ראיון וירטואלי עם ישראל פרקר

26/06/2020
שאלות ותשובות המשך »

מתוך האתר אכול ושאטו

ישראל פרקר. צילום יוסי סובה

אלון גונן ורני רוגל 

הבהרה לשאלות שקיבלנו מקוראים: וירטואלי פירושו כאן יותר דמיוני ופחות אמיתי, אם כי יש בו אלמנטים אמיתיים. מסובך. אז הנה ראיון וירטואלי למיטיבי לכת

ישראל פרקר, שהשבוע חגג יומולדת, הוא אושיה אמיתית בענף היין ומעבר לכך, עם נוכחות בולטת בפייסבוק. הוא עורך את אתר winesiarael.com‎‏, פועל לקידום יין, שמן זית וקולינריה ישראלית, ‏מתנדב‏ במועצה לשימור אתרים‏, כמתנדב הוא פעיל מסור שעוסק ב‏מחקר היסטורי ועזרה בעבודה בארכיון הגדול ב‏מוזיאון ראשון לציון‏ עיר מגוריו, גאה בשירותו ועבודתו כ‏טכנאי שידורים, הקלטות ואחמ"ש‏ ב‏גלי צה"ל, נשוי ל‏רונית, אב וסב. חבר שלנו ושל רבים אחרים.

סרט שמלווה אותך בחיים?
"אהבה בדרכים". הסרט הוא שילוב של דרמה וקומדיה, וכך בדיוק אני רואה את החיים שיש בהם אירועים מכל הגוונים. אני גמלאי כבר מספר שנים (בוגר עשרות שנות עבודה בהייטק) ועושה יום יום כמעט כל מה שמתחשק לי. בסרט, זוג פנסיונרים עקשנים עוזבים את הבית, ויוצאים להרפתקה חדשה ומעניינת (אותי) בתוך קרוון ישן. הם מנצלים את ההזדמנות שהם חופשיים, ומטיילים ברחבי ארה"ב גם בהרבה מקומות בהם ביקרנו רונית אשתי ואני. זיכרונות רבים עולים לנו, וגם אינספור חיוכים בשפע, וזה מה שאני אוהב, חיוכים וזיכרונות מפעם. יש בסרט המון רגעים מרגשים בין הזוג האוהב, גם שמחים וגם עצובים, דבר המחזק את יופיו של הסרט, המחזק את אהבתי אליו. גם הסוף מפתיע וייחודי.

הלן מירן ודונלד סתרלנד מככבים ב"אהבה בדרכים", דרמה קומית מצחיקה ומרגשת. הגבר סובל מדמנציה, אך מבחינה פיזית עדיין בכושר, והאישה במצב הפוך: ראשה צלול אך גופה חולה וחלש. השניים מבינים שלא נותר להם זמן רב ביחד, ולכן הם לוקחים את הקרוואן שלהם, בו לא השתמשו מאז שנות השבעים, ויוצאים למסע אחרון, עתיר הומור, הרפתקאות וחשבון נפש ברחבי ארצות הברית. מזכיר קצת את ענף היין הישראלי לא?  סרט הכולל את כל הז'אנרים האפשריים: דרמה, קומדיה, טרגדיה, פרסה, סאטירה.

משפט שמלווה אותך?
את כל חיי אני משתדל לנווט בעקבות הפסוק "ואהבת לרעך כמוך", כנראה בגלל החינוך שקיבלתי בבית, מימי ילדותי, בו הודגש שאני, וכל אחד אחר, לא נמצא לבד בעולם, ואסור לשכוח את אלה החיים סביבנו. הורי עסקו שנים רבות במעשי התנדבות רבים ומגוונים לקהילה. מעשיהם נספגו עמוק בדמי, וגם אני מלא במעשי התנדבויות, דבר שהתחזק כשיצאתי לגמלאות לפני מספר שנים. המעשים האלה, הממלאים את יומי, נותנים לי ערך רב ומעשירים את חיי. כשאני רואה וקורא בתקשורת, מנפחת העניינים, מה עושים רבים וחשובים רק למען עצמם, והציבור עליו הם מופקדים או צריכים לשרת אותו מעניין אותם פחות, מתחשק לי לצעוק להם באוזן, מדי בוקר: חברים, אל תשכחו את המשפט המאוד חשוב: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אף כי אני יודע שזה לא כל כך יעזור. מתחשק לי לומר זאת גם לאזרחים רבים, המתנהגים לא בדיוק בהתאם למשפט החשוב, לנסות ולשנות דרכם ומעשיהם הפסולים. למשל, כשהם משאירים טונות אשפה במקומות בילוי, נוהגים בכבישים כאילו הם לבד, מתפרעים בחוצות ועוד ועוד. אבל גם צעקתי זו לא תעזור, כנראה.

אמנם של רבי עקיבא, אבל צר לי לאכזב אותך. לביטוי זה אין שום משמעות דתית. ללא הסיומת שלו "אני ה'" הפסוק הזה הופך מקודש לחול.

יש אזורים בעולם בהם בשר בקר זמין וזול מפני שקל לגדל פרות, לעומת אזורים צחיחים יותר שבהם אין ברירה אלא להסתפק בעשבים

מאכל אהוב?
סטייק עסיסי וטוב, וגם עוף בגריל.
ג'ורג' ברנרד שו כתב: "גילו הממוצע של אוכל בשר הוא 63. אני בן 85, ועדיין עובד קשה כמו תמיד. חייתי מספיק זמן, ואני מנסה למות, אבל פשוט לא יכול. סטייק בודד היה גומר אותי, אבל אני לא יכול להביא את עצמי לבלוע את זה. אני מדוכא מהמחשבה לחיות לנצח. זהו החיסרון היחיד של צמחונות."

יין שתיקח לאי בודד?
זינפנדל טוב. בשנת 1998 התחלתי עם היין, כל שבוע הייתי נכנס לחנות דרך היין באור יהודה וקונה זינפנדל. שנה שלמה רק זינפנדל, ולרוב כל פעם מיקב אמריקאי אחר.
הרבה יין נשפך בוויכוח בין האמריקאים לאיטלקים בעניין הזינפנדל-פרימיטיבו, זני יין שלא ברור אם חד-הם או אם הם שונים.

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *