ביקור במושבה לשעבר הר – טוב

01/01/2021
ניטשה ב1948בעקבות קשיים המשך »

גילוי נאות: עד לאחרונה הייתי בטוח שהר-טוב היא אחת מהמושבות הוותיקות בארץ, הממוקמת סמוך לבית שמש. כשביקרתי במקום יחד עם קבוצת מטיילים, בהדרכתו של הרצל חובב , התברר לי שהיא אכן הייתה מושבה וותיקה, אבל היא פונתה מתושביה, שסבלו לא מעט, ב1948. ועל אדמות הר טוב הוקם המושב נחם, בשנת 1950, שיושב ע"י עולים יוצאי קוצ'ין ותימן .
מתברר שעל תושבי הר-טוב עברו הרפתקאות רבות בשנים שגרו שם. חלקן טובות ורבות מהן לגמרי לא. הנושא עניין אותי והעמקתי בו תוך הבנה שלא בכל המקורות מופיע מידע זהה וכולל על מה שאירע במקום המאוד מיוחד הזה, בארץ ישראל. ביקרנו במוזיאון המקומי, ששווה שיפצור ושיפור. סמוך אליו נמצאים מבנים מוזנחים בין עצים מבוישים ולכלוך, השווה ניקויי.
הרבה סיפורים אפשר לספר על המקום, למטיילים שיגיעו אליו, אם יספרו להם שהוא קיים וכדאי להם לבקרו.
מידע מתומצת מהארכיון הציוני, על תולדות הקמת המושבה הרטוב, שאינה קיימת עוד:
ב- 1882 הגיעו 23 משפחות יהודיות ממזרח אירופה לנמל יפו. המשפחות שברחו מרוסיה לאחר הפוגרומים בשנת 1881, היוו את "יריית הפתיחה" של התרחשות היסטורית, שנמשכה 25 שנה – הגל הראשון של עלייה יהודית המונית לארץ ישראל בעת המודרנית, שנקרא מאוחר יותר "העלייה הראשונה".
לראשי המיסיון בירושלים הגיעה שמועה על קבוצת היהודים החדשה, שהגיעה לעיר, והתקשתה למצוא פרנסה. המיסיון חיפש נפשות אבודות, שמעוניינות בחסות ובגאולה. לעולים החדשים, שהזדקקו לחסות ומקום מגורים, לא היה דבר לתת פרט לנפשותיהם. למרות זאת הם יהיו מוכנים להסתכן בגאולה, קיוו ראשי המיסיון.
ב- 1883 רכש המיסיון עבור משפחות העולים 6,000 דונמים מאדמות הכפר הערבי ערטוף, השוכן דרומית לירושלים. העולים הורשו להתיישב במקום ללא כל תשלום כספי למיסיון, לעבוד את האדמה ולהתפרנס מהתוצרת החקלאית. על אדמת היישוב החדש בנו אנשי המיסיון בית אבן ארוך, שבו שוכנו 46 משפחות. בפני התושבים הוצב רק תנאי אחד – נוכחות במיסה בכל יום ראשון. הם הורשו לשמור על אורח חיים יהודי. המושבה החדשה נקראה "הר טוב".
"מושבת המסיתים" הייתה פרויקט הדגל של המיסיון האנגלי בישראל. הברית, שכרתו המתיישבים עם המיסיון, תרמה לבידודם מאנשי "היישוב הישן", שהחרים את המושבה. המיסיון התקשה להגיע להישגים ממשיים עם התושבים החדשים. שלוש שנים לאחר הקמת הר טוב, רק שלוש משפחות הפנימו את שיעורי יום הראשון, והתנצרו. בשל תנאי המחיה הקשים והלחץ הגובר מצד אנשי "היישוב הישן" החלו המשפחות הנותרות לעזוב את המושבה. ב- 1893 הוכרז הפרויקט ככישלון, והיישוב הר טוב הועמד למכירה.
בשנים הבאות המשיכה הר טוב להיות מקום מושבם של עולים חדשים, שנדחו על ידי אנשי "היישוב הישן". ב- 1895 נרכשה המושבה על ידי שני שליחים, שנשלחו על ידי יהדות בולגריה. למקום החלו לעלות משפחות בולגריות ולהתיישב ביישוב. התושבים החדשים כמעט ולא קיימו קשרים עם אנשי "היישוב הישן", שלא הכירו את שפתם ואת מנהגיהם.
במקום התקיימה "קומונה" . בשנים הראשונות חיו כולם בבית האבן, התושבים התחתנו בינם לבין עצמם, והתקיימו בקושי מגידול תירס, מייצור חלב וגבינות צאן ומייצור שמן זעתר מצמח האזוב המצוי. מיכל ייצור הקיטור שנשאר מוזנח ועזוב סמוך לאזור התעשייה, של היום, מופיע במספר תמונות שצילמתי. הקיטור חימם את תהליך ייצור השמן הזעתר.
ב- 1910 הנדבן יצחק גולדברג רכש שליש מאדמות המושבה, והקים במקום חווה חקלאית, שסיפקה מקומות עבודה לתושבי המושבה. בשנים שלאחר מכן הוקמה במקום מחצבת "שמשון", ונִבנו בתי קבע לתושבים. ב- 1948 פונו תושבי הר טוב מן היישוב לאחר מצור של כמה ימים, והיישוב מעולם לא הוקם מחדש.
—————————————-
באתר התיירות הלב הירוק, של המועצה האזורית מטה יהודה מופיע מיידע על הקרבות ונטישות המקום מספר פעמים. תמצתי אותו.
1929- מאורעות תרפ"ט. ערביי הכפר דיר אבאן ( כיום המושב מחסיה ) מתכננים התקפה על המושבה שלא הייתה ערוכה להגנה , תושבי הר טוב התרכזו בבית אבן , הדפו את הפורעים שתקפו ושרפו את חוות גולדברג. בבוקר התושבים נטשו את המושבה והתבצרו בתחנת הרכבת. הם ראו מרחוק ראו כיצד פרי עמל ויזע של 35 שנים עולה באש ונבזז. חלקם פונו לתל אביב ונשארו בה. חלקם חזר לשקם את הריסות המושבה. חלק אחר מהתושבים ייסדו את המושבה אבן יהודה שבשרון . המושבה הרטוב שוקמה. נבנה משק חקלאי חדש ושוקמו התעשיות הזעירות ולא הרחק מהם הוקמה מחצבת שמשון.
מלחמת העצמאות הביאה לסופה של המושבה הר טוב. המושבה הייתה במצור מתחילת המלחמה. שיירת אספקה מירושלים הגיעה למקום כל לשלושה שבועות. ב 18/3/48 אירע אסון שיירת הר טוב , השיירה הותקפה ושני משוריינים נלכדו , בחילופי אש כבדים נהרגו 11 לוחמים. השירות להר טוב הופסק והגנת המושבה הוטלה על התושבים. בליל ה– 16 במאי 1948 כוח מגן פינה את התושבים מבתיהם לכפר אוריה .
הר טוב שוחררה באוקטובר 1948 ונעשה ניסיון נוסף לשקמה ע"י בני המקום. אבל הם לא שרדו את תנאי המקום הקשים וללא סיוע ממוסדות המדינה, המושבה ננטשה סופית . נשאר בה איכר אחד, בן ציון גירון שהמשיך לעבד את שדותיו עד שנות השמונים .
מחלקת הל"ה יצאה לדרכה האחרונה, מהמקום, לכיוון גוש עציון בינואר 1948, כדי לתגבר את הנצורים בגוש עציון . 38 חיילים יצאו, 3 חזרו מאמצע הדרך ו35 הנותרים נהרגו ע"י פורעים ערבים.

גילוי נאות: עד לאחרונה הייתי בטוח שהר-טוב היא אחת מהמושבות הוותיקות בארץ, הממוקמת סמוך לבית שמש. כשביקרתי במקום יחד עם…

פורסם על ידי ‏ישראל פרקר‏ ב- יום שלישי, 29 בדצמבר 2020

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *