דרכים ירוקות

23/01/2010
כתב וצילם: אבי הלוי
"הדרך האורגנית" הוא הפנל שנערך בתערוכת Tech Enology. "דרכים ירוקות" הוא השם שאבי הלוי בחר לו.
המשך »


 כתב וצילם: אבי הלוי

הנושא
במקור הייתי אמור לקרוא לכתבה הזו 'הדרך האורגנית', שכן תחת השם הזה נערך אותו רב שיח שסיכומו מובא להלן. אלא שבמהלך הדיון התבררו שני דברים: האחד – יש יותר מדרך אחת לעשות את מה שצריך לעשות, והשני – הדרך לא חייבת בהכרח להיות דרך אורגנית. התברר גם משהו נוסף, העניין הכמותי – כדאי ורצוי צילם אבי הלוילעשות את מה שעושים ואפילו אם מדובר בתרומה סמלית לבריאות כדור הארץ ולבריאות יושביו. בהקשר זה הזכיר אורי חץ, יינן יקב שאטו גולן ומי שניהל את הפאנל, דברים שאמר עמוס עוז על חלומו להקים את מסדר 'אבירי הכפית' – אלו הם אותם אנשים שכאשר הם נתקלים בשריפה לא אומרים לעצמם שבין כה וכה אין הם יכולים לעזור אלא מנסים, כל אחד עם מעט מים בכפית קטנה, לכבות את השריפה.

התערוכה
הכנס והפאנל היוו את אירוע הפתיחה של תערוכתTech Enology – תערוכת הציוד והטכנולוגיות לענף היין שנערכה לאחרונה בכפר המכבייה, בארגון סטודיו בן עמי. זוהי תערוכה דו שנתית והיא מתקיימת בפעם הרביעית. בתערוכה ביקרו מאות איש מדי יום והוצגו בה מסחטות ומכבשים, כלי מיכון לקליטת ענבים, משאבות, מכלי נירוסטה, חביות עץ אלון ושבבי עץ, פקקים וקפסולות, בקבוקים, קווי מילוי וביקבוק, מערכות קירור, מחשוב ליקבים, פילטרים ומערכות סינון, שמרים, כימיקלים ליין, בתי דפוס לתוויות ועוד.

הפאנל
בפאנל השתתפו: אורי חץ – יינן יקב שאטו גולן, צדוק שלמה – מנהל הכרמים של יקבי רמת הגולן, עמנואל דאסה – מבעלי יקב בשן שהוכרז כיקב אקולוגי, גבי סדן – לשעבר היינן של יקב הרי גליל וכיום בעל כרם ויקב משלו, נרי להד – מחברת אגריאור העוסקת בפיקוח, אישור והתעדת תוצרת חקלאית ומוצרים אורגניים. כל אחד מן המשתתפים קשור קשר אמיץ לנושא. אורי חץ מעיד על עצמו שהנושא יקר לליבו והוא אף מטפח חלקה אורגנית באחד מכרמי היקב. צדוק שלמה מזוהה עם כרם אודם האורגני של יקבי רמת הגולן, הוא הכרם שממנו מופק השרדונה 'אודם' המפורסם, גבי סדן מטפח כרם אותו הוא מכנה 'לא קונבנציונאלי', ליקב בשן אמנה אקולוגית ונרי להד עוסקת בנושא מתוקף תפקידה כמנהל איכות בחברת אגריאור.

בואו נעשה דברים קצת אחרת

אורי חץ, יינן יקב שאטו גולן, מסביר את הרעיון האורגני כפועל יוצא של תפיסת הקיימוּת (תפיסה הדוגלת בשימוש בתהליכים למען האדם והסביבה תוך התחשבות בעתיד- א.ה.): "לכל הפעולות החקלאיות יש השפעות על הסביבה", אומר חץ ומוסיף: "ההשפעות האלו מצטברות וגורמות לשינויים במערכת האקולוגית. נטיעת כרם, השקיה, ריסוסים וכו' – לכל אלו יש השלכות על העתיד. אין זה אומר שנפסיק לגדל כרמים ונפסיק לעשות יין, אך בהיותנו אנשים חושבים עלינו להבין את ההשפעות ולעצור רגע ולומר לעצמנו 'בואו נעשה את הדברים קצת אחרת'." חץ מכיר בנחיצות של פעולות מסוימות על אף שהן מזיקות לסביבה אך הוא טוען שיש לעשות משוואה מתמטית של כדאיות. "יין הוא מוצר מותרות", מסכם חץ "וכדי לייצר יין אין הצדקה לבצע פעולות המזיקות לסביבה האקולוגית".

גישה ירוקה כאסטרטגיה
צדוק שלמה, מנהל הכרמים ביקבי רמת הגולן, מציג את הגישה של יקבי רמת הגולן לנושא כתפיסה אסטרטגית. החלקה בכרם אודם המטופלת ככרם אורגני היא בת כ-200 דונם והפעולות האורגניות הננקטות שם משפיעות על הפעילות הנעשית גם בכרמים הקונבנציונאליים. "ההתמקדות בכרם אורגני באודם הביאה לנו המון ידע ומצאנו שכדאי לנו ליישם חלק מהדברים הטובים שאנחנו עושים בכרם אורגני גם בכרמים האחרים", אומר צדוק ומביא שתי דוגמאות: האחת, הטמעת קומפוסט – הפיכת העשבייה אל מתחת פני הקרקע והשנייה, הדברת עש האשכול על ידי בלבול הזכרים באמצעות הפצת פרומונים נקביים שגורמים לאי היווצרות דור המשך של העש. לסיכום ציין צדוק שכל העניין של שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה הוא נושא מאוד חשוב בצפון הארץ בכלל וביקבי רמת הגולן בפרט.

החקלאי החושב

לגבי סדן, מי שהיה היינן של יקב הרי גליל וכיום מטפח כרם ויקב משלו, מפריעה הדיכוטומיה בין כרם אורגני לכרם קונבנציונלי. לדעתו השימוש בטכניקות אורגניות בכרמים קונבנציונליים הופך את אותם כרמים כבר ללא קונבנציונליים אם כי אין הם אורגניים. מי שאינו חקלאי אורגני אינו בהכרח חקלאי קונבנציונלי. "אנחנו קודם כל צריכים להיות חקלאים חושבים", אומר סדן, ומביא דוגמאות לשימושים אורגניים שאינם ברי קיימא (אינם מיישמים את תפיסת הקיימוּת .א.ה.) כגון השימוש בנחושת וגופרית שעלולים לגרום לאדמה חומצית ול'המית' אותה, או חומר אורגני בשם 'טרייסר' שמדביר מזיקים באופן לא סלקטיבי. "הפרקטיקות האורגניות לא יכולות לבוא במקום המחשבה ושיקול הדעת", מסכם סדן.

להיות קשוב לצמח
כאשר הקימו עמנואל דאסה ואורי ראפ את יקב בשן הם החליטו בתחילה על הכיוון האורגני כמקדם שיווק. היום הם יודעים שזה 'עובד' והם הרחיבו את הכיוון בהכריזם על יקב בשן כיקב אקולוגי. הם אף פרסמו אמנה אקולוגית בה היקב מתחייב לנושאים כגון שימור האדמה, ניצול מיטבי של מים, מניעת זיהום האוויר (כגון ריסוק גזם במקום שריפתו), דאגה לבריאות הצרכן, שימוש באנרגיה מתחדשת, מיחזור ואפילו אקולוגיה חברתית (עדיפות להעסקת עובדים המתגוררים בסביבת היקב). באשר לאורגניות, לדעתו של דאסה ניתן למצוא תשובות לכל הצרכים של הכרם באמצעים העומדים בתקן האורגני, צריך רק להסתובב יותר בכרם ולהיות קשוב לצמח. "השקענו הרבה מאמץ והרבה הון כדי להגיע למה שהגענו. בינתיים זה מוכיח את עצמו מכיוון שיש ביקוש למוצר האורגני".

להיות אורגני – פיקוח ואישור
"אין יין אורגני", מסבירה נרי להד מאגריאור- ארגון העוסק בפיקוח, אישור והתעדת תוצרת חקלאית ומוצרים אורגניים, "וזאת מהסיבה שיין מכיל שהוא חומר משמר והוא מוקצה בתקנים האורגניים". החוק האורגני בישראל מותאם לתקנות האירופאיות אך מסתבר שיש מדינות שמאפשרות להגדיר יין כמוצר אורגני או מוצר העשוי מענבים אורגניים בתנאי שכמות ה- גופרית דו חמצנית אינה עולה על גודל מסוים. כאן התערב יו"ר הפאנל, אורי חץ, וטען שבהקשר לתפיסת הקיימוּת השימוש ב- גופרית דו חמצני הוא זניח. "לא שווה לדבר על החומר הזה כאן", אומר חץ, "זהו עוול לנושא הקיימוּת". יחד עם זאת הוא מכיר בכך שמבחינה שיווקית ייתכן שמי שזקוק לתווית יחפש ארגון הנותן תוויות בהתאם לכללים מסוימים שהוא עומד בהם.

דעה אישית
בשלב הזה התפתח דו שיח בין הפאנל לבין הקהל בנושאים שונים שברובם עסקו בכדאיות ובשאלה האם יש השפעה על האיכות. להבנתי, קשה שלא להבחין בהקבלה מסוימת בין יינות אורגניים (למרות שאין דבר כזה…) ליינות כשרים. בשני המקרים מדובר באמונה, שכן בסופו של דבר אין הבדל בטעמים ובאיכות בין יינות 'אורגניים' ליינות רגילים כפי שאין הבדל בטעמים ובאיכות בין יינות לא כשרים ליינות כשרים. יחד עם זאת, קשה שלא להתרשם מהיופי והאצילות שבגישה המתחשבת בסביבה לטווח הארוך ולכן אני, באופן אישי, צופה ביקוש גובר והולך לאו דווקא ליין מענבים אורגניים אלא ליין שנוצר ביקבים המקפידים על איכות הסביבה – יקבים 'ירוקים'

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *