תרבות היין בארץ וקידומה – מחשבות שניות

13/05/2011
מאת: פרופסור עמוס הדס
פרופ' הדס ממשיך במאמציו ובהצעותיו לדרכים לחיזוק תרבות היין בארץ.
המשך »

 
  13/05/2011
 
   מאת: פרופסור עמוס הדס
 

לאחרונה פרסמתי כמה רשימות בנושאים הקשורים הן בעקיפין והן ישירות להעדר תרבות יין בארץ. הפרסומים הללו (ב"יין וגורמה", אתרי היין "איש הענבים" ו"יינות ישראל") מיקדו מחדש את שנכתב בכמה ממאמרי הקודמים שפורסמו במהלך השנים האחרונות.

אודה, ברוב המקרים העלתי דרישות כלפי המדינה, התעשיה העתונאים ואחרים, שאינם עושים די על מנת לקדם את תרבות היין ולהעמיק את התודעה הציבורית ליין. טענתי נגד העתונאים, מבקרי ו"מורי היין" למיניהם שאינם עונים לצורכי הציבור ומתייפיפים בכתבות ואמירת הלל למעשי יצרני היין, אך אינם פונים לקהל הגדול, המגלה גם היום חוסר ידע בנושא היין. יכולתי לחזור על כל שכתבתי ולהתריע בקול גדול. אך אודה בפומבי כי למרות כל שנכתב ונאמר על ידי גם אני כנראה כשלתי ובגדול בהעברת המסרים הנכונים, לדעתי, לקהלי היעד אליהם היו מיועדים.

לפני מספר ימים העשירני ידידי נחשון סנה בתצלום עבודת המוסמך "הכרם ותעשית היין בישראל" של מי שכיום מוכר כפרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה. באותה עבודה מקיפה צוינו רמות צריכת היין בשנים 1962 ו 1963 בטווח 4.0-4.7 ליטרים יין לשנה לנפש, רמות הזהות לחלוטין לאלו כיום 4.7 – 4.4 ליטרים יין (תלוי מי חישב). המסקנה המתבקשת מנתונים אלה היא, שכל התהפוכות בענף, החידושים שהוכנסו לכרמים ובתעשיה, שיפור יכולות השיווק והחינוך לא העלו ולו גם בדל של הצלחה בחינוך הציבור והעמקת מודעתו לשימוש וצריכה של יין. מסקנה זו העלתה בי שאלות והרהורים, היכן טעינו ובמה שגינו? נראה, שהתשובה נעוצה בשיטה ובדרכי החינוך לפיהן נהגנו בחמשת העשורים האחרונים. בחינות שונות של מסלולי חינוך שננקטו וקויימו בעשורים אלה מצביעות על כי המאמצים כוונו ברובם לכנסים וטעימות המון, כנסים לבעלי יכולת, קורסים קצרים בהכרת עולם היין, כתבות יעודיות לקהל מצומצם, ועוד. האוכלוסיה בארץ גדלה, כמעט הוכפלה, כמו גם כמות היינות המיוצרים והנמכרים, אך רמת הצריכה לנפש נותרה בעינה כאילו נקבעה בסלע.

לאור הבחינות הללו, המסקנה המתבקשת היא שדרכי החינוך בהם נקטנו לא היו יעילות דיין ויש לשנותם מן היסוד או להוסיף עליהן. ידועה האמרה כי "צדקה מתחילה מבית", אמרה המצביעה על דרכים נוספות לקידום צרכנות היין והמודעות בציבור ליין כמשקה מיוחד זה. דרכים נוספות אלה, תחילתן בהתנדבות יחידים לפעילות במסלולים שונים וסופן ימים יגידו. איני יודע מה עושים חברי לתחביב היין בכיוונים אלה, אולם חובת ההוכחה עלי בהצביעי על הכיוונים החדשים שיש לאמץ. לכן ברצוני להעלות כאן כמה מפעולותי בתקוה שיהיו אחרים שעושים כיום כמוני או יאמצו כמה ממעשי.

מזה כמה שנים הנני מיעץ לקהל צרכנים במרכולים אשר ניצב נבוך אל מול מדפי היין, בימים בהם אני עורך את קניותי שם. כיום אני מוכר לרבים מהקונים באותם מרכולים כיועץ ליינות. איני נוהג להמליץ על יין שאני מחבב או מעונין בו, אלא מנסה להתאים את היינות למטרות להן יועדו על ידי הצרכנים הנועצים בי ולנסות לעמוד על טעמיהם במזון, צורות בישול, מהות וטיב האירוע או החג לקראתו הם רוכשים את היינות. במקביל יצרתי קשרים חבריים עם האחראים על מדפי היין וכן עם מנהלי הסניפים והנני מעודדם להביא, או לפחות להניע את הממונים על הרכש להכניס יינות נוספים למרכול. הצלחתי במספר מקרים להחדיר יינות של יקבים מובילים, לשמחתי ולהנאתם של אחרים הרוכשים יינות גם במרכול ואף בחנויות יין מתמחות.

איני יודע כמה חובבי יין חדשים הוספתי בציבור, אך עובדת שובם של צרכנים להם יעצתי והמספרים לי את החוויות שחוו עם היין שרכשו או של אורחיהם, מצביעה מעל לכל ספק שיש ברכה במאמצי אלה. לו כמה או רצוי כל חובבי היין היו מתנדבים לפעילות זו חושבני שהיתה לכך תרומה רבה לקידום הצריכה והענין ביינות הארץ ואולי גם ביינות יבוא. הנני מדגיש יינות הארץ כיון שלדעתי אנו חייבים לקדם את יצרני הארץ לא בציונים מפרגנים אלא בצריכה עולה ואהדה ליינותיהם.

מזה שנים הנני מרצה בהתנדבות, בסמינרים במוסדות אקדמיים בהם אני פועל ובחוגי בית, על עולם היין בעבר וכיום; בחלק ניכר ממפגשים אלה הפעילות כוללת טעימה של יינות מיקבים באזור. בכמה מקרים הכנתי טופס פשוט בו נתבקשו טועמים להעלות בכתב את רשמיהם מהיינות שטעמו. לא כל הרשומות היו מחמיאות ליצרנים (כשהיינות נרכשו על ידי המארגנים של המפגש), או לדיילי היין (במידה והיקבים תרמו את היינות), אך מגוון החוויות והשיחות שהתפתחו בעטין, הם ההוכחה להשראה ולעצמת החוויות היוצרות ענין, מחשבה ורצון לחוויות נוספות בכל הקשור ליין.

כל אלה הן פעולות הקשורות במבוגרים; ומה לגבי הנוער, הרוכש את נסיונו בצריכת משקאות כוהליים בדרכים עקלקלות עם תוצאות לעיתים טרגיות?
כאן הוברר לי, שיש צורך לפנות לקהל יעד של נוער המתחיל בהליך התבגרותו, כלומר בחטיבות הבינים. הרעיון הוא להעמידם על משמעות שתיית משקאות כוהליים מבחינות חברתיות, בריאותיות, תרבותיות ועוד. הדגש הושם על כך, שאיננו רוצים למנוע מהם צריכת משקאות, אלא להעמידם על הסכנות ולהעמיק את הידע ודרכי שימוש הנבון והמושכל בשתית משקאות כוהליים. אחת מהפעולות (הרצאות לנוער בנושאי כוהל ושכרות, יין ומשקה כוהלי והשוני ביניהם ודרכי צריכתם) הייתה, קיום מסלול הוראה בנושא "הגפן והיין ושביל ישראל" במסגרת בי"ס אשכול פייס ביבנה.

קיום מסלול זה התממש בעזרתם של: היחידה לנוער שוחר מדע במנהל המחקר החקלאי, משרד החינוך, הנהלת בי"ס אשכול פייס ביבנה (שיזמה את הפעילות הזו) ועזרתם של מורים ועובדי מנהל המחקר. הגדרת מסלול לימוד זה נקבעה במתכונת לפיה הונחו התלמידים בלימד הגפן והיין וקישורם לארץ על ידי אתרים שליד ועל שביל ישראל. בין ההיבטים השונים שנלמדו היו תולדות הגפן, גידול הגפן, פריסת זני הגפן, הבדלים בשימושי הזנים, מוצרים מהגפן,( יין, צימוקים, חומץ ותכשירי יופי), שימוש ביין לבישול (כולל בישול בפועל בניסוי מבוקר), מנהגים ומגבלות בצריכת יין במסורות ובתרבויות עמים שונים וביהדות בפרט ועוד. המסלול צבר ענין רב עד כה, אך רק ימים יגידו באיזו מידה עורר המסלול הדים בתלמידים ובעקיפים בהוריהם וסביביתם החברתית. העובדות, שבאחד מהמפגשים בבית הספר גילו ההורים ענין רב במסלול זה ולאחרונה רבים מצטרפים לאירוע הסיום של המסלול על שביל ישראל, מצביעות על האפשרויות הגלומות במסלול לימודים כזה לקידום ההבנה, המודעות ואולי העלאת הצריכה ליין בקהל מבוגרים כיום ובנוער בעתיד.

לסיכום ובמילים אחרות אומר כי דרכי בעבר, בדומה לככל פובליצסט ישראלי טיפוסי, הייתה להצביע באצבע מורה על "שלושה ועל ארבעה פשעי ….. לא אחשה" (בדברי התוכחה של הנביא שאת שמו אני נושא בענווה). אולם יש גם דרכים אחרות להשיג מטרות אלו ואחרות. כמה מהדרכים שלדעתי עשויות לקדם את תרבות היין בארץ הן השיטות והפעולות בהן מתנדבים, בעלי תודעה וידע על עולם היין, יכולים לעורר ולהעמיק את המודעות וההבנה ליין בציבור הרחב.

ברור ומובן כי פעילותי כפי שהובאה למעלה אינה תואמת מאמר בלקני ידוע ש"סנונית אחת אינה מוכיחה שהאביב הגיע". אולם, אומר כאן בבירור כי בנית תרבות בכלל ותרבות צריכה במיוחד אינה פעילות הנכפיית מלמעלה, או לבעלי יכולות, אלא זו המוקנית בעמל הדרכה, מאמצי הסברה, דוגמא אישית והוראה מהתשתית כלפי מעלה והמתבצעת על יד אנשים בחברה או בציבור כל שהוא. כך נוצרו המסורות בתרבותנו, כך עוצבו חוקי חברה ודת ועוד.

רשימה זו אינה באה ולא נועדה להרשים אחרים בפעילותי אלא לעורר ענין במספר מסלולים של הדרכה עליהם בדרך כלל לא מדברים. באם עוררתי כמה מחובבי היין ודורשי טובת תעשיית היין בארץ לפעולה, הרי שמאמצי עלו יפה ושכר עמלי יהיה בקידום צריכת היין בארץ.

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *