מאת: אופירה ורן בירון
במשך שנים, התרגלנו לשמוע על חשיבות הטרואר, ועל תרומתו לאיפיוני העינב והיין בעקבותיו.
במפגש מעניין ומרחיב אופקים, בין ערן פיק, יינן יקב צרעה, לבין אבינועם ברקין, הבעלים והגבן של מחלבת ברקנית, 
אשר נערך במרתף "דרך היין" בתל אביב, הושם דגש רב על הטרואר, בסיס העשבים מהם ניזונות העיזים והכבשים, כקובע את טיב החלב וטעמיו וממנו ההשלכה על הגבינה לסוגיה, לריחה ולטעמיה השונים. (לאחר מרעה בשדות שמיר, שום או בצל, הריח ניתן בהחלט לאיבחון, טוען אבינועם). מפי אבינועם ורעייתו מיכל, המגדלים עדר של 700 בני צאן, בכפר יחזקאל, בעמק חרוד, למדנו על השינוי בטעמי אותה גבינה, מעונה לעונה, בשל השוני בצמחים העונתיים, מהם ניזון הצאן, הנמצא במרעה טבעי כל עונות השנה ואינו מקבל תוספות. למדנו גם על דרכי העבודה במחלבה משפחתית קטנה, הפועלת בשיטות מסורתיות ועל דרך העבודה, המלווה בטעימות, השמירה על לחות קבועה בחדר ההבחלה, על משך היישון של הגבינות לסוגיהן ועל השפעת הטעם האישי של הגבן, בקבלת ההחלטות, כמעט בהקבלה לפעילות היינן. ערן פיק, היטיב להסביר את החשיבות הרבה של התאמת היין והגבינות וההשפעה התורמת של השילוב הנכון להנאת השתייה ומיצוי הטעמים. לדבריו, ההתאמה בין טרואר היין לזה של הגבינה, נותנת את התוצאות האיכותית ביותר. לצורך ההדגמה נטעמו חמישה יינות במקביל למספר סוגי גבינות. היין הראשון שנדגם, נוה אילן, לבן, בציר 2008, 100% שרדונה, ללא תסיסה מלולקטית והגבינה לצידו – טבעונית, גבינת עיזים, 25% שומן, גבינה אותה יש לאכול, תוך חודשיים מיום צאתה לשוק. השילוב בינה לבין היין, שמר על טעמי היין ורעננותו. כך גם הגבינה. היין והגבינה השלימו זה את זו, להנאה מלאה. היין השני שנדגם, נוה אילן אדום, בציר 2006, בלנד של קברנה ומרלו, לצד גבינת עיזים, סנט-מור טרייה, גבינה המצהיבה ככל שההבחלה נמשכת. הציפוי החיצוני של הגבינה ושל גבינות נוספות, עשוי מאפר עשבים, אשר ניתן לאכילה והוא מיועד לסייע בשמירת לחות הגבינה. לדברי אבינועם, שפת הערכת הגבינות דלה לעומת זו של היין, אך קיימים קריטריונים להערכה וטעם המעריכים הוא טעם נרכש במהלך השנים. היין השלישי שהוצג לטעימה – שורש, בציר 2006, 100% קברנה סוביניון, יין ארומטי, עוצמתי מאד ולצידו, גבינת תבור, גבינת כבשים בעלת מתיקות כטעם החלב, ללא טעמי חמיצות ולכן גם פחות רעננות. המעטפת, חלב מוחמץ, מרוסס. גם כאן, ההתאמה מושלמת, בשל המתיקות הקלה של הגבינה. מיסטי הילס – היין הרביעי אותו טעמנו, בציר 2006, 50% קברנה סוביניון ו 50% סירה, לווה בגבינת שחת, העשויה מחלב עיזים וכבשים גם יחד וגבינת קממבר. למרות ששתי גבינות אלו שונות זו מזו בתהליך ההבחלה, לכל אחת מהן לחוד ולשתיהן יחד, המיסטי הילס מתאים מאד. השילוב מענג ביותר את החך. יין הדגל של צרעה בחר לעצמו את השידוך ההולם ביותר. שלב הטעימות הסתיים ביין קינוח, אור, בציר 2008, המוכר לכולנו בזכות אחיו, עטור המדליות, מהשנה הקודמת, והשילוב עם הגבינה, ששמה "כחולה נסתרת", (על שם הפס הכחול המתגלה בעת פריסת הגבינה) יצר הרמוניה בלתי רגילה. ממש תענוג לאוהבי היינות המתוקים. המפגש בין ערן, איש היין, לבין מיכל ואבינועם, אשר על הגבינות, היה טעים, מעניין ומחדש לא מעט בנושא. עלו והצליחו
