הטקס היהודי מטקסי הנוצרים הראשונים, מבוססי המוטיב המשולש – האב, הבן ורוח הקודש.

לכל כוס מטרה אחרת: הראשונה היא כוס של קידוש – כמו כל קידוש – אבל מצווה על כל אחד מהמסובים לשתות אותה, ועד תומה; בלגימה אחת. גם זה מעניין, כיון שקדמונינו לא העריכו את מי ששותה 'בשלוק' אחד מהיין שלו, וכינו אותו "גרגרן". עם זאת, כאן, המצווה היא בפרוש לגמור את היין (המצווה היא ל- 60 מ"ל), והיא חלה אף על מי שיין לא מיטיב עימו: מסופר על רבי יהודה, שככל הנראה היה רגיש ליין, ועל אף זאת היה שותה את אותן ארבע כוסות, 'ונאלץ לחבוש את ראשו' למשך ששת השבועות מפסח ועד עצרת.

שלא כמקובל בהרבה מקרים, גם הנשים היו חייבות במצווה: "נשים חייבות בארבעה כוסות הללו שאף הן היו באותו הנס" (פסחים קח ע"א-ע"ב).

היינו בכוס הראשונה, כוס הקידוש. כוס יין, ששותים לפני שאוכלים. לטעמי, הי

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

סגור לתגובות.