שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

גם יין הוא תבנית נוף מולדתו

כתב וצילם: אבי הלוי
'לטעום את המקום' - הרצאה וטעימת יינות עם היינן מרמת הגולן רועי בן בסט


 כתב וצילם: אבי הלוי

הרצאה וטעימת יינות עם היינן רועי בן בסט

במסגרת אירועי ירדן וינטאג' 2010 ביקבי רמת הגולן, התקיימו כמה וכמה סדנאות וטעימות יין. באחת מהן, תחת הכותרת 'לטעום את המקום' הציג רועי בן בסט, יינן ביקבי רמת הגולן, מצגת העוסקת באזורי הכרמים ברמת הגולן והנחה טעימת יינות מייצגים מאזורים אלו. את המיפגש פתח רועי בציטוט דבריו של שאול טשרניחובסקי: "האדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה, האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו". ביקבי רמת הגולן לוקחים את האמירה הזו של טשרניחובסקי עוד צעד אחד ומשליכים אותה על עולם היין, לאמור: כשם שאופי האדם מושפע מהמקום בו הוא גדל כך גם הגפן מושפעת מהאזור בו היא גדלה, מהאקלים המקומי ומהטופוגרפיה המקומית. ההשפעה הזו, כך מאמינים ביקבי רמת הגולן, מגיעה עד ליין.

למושג 'טרואר' הגדרות רבות, מסביר בן בסט, והוא מעדיף את זו הגורסת שטרואר הוא "סך התנאים הטבעיים של אזור גידול הגפן שהעיקריים שבהם הם טופוגרפיה, אדמה ואקלים". כאשר באים לבחון האם הגולן הינו טרואר אחיד, יש לדעת שרמת הגולן הינה מישור משופע וההבדל בגובה בין הכרם הגבוה ביותר בצפון – כרם אודם – לכרם הנמוך ביותר, בדרום הרמה – כרם גשור – הוא 700 מטר. רועי מזכיר לנו את 'כלל אצבע' לפיו כל עליה של 100 מטר בגובה משולה, מבחינת מיקרו אקלים, להתרחקות של 100 קילומטר צפונה. לפי תיאוריה זו, יש ברמת הגולן טרוארים דומים לאזורי יין ידועים באירופה וארה"ב הנמצאים באותו קן רוחב מדומה שרמת הגולן נמצאת בו.

רמת הגולן הינה אחד האזורים הנמדדים ביותר בארץ מבחינה מטאורולוגית וכמות הנתונים הנאספת בכרמים היא עצומה. יש אחת עשרה תחנות וכל אחת מהן מודדת אחד עשר מדדים שונים, כאשר כל מדד נמדד בתדירות של פעם בשנייה. המשמעות היא שביממה מתקבלים מעל עשרה מיליון נתונים. המדידות מוכיחות שיש כמה קשרים בין נתון הגובה לנתונים אחרים מה שתומך בדעה שיש ברמת הגולן ריבוי טרוארים. הקשר הראשון הוא הקשר שבין גובה לטמפרטורה. בן בסט הציג גרף המראה בבירור שככל שעולים בגובה הטמפרטורה המרבית הממוצעת נמוכה יותר. גם הקשר בין הגובה לכמות המשקעים השנתית בולט לעין, והדוגמא שהובאה היא שבכרם אלרום, שגובהו 1100 מטר, כמות המשקעים שירדה בשנה האחרונה היא 800 מ"מ גשם ואילו ברמת מגשימים רק 500 מ"מ גשם.

הלימוד הזה של הטרוארים המקומיים הביא את יקבי רמת הגולן לבצע החלטות מושכלות לגבי הנטיעות שמבצעים. כך התברר ששרדונה, למשל, רצוי לנטוע בצפון רמת הגולן, שם בא אופיו לידי ביטוי באופן הטוב ביותר. בן בסט הציג לפנינו מיפוי של הזנים הנטועים ברמה. במפה ניתן לראות שבצפון רמת הגולן יש התאמה טובה לזנים הלבנים מהסוג של שרדונה, סוביניון בלאן, ריזלינג גווירצטרמינר וכ"כ לפינו נואר שהוא זן אדום שאוהב קרירות. באזור המרכז מצליחים הזנים האדומים הקלאסיים כגון קברנה סוביניון, סירה ומרלו ואילו דרום רמת הגולן מצליחים שני סוגי המוסקט, מוסקט אלכסנדרוני ומוסקט קנאלי. החלוקה הזו תואמת גם את חלוקת הזנים באזורי האקלים העולמיים.

גם לקרקע בגולן יש תפקיד בעיצוב הטרוארים המקומיים. קרקע זו מקורה בהתפרצויות הוולקניות שהיו באזור והיא נחלקת לשלושה סוגים עיקריים: קרקע סחף, שנוצרה מסחף במורדות ונחלים – זוהי קרקע עמוקה ודלה באבנים באופן יחסי. קרקע טוף, דמוית ספוג, שנוצרה מאפר וולקני שהתקרר וקרקע בזלתית שנוצרה מבלייה של בזלת, קרקע המכילה כמות גדולה של אבנים. את שני סוגי הקרקע הראשונים ניתן למצוא בכרמים שבצפון הרמה ואילו הקרקע הבזלתית אופיינית יותר לדרום הרמה. לכל סוג קרקע מאפיינים אחרים המשפיעים על גידול הגפן: אחיזת מים, יכולת חדירת השורשים, פוטנציאל צימוח ועוד.

שרדונה אודם – 'חדש מפני ישן תוציאו'
המיפגש הסתיים בטעימת יינות המייצגים את האזורים השונים שעסקנו בהם. הטעימה החלה בשני יינות לבנים שנטעמו זה לצד זה. לכאורה שני יינות שונים: האחד בהיר מאוד, פירותי, צעיר ורענן ואילו השני בעל צבע צהוב עמוק, חמאתי ובעל גוף. בדיעבד התברר שהיו אלו שני יינות שרדונה שלטענת רועי בן בסט נעשו באותה טכניקה, אלא שהאחד הוא יין מתיישן – שרדונה אודם 2003 ואילו השני אותו יין מהבציר האחרון, בציר 2008. כרם אודם הוא הכרם הצפוני ביותר ברמת הגולן. גובהו 1200 מטר מעל פני הים, הוא מתאפיין באקלים קר, שלג בחורף והקרקע היא אדמה געשית מנוקזת היטב. כמות המשקעים השנתית בכרם זה היא כ- 1000 מ"מ גשם.

מרלו אודם– אדום מכרם אורגני
מרלו אודם 2006 הוא יין חדש שהושק רק לפני כמה שבועות. ליין צבע אדום עם נטייה קלה לסגול. באף ריח פרי לא ממש בשל, משהו קרוב יותר לפרי צעיר. בפה טעמים טובים, חמיצות ומתיקות המאזנים יפה זה את זה. גוף בינוני עד מלא. טאנינים טובים, לא מציקים. הין אמור לשקף את המיקרו אקלים הצפוני ביותר בגולן ובתור שכזה הוא אכן יין "קר" עם מאפיינים הפוכים לאזורים החמים, לא בשלות יתרה, לא ריבתיות אלא פרי חד יותר ורענן. ההקשר האורגני לא מביא לטעמי שום ייחודיות למעט שמדובר בחקלאות מוקפדת ומדויקת מה שמביא לתוצאות טובות גם בגידול רגיל אך מוקפד.

סירה מתל פארס
זהו היין הרביעי שטעמנו וההבדל בלט כבר מהלגימה הראשונה. הבשלות בפרי ניכרת ממבט, הרחה וטעימה ראשונים. ליין צבע אדום כהה. באף ריח מתובלן ומעושן קלות. בפה ריכוז פרי בשל ועשיר, תבלינים, טאנינים וגוף כבד ומלא. מקור הענבים מכרם תל פארס שנמצא במרכז רמת הגולן. הכרם נטוע על צלע הר געש כבוי ואדמתו רדודה וסלעית. כמות המשקעים השנתית היא 800 מ"מ לשנה. יין מאוד מהנה ורב טעמים.

קברנה מכרם יונתן
צעד נוסף דרומה וצעד נוסף לכיוון יין של פרי שחור ובשל. צבע היין אדום שחור כמעט כצבע דיו. יש לו מתיקות קלה ועוצמת פרי מהנה. כרם יונתן נמצא בדרום רמת הגולן. הוא נטוע במדרונות משני צדדיו של גיא העובר במרכזו. גובה הכרם 600 מ' מעל פני הים, האקלים ממוזג וכמות המשקעים השנתית מגיעה לכדי 600 מ"מ בשנה. כמו בסירה של תל פארס גם כאן ניכרת עוצמת פרי משמעותית. זוהי החשיפה הראשונה של יין חדש שאמור לצאת בקרוב: ירדן קברנה סוביניון 2007 מכרם יונתן.

מוסקט אלכסנדרוני מדרום הרמה
האסוציאציה הראשונה היא יין שאוצר בתוכו את השמש… צבעו צהוב שמשי, באף המון ארומה: מישמש, דבש ופירות קיץ בשלים. בפה מתיקות חזקה ונעימה. זהו מוסקט אלכסנדרוני הגדל בכרם רמת מגשימים והיין שטעמנו הוא ירדן מוסקט מבציר 2007. הירדן מוסקט מחוזק באלכוהול שמופק גם הוא ביקבי רמת הגולן ומתיישן בעץ. רועי בן בסט חושב שליין הזה נעשה עוול בכך ששותים אותו צעיר. לדעתו יישון מה של היין רק עושה לו טוב: הפרי, העץ והאלכוהול מתמזגים טוב יותר והדבר בא לידי ביטוי ביין מבציר 2007 שטעמנו כעת. יין בהחלט טעים ומהנה.

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות