שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

ברון אחד, שני יקבים

מאת: עמוס רביד
פורסם ב: Carmel Edition
אירועים נדירים ומרגשים בקטעים נבחרים מאלבום "120 שנות בציר"

  24/08/2010

 מאת: עמוס רביד
פורסם ב: Carmel Edition

מה בין יקב ראשון-לציון לקו הטלפון הראשון במושבות ישראל ואיפה הותקן הגנראטור שסיפק לראשונה חשמל בארץ? מה עשה הצבא הניו-זינלנדי בין הכרמים ומה זה "כרמל בווארשה"? על אלה ועל עוד אירועים נדירים ומרגשים בקטעים נבחרים מאלבום "120 שנות בציר" של יקבי כרמל

חגיגות "120 שנות בציר" הן סיבה טובה לעצור לרגע, להביט לאחור ולנסות לדמיין, נניח, איך נראה הבציר הראשון ביקב ראשון-לציון בשנת 1890. אם נהיה בשקט, נוכל אולי לשמוע את הקולות, את קריאות הכורמים ושירתם, הדי שפיכת הענבים וחריקת גלגלי העגלות, כל הדרך מהכרמים אל חצר היקב ואל עשרות ידיים של מייסדי המושבה ראשון-לציון, הנשלחות בהתרגשות והתפעמות לקלוט את פרי עבודתם.

את טעמה של החוויה האדירה הזו, מתאר הבילו"י דוד ידילוביץ, שהיה לא רק מורה ומחנך אלא גם סופר, מתרגם, עיתונאי ועורך שעבד, בין היתר, עם אליעזר בן יהודה והיטיב להבין את משמעותם ההיסטורית של הקולות והשירה:
…"ונשמע בארבע אחר חצות הלילה קול פעמון מצלצל ומזעיק את עם ראשון-לציון לעבודה… עגלות טעונות סלים מלאים ענבי אליקאנט, חברונים, זשאקה, בראקה, אספר, רוזטה, בורדלו, ומאחורי העגלות נוהרים רגליים, זקן ונער, איש ואשתו עם ילדיהם מזויינים במזמרות, הכל נמשך אל שערי היקב… מעל מגדל גבוה מאיר פנס לוקס ועגלה אחר עגלה נשקלת, הכל מתנועע ואשכולות מתרסקים… מיץ עסיס עובר דרך רשת נחושת וממנה דרך צינורות אל הבריכות … בזמר מזמרים: עורה ישראל, נעוריך שבו, קרובה גם גאולתך" …

בתוך עשור שנים יישלח דוד יודילוביץ על ידי הנהלת היקבים בראשון-לציון ובזכרון-יעקב לחקור את תנאי השיווק באסיה ובמזרח הרחוק ובהמשך יהיה גם נציג כרמל מזרחי באלכסנדריה. אבל, עם היין הוא ישווק ליהודי התפוצות בחבילה אחת את כל הרעיון הציוני. וזוהי המשמעות האמיתית של יקבי כרמל שסיפורם הנפרש על 120 שנות בציר הוא סיפור תולדות הישוב בארץ ישראל, סיפור החזון והגשמתו, יצירת ה"יש" של היום מה"אין" של המאה ה-19.

ביקבי כרמל בראשון-לציון ובזכרון-יעקב, ייצרו יין תחת השלטון העותומאני, המנדט הבריטי וכמובן במדינת ישראל. ייצור היין לא פסק גם במהלך שתי מלחמות העולם, בימי הפרעות ובכל מלחמות ישראל, כל זה, ללא דילוג על אף שנת בציר. יקבי כרמל היו לסמל ההיאחזות העיקשת בקרקע, ההגשמה והמימוש של החלום והחזון הציוני.
המושבות הראשונות בארץ ישראל, שהוקמו על ידי חלוצי העלייה הראשונה, התבססו על גידול גפנים ועל היין שיוצר ביקבי ראשון-לציון וזכרון-יעקב. היקבים עצמם היו מקור לחדשנות טכנולוגית וקידמה והכספים האדירים שהושקעו על ידי הברון אדמונד דה רוטשילד הציבו אותם בשורה אחת עם היקבים הגדולים והמשוכללים בעולם.
במהלך השנים השתנו זני הענבים ואזורי הכרמים, אבל החזון של הברון רוטשילד לייצר יינות באיכות בינלאומית ממשיך להתגשם. כרמי איכות ניטעו באזורי האקלים המתאימים ביותר, בגליל, בגולן, בהרי יהודה ובצפון הנגב. הידע והציוד המצויים כיום ביקבים הם מהמתקדמים בעולם. אלו, לצד אהבת היין ואהבת הארץ, ממשיכים להנחות את יקבי כרמל מאז ועד היום.

1882 – ייסוד המושבות ונטיעת הכרמים
ראשון-לציון נוסדה ב-31 ביולי 1882 על ידי קבוצת עולים קטנה מדרום רוסיה. זכרון-יעקב נוסדה ארבעה חודשים מאוחר יותר, בשישה בדצמבר 1882, על ידי עולים מרומניה ונקראה זמארין. השם הזה שונה מאוחר יותר בהוראת הברון שקרא לה על שם אביו, ג'יימס יעקב דה רוטשילד.
התכנון הכלכלי המקורי של מייסדי המושבות הסתמך על אפשרות לפרנסה עצמית, אך בפועל זה לא ממש הצליח והמתיישבים נקלעו לקשיים כספיים חמורים. למזלם הרב, בא הברון לעזרתם ולקח את המושבות הצעירות תחת חסותו.

עם תחילת מעורבותו של הברון הלכו והתרחבו נטיעות הכרמים. אלה התבססו על זני הענבים הצרפתיים הים-תיכוניים כמו הקריניאן, הגרנאש, המורבדר, הסינסו ואחרים. לאחר ביקורו הראשון של רוטשילד בארץ, בשנת 1887, התבסס כבר גידול הגפנים כמדיניות והפך למקצועי ביותר. שטחים רבים נוספים נרכשו על ידי הברון לנטיעת כרמים. הדגש בשנים אלה היה על זני הענבים אותם הכיר הברון מאזור בורדו שבצרפת, כמו הקברנה סוביניון, המלבק והקברנה פרנק.
למרות החיכוכים שיצרה לא פעם שיטת החסות שהנהיג, היתה תרומתו של הברון רוטשילד עצומה. סכומי הכסף שהשקיע בביסוס ופיתוח המושבות היו אדירים. הוא שלח לכאן מומחים ויועצים בעלי שם מצרפת, ואלה הובילו את הענף למקצוענות שלא היתה מוכרת עד אז. במקביל, הוחלט על חינוך חקלאי מקצועי לצעירי המושבות והם נשלחו לבית הספר החקלאי מקוה ישראל. המצטיינים עברו השתלמויות בחו"ל, בעיקר בצרפת. הציוד, הידע ושיטות העבודה היו בסטנדרטים בינלאומיים. אמצעי המימון היו כמעט בלתי מוגבלים ולא נחסך מאומה על מנת להצליח בייצור היין.

1890 – הקמת היקבים וקבלת הבציר הראשון
בהתאם להחלטת הברון רוטשילד, הוחל בשנת 1889 בבניית היקב בראשון-לציון. תכנון היקב הוטל על המהנדס הטמפלרי גוטליב שומאכר, שהיה מחשובי האדריכלים בארץ ישראל בתקופה העותומאנית. בשנת 1890 הושלמה בניית האגף הראשון של היקב ובחודש אוגוסט כבר התקבלו בו ענבי הבציר הראשון. עד מהרה התברר כי הבניין צר מלהכיל את כמויות היין, אשר הלכו וגדלו. אל שטחי הכרמים ההולכים ומתרחבים של ראשון-לציון נוספו גם ענבי רחובות, גדרה, נס-ציונה ופתח-תקוה.

בשנים הבאות הורחב ושוכלל היקב, נבנו אגפים חדשים והמרתפים התת-קרקעיים העצומים, נקלט ציוד טכני משוכלל ויקר שהיה נדיר באותה תקופה. בעת הבציר הראשון הובאה מכונה לייצור קרח, על מנת לקרר את מיכלי התסיסה ולקראת הבציר השני כבר הוקמה מערכת צינורות קירור משוכללת בתוך המיכלים. קו הטלפון הראשון במושבות ישראל נמתח בין המרתפים למשרדי ההנהלה של היקב. כאן גם הופעל הגנרטור שסיפק לראשונה חשמל בארץ. לכל אלו היתוספו מבני שירות ועזר, כמו אולם המשלוחים, מחסנים, בניין לזיקוק אלכוהול, בית מלאכה לחביות ועוד. הידע ושיטות העבודה הונחלו על ידי המומחים ששלח לכאן הברון רוטשילד מצרפת. היינן הראשון היה פ. דופי הצרפתי, בן למשפחת כורמים מבורדו ובעל ניסיון רב. הוא הפעיל את היקב בין השנים 1891-1890. את מקומו תפס למשך שנה אחת היינן פשו, צרפתי אף הוא. בשנת 1893 התמנה לתפקיד בוריס אוסוביצקי.

בניית היקב בזכרון-יעקב החלה ב-1891 וכשהסתיימה בשנת 1892 היו ביקב החדש שלושה מרתפים תת-קרקעיים מקבילים באורך 50 מטר כל אחד, אשר נבנו ממזרח למערב ומעליהם אולמות לתסיסה ולייצור היין. בניית השלב השני החלה מייד. בסופו של דבר כלל הפרויקט ההנדסי העצום שישה מרתפים ענקיים, שנחפרו ונבנו למעשה בתוך גבעת זמארין. בצמוד ליקב נחפרה באר מים ולידה טחנת קמח שניצלה את מנוע הקיטור המשוכלל, אשר הובא לצורך שאיבת המים. מי הבאר שימשו גם לצרכי התושבים והועברו באמצעות משאבה במעלה הגבעה אל בריכת בנימין שבלב המושבה. ממול ליקב, מעברה השני של הדרך, נבנה בית מלאכה לחביות.

1896 – ייסוד חברת כרמל
מאמצי שכנוע מרובים נדרשו עד שנעתר הברון רוטשילד לבקשת זאב גלוסקין ואליהו זאב לוין-אפשטיין, ממייסדי רחובות, לקלוט ביקב ראשון-לציון את ענבי המושבה, אשר לא היתה תחת חסותו. התנאי שהציב הברון היה שהשניים יעזרו במכירת היין. כאן נולד הרעיון לייסד חברה מיוחדת אשר תעסוק במכירת יינות יקבי ראשון-לציון וזכרון-יעקב ברחבי העולם. היעד הראשון שנבחר היה באופן טבעי וארשה, עיר מוצאם. בינואר 1896 יצאו גלוסקין ולוין-אפשטיין לפאריס ואחרי שיחה בת 40 דקות עם הברון רוטשילד קיבלו את ברכתו לייסוד החברה.
ב-25 באפריל 1896 נוסדה בווארשה חברת מניות בשם "כרמל". הצלחת "כרמל בווארשה" הביאה לפתיחת סניפי כרמל נוספים באודסה (1898), בהמבורג (1898) ובניו-יורק (1900). נציגויות מקומיות ליינות כרמל נפתחו גם בברלין, בווינה ובלונדון. ב-1902 הסכים הברון רוטשילד להצעת זאב גלוסקין לייסוד חברת כרמל נוספת למכירת יינותיו ברחבי האימפריה העותומאנית וב-19 בנובמבר 1902 נרשמה בווארשה חברה בשם "כרמל אוריינטל" הלא היא כרמל מזרחי. חברת כרמל אוריינטל הפעילה סניפים ביפו, ירושלים, חיפה, בירות, דמשק, קושטא, קהיר, אלכסנדריה, פורט סעיד ונציגויות רבות נוספות.

 1906 – ייסוד אגודת הכורמים
בשנת 1906, עם ייסוד אגודת הכורמים, הועבר ניהול היקבים לידיה. החברות באגודה היו המושבות המגדלות ענבים עבור היקבים: ראשון-לציון, רחובות, פתח-תקוה, נס-ציונה, זכרון-יעקב וחדרה. זאב גלוסקין, מנהל חברת כרמל, אשר רקם את ההסכם המסובך בין המושבות לבין עצמן ובינן לבין הברון רוטשילד התמנה למנהל האגודה הראשון. יחד עם היקבים קיבלה האגודה לידיה גם את חברות כרמל ואת הסניף העצמאי בלונדון.

מלחמת העולם הראשונה הייתה אחת התקופות הקשות שעברו על הישוב היהודי בכלל, ועל היקבים, בפרט. מצבו הכספי של הישוב היה חמור ביותר והמסחר הבינלאומי היה כמעט בלתי אפשרי. קרב מפורסם בין חטיבה מניו-זילנד לצבא התורכי התנהל ממש באזור הכרמים שמדרום לראשון-לציון. שוק היין הבינלאומי עבר טלטלה רבה. המצב המדיני החדש באירופה הביא לסגירת מרבית הסניפים של כרמל. במקביל, חוקי היובש אסרו על מכירת יין בארה"ב. כך, ארץ ישראל ואזור המזרח הקרוב הפכו לחשובים ביותר עבור היקבים. כרמל מזרחי הפכה לדומיננטית והחשובה מבין חברות כרמל והסניפים ביפו ובירושלים התרחבו ועברו למיקום מרכזי יותר.
בשנים הבאות המשיכו היקבים להיות גורם כלכלי חשוב ומוקד משיכה לביקורי אורחים. בין העובדים ביקב בראשון-לציון היה דוד בן גוריון, לימים ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. בין המבקרים ביקבים היו מנהיגי הישוב, אורחים חשובים מחו"ל, הנציבים העליונים, שרי המושבות הבריטיים ורבים נוספים.

1957 – העברת הבעלות לידי אגודת הכורמים

בשנת 1957, חודשים ספורים לפני מותו, העביר ג'יימס רוטשילד, בנו של הנדיב הידוע, את הבעלות על היקבים והנכסים לידי אגודת הכורמים. בכך, תמו 75 שנות פעילות של משפחת רוטשילד ביקבים. משפחת רוטשילד ממשיכה ותורמת כל העת, ביד רחבה, למען החברה והקהילה בישראל. עוד לפני כן, ב-1950 הוכרזה ראשון-לציון כעיר. יקב ראשון שהיה ממוקם בתחילת דרכו בלב אזור כרמים, היה עתה בליבה של העיר, שתהפוך לימים לרביעית בגודלה בישראל.

במהלך כל השנים ממשיכים יינות כרמל ומלווים את כל האירועים החשובים במדינת ישראל. גם תרבות היין החלה להשתנות. יין קברנה סוביניון זני ראשון הופק מבציר 1965. יינות הקברנה סוביניון ספיישל ריזרב המיתולוגיים מבציר 1967 ומבציר 1979 היו היינות הישראליים הראשונים ברמה בינלאומית, בעידן הייננות המודרנית. הם סימנו את תחילתה של מהפכת האיכות בתעשיית היין הישראלית. סדרת רוטשילד פתחה בתחילת שנות ה-80' את עידן סדרות היין. על התווית התנוסס דיוקנו של הברון אדמונד דה רוטשילד, מייסד היקבים. מאוחר יותר שינתה הסדרה את שמה לפרייבט קולקשן. לצד סדרת רוטשילד הושקה בראשית שנות ה-80' גם סדרת סלקטד שכללה יינות איכותיים ברמת הביניים .
כרמים ניטעו באזורי גידול חדשים כמו הגליל העליון ורמת ערד, תוך שאיפה למצוינות ולאיכות בלתי מתפשרת, אמות מידה שיאפיינו ויובילו את ייצור היין בעתיד. זני ענבים אדומים כמו הקברנה סוביניון, המרלו והשיראז לצד הסוביניון בלאן והשרדונה הלבנים הלכו ותפסו מקום מרכזי ביקבים.

2000 – נטיעות כרמים והתחדשות
תרבות היין בישראל מתפתחת ויחד איתה משתנה גם מפת הכרמים. יקבי כרמל נוטעים כל השנים מאות דונמים של כרמים באזורי הגידול הטובים בארץ. כרמי איכות ניטעים בגליל העליון, ברמת הגולן ובהרי ירושלים. לצד אלו מטופחות חלקות כרם מבוגרות וייחודיות גם באזורי היין המסורתיים. יקב יתיר החדיש והמשוכלל מוקם בשנת 2000 כמיזם משותף של חקלאים מישובי האזור ושל יקבי כרמל. עד מהרה זוכים יינות יקב יתיר להכרה ולהוקרה בינלאומיים. ציוד חדיש ומשוכלל הותקן ביקב זכרון-יעקב והוקמה בו גם מחלקה מיוחדת לייצור יינות פרימיום המאפשרת לשמור על זהות חלקות הכרם לאורך כל תהליכי ייצור היין. יקב חדיש הוקם בגליל העליון וקיצר משמעותית את זמן הנסיעה מכרמי הגליל והגולן אל היקב. במקביל, הושקו שתי סדרות חדשות של יינות פרמיום, סדרת כרם והסדרה האזורית.

יינות הסדרות החדשות מייצגים את אזורי היין הטובים בישראל וזוכים להצלחות מקומיות ובינלאומיות רבות. לצידן הושק יין הדגל של יקבי כרמל, הכרמל לימיטד אדישן. היין מופק מזני בורדו הקלאסיים מחלקות כרם מצטיינות במיוחד. על התווית מופיע איור מבנה היקב ההיסטורי בראשון-לציון. החזון של הברון אדמונד דה רוטשילד ממשיך ומתגשם.

עמוס רביד הוא מדריך יין ראשי ביקבי כרמל.

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות