שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

ההחלצות מ"תרבות כוהל וסכין"

מאת: פרופ' עמוס הדס
חינוך והקניית משמעת לזהירות בשימוש ובצריכת אלכוהול לכל מטרה שהיא, חייב להתחיל בבית.

ההחלצות  מ"תרבות כוהל וסכין"

   מאת: פרופ' עמוס הדס

כיצד נחלץ מ"תרבות כוהל וסכין" עכשווית ונחנך ל"תרבות יין שקולה" – הרהורים והשגות.

לפני מספר שבועות, לקראת ימים נוראים, כתבתי רשימה בה הכאתי על חטא בו חטאנו בהשתרשות "תרבות כוהל וסכין" במקומה של תרבות יין מוסכמת ומקובלת, לה אנו מייחלים ומכוונים מאמצינו. סיכומי אותה רשימה כללו אבחנה של הסיבות והמגמות, שהובילו את ההתפתחות והכשל החברתי שלנו בהקניית תרבות יין סבירה. כן לכולנו חלק בכך, בין אם חלק מכריע, חלקי או עקיף.

בתחילת אותה רשימה הובאה ההגדרה הבאה למושג תרבות והיא: "תרבות –'שביל הזהב' של התנהגות מרכיבי חברה אנושית המונחת מתוך הבנה וסובלנות, למנהגים, תפיסות עולם, דתות, אידאולוגיות חברתיות ומעמדיות המקובלות על חברים באותה חברה". בהגדרה הובהר כי מדובר במערכות מסובכות של יחסים, מוסכמות ודרכי התנהגות בין חברים בציבור נתון. האמירה "שביל הזהב", אמורה הייתה להבהיר כי מדובר בקו המוסכם על כל חברי באותה חברה ואשר קובע והוסכם על בסיס הבנה וסובלנות, למנהגים, תפיסות עולם, דתות, אידאולוגיות חברתיות ומעמדיות המקובלות על חברי החברה.

כל תרבות, כמו כל חברה, תחילתה במוסכמה המקובלת על המתאגדים בחברה – קבלת מרות דעת הרוב לכללים והמנהגים שיוסכמו. כללים אלה מתקבלים ומוטמעים, על פי הצורך של החברים, כדי ליצור מסגרת מוסכמת לחיים משולבים אך, בה בעת, גם לקבוע כללים למניעת פגע, או אף, הרס של אותה דרך חיים. כל התאגדות כזו מבוססת על חינוך לערכי התנהגות קרובים, אמונות דומות ותפיסות עולם שונות, במערכות החינוך של החברה. בסיסן בבית בתא המשפחתי, בסביבת המתחנך ובבתי החינוך למיניהם. החינוך אמור להקנות לנולדים והמתפתחים, או המסתפחים לאותה חברה, לרכוש ולהטמיע את המוסכמות על כלל חבריה בנושאים שונים. החינוך מחייב הדרכה, הנחייה והטמעת מושגי בסיס כמו משמעת עצמית ומשמעת חברתית של הבנה ושמירה על המוסכמות בגבולות דרך החיים המשותפת, תוך השענות על שיקול דעת, סובלנות והמנעות מאלימות להשגת יתרונות קטנים כגדולים במסגרת החברתית. תאמרו כי אני כותב על מסגרת אוטופית, יתכן, אך כל חברה תחילתה במעין "קוד מוסכם של כללים" שחלקם אוטופי בתחילה ואשר לאחר זמן והתנסות הופכים למקובלים בחיי היום יום.

במקרה שלפנינו הדגש חייב להיות מושם באותם נושאים חינוכיים המדגישים את המשמעת העצמית, המשמעת החברתית והיכולות להבחין בחשיבות השימוש או ההמנעות משימוש בחומרים המסכנים את שליטת האדם על: יכולותיו ההתנהגותיות ושיקול דעתו. בחברתנו בה למושג "זה לגיטימי" המקדים כל אמירה, או בריבוי זכויות הילד, התלמיד, האזרח , אנשי מגזרי בטחון, שלטון נבחרים ועוד, מול מזער חובות או התעלמות מהם, אין אלא פריקת עול והתגרות בחוק ובאוכפים אותו. אין אנו מדברים ב"משקה קל" או "מי חיים" אלא בסם לכאורה קל אך בפועל כבד כהרואין ולא בסמים "קלים" כחשיש או סגריה, נזכיר ונחזור להדגיש מדובר בכוהל – סם עתיק, רב זכויות דתיות וחברתיות, שהוא אחד הסמים הממכרים והמסוכנים ביותר, שהשפעתיו גורמות בין היתר לפריקתן ואובדנן של עכבות התנהגותיות – פרי חינוך, אובדן שיקול הדעת של ה"אדם הטעון" פחיתה גוברת של יכולותיו לשליטה שכלית ומוטורית במעשיו.

חינוך והקניית משמעת בתובנה בכלל מחד ומאידך לזהירות בשימוש ובצריכת כוהל לכל מטרה שהיא, חייב להתחיל בבית, וביתר הדגשה בבתי האולפנא, תנועות הנוער ובמדיה שצעירנו כה להוטים אחריה. "חופש הביטוי" הקדוש חייב להתפרק במידת מה מנכסיו בכל הקשור לשימוש בסמים, באלימות ובכוהל. כל אלה גם מחייבים להציב בפני ה"מתחנכים" סימנים וכתובות אזהרה בולטים, הן במדיה, הן בראשי חוצות והן במקומות הבילוי. אילו מסרים ובאילו שיטות יש לנקוט, בכך איני בקיא די, אך לאנשי החינוך והפרסומת יש מלאי של דרכים ושיטות ועליהם חובת ההוכחה להצלחה בציווי חברתי זה, בחיוניות והצורך בהקניית החינוך והמודעות המתבקשות תוך שיפור רמת המשמעת מרצון וההבנה של הסיכונים. התהליך ממושך וקשה במיוחד לאחר פריקת העול, שהוכיחה עד כמה קל ומעוט סיכון בפגיעה לפורק העול הוא נוהל חיים קל דעת ובלתי מושכל הפורע כללים וחוק הנהוג כיום במחוזותינו.

יבוא מי וישאל מה ערך יש לחנוך, הקניית ערכי חיים והתנהגות מחייבת מול פורקי המוסכמות והחוק, בלא אכיפה של ממש כנגדם. גם בכך אנו כושלים. לא אחת אנו נדהמים לקולת העונשים על עברות חמורות המושתות בבתי המשפט על עכריינים שחלקן עבריינים כבדיםומועדים כמעט מיום הוולדם בגין "הבנת השופט" לילדותו הקשה, נסיבות חייו המעוותים הנאשם או תנאי הסביבה הבלתי מקובלים עליו. ככלל ידוע כי חוקים נקבעו כדי לשמור על דרך חיים בחברה וכן על חברי אותה חברה ורכושם. לפיכך, אכיפה של ממש מחייבת קיום החוקים בחומרה והרתעה כדי להחזיר את פורקי התקנות והחוק למוטב או להרחיקם מהחברה. בהךיכי אכיפת חוק יש לא מעט מרווח להבנה ובחינת העובדות, אך אין ואסור שיהיה מקום להנחות לקבוצות או בודדים שאינם מכירים בכללי ההתנהגות ודרך החיים בחברה. לא כאן המקום להכביר במובאות כדי להוכיח כי כבר בימי קדם הובהרו כללי הזהירות משימוש נלוז בצריכת יין וכהילים.
בשים לב לכך שאכיפה מחייבת אנשי חוק וסדר בכל מקום ומבחינה חברתית אין הדבר אפשרי מכל סיבה בין אם היא חינוכית, כלכלית, חברתית, אנושית ועוד. בחברות קדומות, צעירים לא הורשו לצרוך יין, או, שצריכתו נעשתה תחת פיקוח עד גיל מבוגר למדי. הציבור שאני מכוון אליו הוא ציבור אותם בליינים צעירים בעלי רשיונות נהיגה, פנקסי שירות ותעודות רשמיות המעידות ללא ספק בגיל הבוגר של נושאיהן. אנשים אלה אמורים, בשל הכללתם בחברה כבוגרים, להיות מודעים לסיכונים בצריכת הכוהל ולצורך בזהירות ובשימוש מושכל וזהיר בחומר ובמשקה.

שיטות שונות ניתן להפעיל כדי להביא לתודעת הצרכנים כי החברה מייחסת חשיבות לזהירות בצריכת הכוהל. בין השיטות נמנה את הבאות:
א. התרת מכירה של משקאות כוהליים בכמות מוגבלת ובחנויות או מרכזי מכירה מותרים ומורשים הנתונים לפיקוח מחמיר.

ב. איסור מציאת בקבוק משקה פתוח (אך פקוק) ברשות אדם שלא במקום בילוי מורשה ומפוקח או ברשות הרבים כבמכונית.

ג. תאסר לחלוטין מכירת משקאות כוהליים לצעירים, שגילם נמוך מגיל המוכר כזכאי ורשאי לצרוך אלכוהול.

ד. מכירה תותר לצרכנים שגילם מתיר להם מכירה וצריכה בלבד. אך בטווח גילאים נתון יהיו חייבים בלווית אדם שני המבוגר מהם שאינו שותה ואחראי על הצרכן,

ה. כל המבקש לרכוש מנת משקה חייב להבדק באם אין הוא "טעון בכוהל מהבית", מנהג נפוץ בין יוצאי צבא צעירים הנפגשים בבית אחד מהם ויוצאים לבילוי מקובץ ולשתיה.

ו. בכל מקור מכירה יש לודא כי המכירה תתבצע כנגד תעודה זהה וודאית, ללא הבטחה או "עדות" חבר או חברה או אף מבוגר.

ז. הצריכה תוגבל לבתים ולמקומות בילוי מורשים, כך שהמבקש לרכוש מנת משקה יחוייב לחתום על טופס בעל נוסח מוכר ומחייב משפטית כי הוא מודע לסיכון וחתימתו מאשרת התחייבות כי לא יצרוך יותר מאשר מנת כוהל מסוימת ומוגדרת.

ח. ביציאה ממקום הבילוי יוחתם המבלה שצרך כוהל, בחתימה זוהרת כך שלא יוכל במסגרת 24 השעות הקרובות לזכות ב"מנת סם" נוספת במקום בילוי חוקי בנוסף על מקום הבילוי הראשון בו צרך כוהל.

ט. בקהל הבליינים יש לשתול אנשי אבטחה שעיקר פעילותם תהייה למנוע העברת מנת סם מ"צרכן לכאורה" שרכש מנה כדי להעבירה ל"צרכן כבד".

עד כאן כמה דוגמאות לטיפול בצריכה במקור ובודאי יש לאנשי ענף הבילוי המשטרה והמחוקקים רעיונות רבים נוספים. השאלה עולה מה יש לעשות באשר לתוצאות צריכת כוהל מוגברת המאובחנת בהטרדת עוברי אורח, זוגות צעירים, נהיגה, או בהתנהגות פרועה. כאן המקום לדמיון הפורח של מחוקקינו הרבים והפעילים הנדרשים לשבת בביתנו ולתקנו בשקידה. מכל מקום ברור כי יש צורך בהגברת הפיקוח על הרחובות סביב המועדונים ובכלל, כל "נושא ריח", נוהג ברכב, המוסע ברכב, סתם מהלך ברחוב או הנלווה אליו, יש לעצור, לבדוק ובמידת הצורך לעצור לצורך מניעת כל פגע כמו שנהוג בארצות הים שם לשריף "זכות קירור" השתוי ל- 24 שעות ללא צו כל שהוא. במידה ולא נגיע לכך יש לאפשר לכוחות הבטחון, להפעיל על מי שיתפס שתוי או על גבול השתוי, מערכת אכיפה, משטרתית ומשפטית מחמירה ביותר. זה לגבי חוקי הנהיגה ובודאי לנושאי נשק קר או חם. אולם בכך אין די, יש לבחון אפשרות קביעת עונשים וקנסות ברמות מינימום, אשר חובתו של שופט להטילם על הנמצא אשם בשתית יתר, פגיעה בסדר הציבורי, הנוהג באלימות, הטרדה וסיכון עוברי אורח, נהגים וכלי רכב בכלל.

עד כאן נדונה הבעיה כיצד תטיל החברה את מרותה על פורקי העול ותכפה קוד התנהגות זהיר לשימוש בכוהל. אולם בכל מה שעלה למעלה לא נדונה הדרך לפיתוח תרבות יין של ממש. על כך הועלו רעיונות והצעות רבות על ידי כמה מחברי הנכבדים במסגרות שונות במהלך השנים האחרונות. חלק מההצעות שהועלו, בוצעו ונבחנו עד היום – רישומן לא ניכר והשפעת ישומן, חלקי ומוגבל ביותר (קורסי יין, טעימות, מאמרי עתונות על יין). חלק אחר של הצעות (הדרכת קניינים, הדגמות בישול ביין ומתנת יין בצידן, מערך מתכונים, הנחיות שימור יין לחלוקה לקניינים ועוד) אף, שהובאו לא אחת בפני ארגוני מכירה, יקבים ורשתות מזון למיניהן, לא נבחנו בפועל ומכאן שהשפעתן לא ידועה.

אודה קשה לי להעלות רעיונות נוספים על אלה ואחרים עליהם כתבתי. אולם בכל מקרה אודה לכל מי שיראה חובה להגיב על רשימה זו אותה אני מביא כקריאת תגר לקהל חובבי היין וצרכניו. לא כל החכמה בידי נתנה ולכן עזרתכם חיונית. השפעתכם ולחצכם על גורמי חברה בעלי השפעה לתיקון המצב חיונית לכולנו במאמץ להביא לחברה חסונה, יציבה, בטוחה וחביבה יותר מזו של היום

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות