טעימה מיוחדת של יינות יקב כרמל

לאחרונה הגיעו ללובי של האולם במוזיאון ראשון לציון, דווקא יינות חדשים של יקבי כרמל ולא כאלה, היסטוריים, שיוצרו כבר מזמן ביקבי כרמל מזרחי בראשון לציון, "עיר היין" של פעם.
הייתה זו טעימה מודרכת של יינות לחברי המועדון החברתי לעיוורים ולקויי ראייה בראשל"צ (רח' אריה בן אליעזר 15) ומלוויהם, ביוזמת כרמי לוינשטיין, אשת יין ותיקה, ומנהל המועדון עידו פינצ'י, ובהשתתפות מדריך היין של יקבי כרמל, רומן גורביץ.
בראשון לציון מתגוררים מעל 500 עיוורים ולקויי ראייה. המועדון עבורם פועל כבר שנים רבות בהצלחה. המועדון פועל בימים א'-ה' ומתקיימים בו מגוון חוגים, סדנאות והרצאות ופעילויות חברתיות לגיבוש חברי המועדון שמרביתם מועברים על ידי מתנדבים מהקהילה. בין השאר סדנת צילום, סדנאות טכנולוגיה והכרת טלפון סלולרי, סדנת קואוצ'ינג, קורס הכשרה לטיפול ברייקי, סדנת מדיטציה ועוד. לצד החוגים והפעילויות, חברי המועדון נהנים גם מהרצאות בנושאים שונים ומשתתפים בטיולים יומיים במהלך השנה ומחופשה שנתית הכוללת לינה.
עתה הגיע זמנו גם סיפורו של היין הישראלי להגיע לאוזני החברים וטעמו, המיוחד לפיהם.
לכוסות נמזגו 4 יינות ורומן סיפר את סיפורם.
שרדונה 2019 – ארומטי וטעים. גוף בינוני ונעים מאוד ללגימה.
גוורצטרמינר גליל – חצי יבש, שהטועמים מאוד שיבחו, מסביבי. מאוזן, עם מתיקות קלה ואהובה.
4 וואטס אדום 2017 – בלנד 4 חביות משלושה זנים לא כל כל מקובלים. מרסלן-קריניאן- קלדוק. זהו יין מאוזן, קליל ללגימה עם ריח פירותי נעים. המשתתפים לגמו ונהנו.
קברנה סוביניון מרום הגליל 2014 ויניארד – ארומה פירותית, גוף בינוני וקצת יותר וטעם שיורי ארוך בפה. אהבתי, אבל ניראה לי שלא כל כך התאים ל"מתמחים" בלגימת יין ישראלי.
את הערב ניהלה במקצועיות, כרמי, המנוסה, שסיפרה למשתתפים על עולם היין. מה מכתיב במיוחד את טעמי היינות ואיכותם. מה תפקידם של השמרים, איך וממה מייצרים יינות אדומים, רוזה ויינות לבנים איך טועמים יינות, מה משמעות אחוזי האלכוהול ועוד. כרמי גם דאגה ליידע את לקויי הראייה ולהדגיש שלנשים יש חוש טעם מפותח יותר מאשר לגברים והן סובלניות יותר בטעימות.
מסביב צצו שאלות רבות, המעידות על ידע בינוני ולמטה בנושא, וכרמי גם עודדה את המשתתפים כשהיא שאלה שאלות וביקשה לשמוע את דעת המשתתפים.
זה היה אירוע חשוב מאוד לעולמו של היין שבוודאי יוסיף עוד מספר מתעניינים בנושא המעניין.
ומשהו אישי : כשכולם ישבו, האזינו, שאלו שאלות והגיבו, היה לי קשה מאוד להבחין מי לקויי ראייה ומי לא. ראיתי זאת נהדר רק כשהם קמו, הוציאו מקלות מקופלים ונעזרו בהם בהליכה, או שנשענו על בני הזוג ויצאו לסיור מודרך בנבכי המוזיאון, בהובלת המדריכה הוותיקה, ציפי גוזז.
שאפו למארגנים ולמובילי המפגש ולחיים, גבוה.