חזון ומציאות בפינה בראש

 

 כתב וצילם: ישראל פרקר

כשנסעתי בדרך העולה למרומי ראש פינה לעבר רחוב החלוצים 8 , שם נמצאת פינה בראש, לא ידעתי מה מצפה לי. דמיינתי במוחי שאגיע לעוד בר יין קטן שיש בו המון אלכוהול וכמה בקבוקי יין ישראלי בין בקבוקי יין אחר. מיד כשנפגשתי עם טל בן דוד, מבעלי המקום, הבנתי שטעיתי ואפילו בגדול. פגשתי באדם עם חזון עצום ותוכניות אינספור הקשורות להאדרת הכרת יינות ישראל לציבור בארץ ובעולם, שאם יצליח לעשות גם חלק מתכניותיו יש לברכו בגדול. התברר לי גם שבשנתיים האחרונות נעשו בפינה בראש שבראש פינה הרבה דברים חשובים ויפים הקשורים ליינות ישראל ולכך מוקדשת כתבתי הפעם.
על מרפסת מקורה במבנה ישן יפהפה עם נוף גלילי הררי ישבו אורחי המקום וסעדו את ארוחת הבוקר שהורכבה ממיטב גבינות, סלטים, דגים, אומלטים במילויים שונים ועוד

עם כוס קפה מהביל וטעים הסבתי עם טל בן דוד כדי להבין לאן בעצם הגעתי.

טל: "פינה בראש היא האחוזה המשפחתית של משפחת פרידמן, משפחת אשתי שירי, שגרה בבית משנת 1876 . הם היו החלוצים, מהמתיישבים הראשונים של ראש פינה. לפני 18 שנה ב1991 נילי, אמא של אשתי, הפכה את הבית לבית אירוח עם ארוחות בוקר וחדרי שינה כמו בדרום צרפת כשהמטרה העיקרית היא להביא נופשים למקום. באותה תקופה התיירות במקום הייתה מועטה מאוד. אט לאט בית האבן צמח וגדל וכיום יש בו 8 חדרי אירוח מאובזרים וגדולים. בראש פינה יש 115 חדרי אירוח ובמקום נהייתה תעשייה גדולה של תיירות. שירי נסעה ללמוד בישול בצרפת, שם עבדה במסעדות איכותיות אצל שפים ידועי שם כמו השף ברנד לואזו, חזרה ופתחה במקום ב 1995 את "שירי ביסטרו", מסעדת שף צרפתית כפרית. לאחר תקופת מלחמת המפרץ התחילו להגיע הרבה מטיילים ואורחים למקום."

או קי, אוכל משובח, אירוח למופת, נוף מקסים ואוויר טוב אבל מה הקשר שלכם ליין? התחלתי ללחוץ על טל.

טל: "החלטנו שהגיע הזמן למשוך אנשים בדרך פעילה הנה, לצפון, בצורה יותר אקטיבית. הגענו למסקנה שתיירות היין יכולה להיות משהו מאוד אטרקטיבי לשם כך. תיירות יין אלה הם אנשים שמגיעים בשביל היין לגליל ולארץ בכלל. ההיצע התיירותי סביב היין הוא גדול מאוד. באזור שלנו יש עשרות יקבי בוטיק פעילים. חלקם מאוד מעניינים מבחינת יינותיהם וחלקם מאוד מעניינים מבחינה תיירותית. אלה מתווספים ליקבים המסחריים הגדולים הנמצאים בגליל העליון והתחתון.
איש היין יאיר היידו, המלמד בין השאר גם בקורס היין שבמכללת תל חי וראש החוג ללימודי יין, עודד חי, חיפשו מקום לפתוח בר יין מקומי. הם הגיעו למסקנה שזה מה שחסר כאן – מקום שאפשר להגיע אליו וללגום בו בהנאה את כל היינות האזוריים. אנחנו הרי רוצים לפתח את ערוצי המידע על תעשיית היין הצפונית וכך התחברנו והקמנו את המיזם הזה בפינה בראש. יש לנו כאן יינות שמיוצרים ביקבי הצפון או שמיוצרים מענבים שנבצרו בכרמי האזור.
בבר המקומי, אזורי, שלנו יש יינות מ-45 יקבים שכמעט כולם כאן מהאזור עם עוד קצת אורחים. חצי מהיקבים הם קטנים ולא נמכרים במקום אחר. יש לנו 250 תוויות יינות ישראל על המדפים (המקוררים היטב) וחלקם אף מוגשים בכוסות."

אורחים המגיעים למקום ומעוניינים להזמין יין חייבים להתבלבל כשהמלצרים שלכם מספרים להם שיש לכם 250 יינות להציע. איך אתם יוצאים מהתסבוכת הזאת של כל בן תמותה ממוצע?
טל לא מופתע ומיד שולף תפריט יין (חוברת לא דקה) בסגנון שראיתי פעם במסעדה בה סעדתי בעיירה קטנה בצפון הולנד שבמרתף היין שלה היו כ800 סוגי יין שכולם היו זמינים ומוכנים להגשה. בארץ עוד לא ראיתי תפריט מיוחד ומקצועי כזה, שהלוואי וכל המסעדות בארץ היו לומדות ומציגות כדוגמתו.
טל: "בתפריט שלנו שנכתב ונערך ע"י יאיר היידו ואני מעדכן אותו כל כמה ימים בתוכנה מיוחדת, מופיע מיידע על כל יין ועל כל יקב. ניתן למצוא את היינות לפי זנים, אזורים או יקבים. בתפריט מופיעים ראשית היינות בחלוקה לפי זנים והתאמתם לאוכל. מי שמעוניין ביין של יקב מסוים יפתח את דף היקב וימצא שם מה שמתאים לו.
הבנו גם שקשה לקהל עם תפריט מאוד גדול ומקיף ולכן מדי שבוע אנחנו מצמצמים את התפריט הגדול לתפריט נוסף, מקוצר, מתחלף ובו 40 יינות. בתפריט זה אנחנו משתדלים שיהיה יין אחד מכל יקב ויין אחד מכל סוג ובכל רמת מחיר. כדאי גם להדגיש שרוב היין שאנחנו מוכרים כאן מוגש בכוסות. כל אחד טועם ולוגם את היין שמתאים לו ולרצונות שלו. דבר זה גורם לאנשים להיפתח מצד אחד לכל מיני מקומות וליקבים לא ידועים וגם ליינות מיוחדים ויקרים (בבקבוק) שבעבר לא הייתה להם דרישה בגלל מחירם הגבוה. כדי לשמור על היין בבקבוקים שנפתחים יש לנו מערכת שמפקקת בקבוקים עם גז ארגון האציל המוזרק לבקבוק ועוצר את התחמצנות היין. היין יכול להשתמר לפחות כשבועיים לאחר שהבקבוק נפתח ופוקק מחדש. אנחנו מייבאים את המערכת ומוכרים אותה לכל דורש. בקבוקון ארגון העולה 18 ₪. מספיק לכ 20 בקבוקים. השיטה מיועדת ליינות יקרים שכדאי להשקיע בהם.  המקום שלנו או לא רק בר – מסעדה והוא משמש גם כחנות יין הנמכר במחירים הנמוכים ממחירי המסעדה."

איך אתה הגעת הנה למקום המשפחתי הזה?
טל: "אני מהמרכז במקורי והמשפחה שלי עברה לגור בצפון לפני שהתגייסתי לצבא. התחתנתי עם שירי לתוך העסק של המסעדנות. אני רואה את עבודתי כאן בפיתוח מיזם תיירותי ענק. זהו מיזם שיגדל ביחד עם היקבים. אני עובד בשיתוף פעולה איתם בעיקר מהצד התיירותי. חשוב לי ביותר קודם כל לקדם את תיירות היין באזור. המחירים של היינות אצלנו נמוכים. המיזם לא כלכלי בפני עצמו אלא נועד להכניס אותנו חזק לעולם תיירות היין, שאותו אנו מאמינים אפשר לפתח מאוד ולשנות את כל סטנדרט התיירותי בגליל ובראש את מעמד היקבים שלנו בארץ ובעולם. אין אצלנו יין הבית זול, או יין החודש או יקב שאותו אנו מקדמים באופן מיוחד. אנחנו בעד כולם.
אגב, היין היקר בתפריט שלנו הוא של יקב מרגלית משנת 94 שעולה 900 ₪. יין כזה בטח לא עולה פחות מ2,000 ₪ במקומות אחרים."

"רוב היקבים הבינו כמה חשוב לטפח את המבקרים. כל יקב שקם קודם כל פותח את מרכז המבקרים. ברור להם שעדיף להשקיע לכיוונים התיירותיים במקום לשלם לחברות שיווק וחברות הפצה. יש פה כבר לא מעט תיירות שמסתובבת אבל זה לא מספיק. לצערנו פה בגליל עד שאנחנו לא נכנסנו לתמונה הנושא לא תופעל כמו שצריך. יש בצפון מספר רשויות אזוריות ולא מעט עמותות תיירות שכל אחת דואגת רק לעצמה אבל אף אחד לא פעל עד כה לארגן את כולם תחת גג אחד.  אנחנו רוצים לעשות מיזם תיירות יין שיקדם את כולם. בשביל זה אנחנו עושים הרבה פעילויות למשל, מדי יום רביעי, חוץ מבתקופת הבציר, מגיע הנה לערב יינן מיקב אחר המספר על יינותיו ותפיסת העולם שלו וגם מטעים את יינותיו. כך אנשים מכירים יותר ייננים ויקבים. השנה עברו פה 43 יקבים. יש גם ערבים עם במה הפתוחה ליקבי גארג' המייצרים 1000-2000 בקבוקים. חייבים להקים מרכז מידע שירכז את כל המידע על היקבים.
כוונתנו, כאמור, להביא לכאן בצורה מוגברת ומתוכננת תיירות שתבוא לארץ ולגליל כדי לטייל ולהכיר יין.
בהתחלה חיברנו לקבוצות המטיילים מורי דרך ומדריכי יין. לפני כשנתיים התחלנו לערוך קורסי טיולי יין למורי הדרך הוותיקים של האזור כדי שמורי הדרך יהיו גם מדריכי היין. אנחנו עובדים עם סוכני נסיעות המארגנים טיולים מודרכים לצפון ומתברר שכל תחום תיירות היין הוא מאוד חדש לחברות אלה. הבעיה היא שמשרדי התיירות והחקלאות לא מכירים בזה כענף בו יש להשקיע תקציבים. מועצת גפן היין נרתמה לנושא מאוד יפה תוך הבנת הפוטנציאל התיירותי וחשיבותו".

ומה עוד?
טל מבקש שוב לא לשכוח לספר על הפרויקט הגדול שלהם: "הפרויקט הכי גדול שאנחנו עובדים עליו הוא פסטיבל יין תיירותי אזורי שיתקיים פה, בראש פינה, באביב של שנה הבאה. אנחנו מקווים שפסטיבל זה יהפוך ביום מן הימים לאירוע המרכזי של תעשיית היין בארץ. היקבים מציגים, סוכני הנסיעות ומארגני הטיולים מביאים הצעותיהם, יהיו השקות יין, תחרויות, סדנאות יין, תכנים ופנלים, סדנאות בישול לארוחות מיוחדות עם יין. יצאו הסעות מדי שעה לכל היקבים שבאזור לטעימות והכרתם. זה הפרויקט עליו אנחנו כבר עובדים כיום במרץ.
אחד המיזמים הנוספים שאנחנו מנסים לקדם זהו אתר אינטרנט שיכלול את כל האינפורמציה התיירותית על היקבים באנגלית. תייר שייבוא לארץ מחו"ל יוכל למצוא באתר את כל המידע הנדרש על היקבים ויינותיהם, כולל מפות הגעה מפורטות לכל יקבי ישראל."

הרבה תוכניות יש לשירי ולטל בן דוד מפינה בראש וכולן כל כך נכונות וחשובות שהלוואי שיוכלו להגשימם ולקיימם בקרוב. תמיד מעציבה אותי מחדש העובדה שמתברר שאין בארץ כל גוף ממלכתי עליון המרכז את כל יקבי ישראל תחת קורת גג אחד. יש לנו כאן פוטנציאל תיירותי אדיר העשוי לגרום לפיתוח היקבים בצורה מואצת אם רק יגיעו התקציבים והתכניות למקומות הנכונים והיקבים יהיו מוכנים להתחשב אחד בשני ולא לדאוג רק לעצמם. הצלחנו בהרבה שטחים במדינה אז למה שלא נצליח גם בנושא מרתק וטעים זה?

לחיים, לחיי יינות ישראל !!

לאתר הבית של פינה בראש