נחנך "שביל גדיש" במושב צופר

14/03/2021
לזכרו של עוזי, המדריך החקלאי המשך »

במושב צופר, שבערבה התיכונה, נחנך "שביל גדיש" כחלק מחגיגות ארבעים שנה להקמת צופר שבערבה. השביל הוא לזכרו ולכבודו של עוזי גדיש ז"ל, אשר הלך לעולמו לפני ארבע שנים, בתאונת דרכים סמוך למעלה עקרבים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבעין יהב ונקבר צמוד לקבר בנו עידן ז"ל.
עוזי גדיש, מראשוני עין יהב,  ליווה כמדריך חקלאי וחנך את חבריי צופר בראשית הדרך.
היה זה רגע של הוקרת תודה לעוזי ומשפחתו.

עוזי גדיש ז"ל ליווה והדריך את חברי צופר בתחילת הדרך, בשנים הראשונות של התחלה חדשה ותחושת ראשוניות שאין כמותה, של בריאת עולם חדש בערבה. לכולם היה ברור שהחבורה הצעירה זקוקה להדרכה וליווי חקלאי והבחירה בעוזי גדיש כמדריך חקלאי ומלווה הוכיחה את עצמה שוב ושוב.

וותיקי צופר יודעים לספר על הקשר המיוחד שנוצר בין המשפחות הראשונות למשפחת גדיש: "עוזי בדרכו הצנועה והייחודית במסירות וסבלנות אין סופית מגיע לצופר. כריזמה שקטה של מדריך מזן אחר, הנכונות לחלוק את הניסיון והידע שעמדו לרשותו הפכו אותו לגורם מלכד וממגנט ואת משפחת גדיש למשפחה המאמצת של הישוב הצעיר. סיפור משפחתי ולא רק סיפורו של עוזי.
הביטחון, השקט, הנחישות והתמיכה של עוזי גדיש תרמו לתחושת הקסם של השנים הראשונות שלנו כישוב ועיצבו את המשך דרכנו. לא חווינו קושי, אלא הבנה שהכל אפשרי. הידיעה שיש לנו את עוזי גדיש כמדריך וחונך עשתה את שלה וליוותה אותנו כל השנים".

משפחת גדיש בשביל הסלול לזכרו של עוזי גדיש ז"ל

ציפי (בת דודתי – י. פרקר), אלמנתו של עוזי גדיש ז"ל: "השביל מסמל את החיבוק החם של תושבי צופר מאז ועד היום. לאורך שבילי חיינו בשמחות ובעצב זו הייתה התמורה הגדולה ביותר עבורנו בני משפחתו".
כמה ציורי משמעותי ומרגש המקום שאנחנו עומדים בו עכשיו.
ליווי צופר גרם לעוזי אושר רב. עיניו ברקו. הוא פינה את הזמן המועט שהיה לו למשימה זו.
ישוב הערבה היה כל כך חשוב לו/נו.
עוזי ידע שהאדמות והמים בערבה לא יכולים להכיל כמות גדולה של תושבים ומצד שני המרחק הגדול מעיר מרכזית דורש כמות רבה יותר של תושבים, למען שירותים בסיסים ראויים. כמו חינוך, בריאות, ניהול ייצוג קניות ומכירות שלא יכולים להתקיים ביעילות בכמות מועטה של אנשים.
ואני כמובן שפיניתי לו את כל הזמן לכך, על כל המשתמע מכך.
בעליה על הקרקע יהלי נולדה אחרי דרור ועידן במעבר לישוב קבע נולדה מעיין…והיה לנו משק משלנו.
באותה תקופה ברור היה שלערבה היתרון היחסי הגדול היה גידול ירקות שלא בעונתם…החיים יקרים בשל האקלים והמרחק ועל כן צריך למקסם את הרווח.
בעבודת הקודש שלו הסתכמו ידיעותיו האוטו דידקטיות שהלכו והצטברו בערבה.
מטיב האדמה, אקלים, התאמת זנים, משטר השקיה, איכות המים, כמות הזבלים הדשן, ועבודה קשה.
אני מאמינה שבמסר האמילולי שלו ,כזכור דברן גדול הוא לא היה, הנחיל את הרצינות האינטנסיביות והמחויבות לשדה לערבה ולקהילה.
היה קשה, היה שווה, ראות את האושר שלו מהתפתחות צופר … כמו שמלווים ורואים התפתחות של ילד ,עם מחלות ילדות וקשיי גדילה והתבגרות.
היה קשה,היה שווה… הקשרים האישיים החמים שנוצרו. הם היו לו ערך מוסף עצום. זו התמורה האמיתית.
תודה לכולכם שהייתם איתנו ברגעים רבים של שמחה ועצב. המפגש האנושי אתכם גרמו לו לסיפוק ואושר עצום .תודה שהגשמתם לו את החלום. תודה לכולכם שהייתם בשבילו לאורך כל חיו ועד יומו האחרון. חיבוק…

פינת הנצחה צנועה במרכז הישוב, שיתוף פעולה של אמניות ואמן מקומיים, סיפור תרומתו של עוזי, עבודת פסיפס עם הכותר 'שביל גדיש' ושתי טוריות עם הכיתוב: האחת מתעייפת יש את השנייה – בעקבות סיפורי ראשונים "גדיש לא נח לרגע, יש לו שתי טוריות, אם אחת מתעייפת יש את השנייה" ולצידו של השלט ניצבים  שני ספסלי עץ.

תושבי צופר: "כמושב היה ויש לנו חוב ענק לעוזי גדיש ז"ל, כולנו מקווים שעוזי ידע והרגיש עד כמה ידענו את זה וכמה הערכנו את תרומתו הייחודית".
שביל גדיש נחנך בטקס מרגש ומצומצם עפ"י מגבלות הקורונה. בטקס השתתפו בני המשפחה, חברים מנטפים ומקיבוץ חצרים, חברים לתחילת הדרך וחברי צופר.

לפרטים נוספים: ציפי גדיש, עין יהב – 052-3666358

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *