18/07/2009
מאת: אבי הלוי
משהו טוב קורה אצלנו בכל מה שקשור ליינות לבנים וסמוקים. המשהו הטוב הזה מתרחש הן מצד ההיצע והן מצד הביקוש. אחרי שנים של התנכרות מצד חובבי יין וצרכנים רבים ('אני אוהב רק יין אדום') נראה שהתחלנו להבין שכנראה רצוי, כדאי ואפילו די בריא לצרוך יינות לבנים, בעיקר בקיץ. היטיב לבטא זאת חיים גן מ'איש הענבים' לקראת הפרויקט 'לבן על הים' שערך גן לאחרונה בשיתוף המגזין 'יין גורמה ואלכוהול': "הקהל הישראלי הגיע לבגרות מסוימת בכל מה שקשור לצריכת יינות לבנים", אומר חיים גן, "הרי אנו חיים בארץ ים תיכונית חמה ומבחינת האקלים שלנו אנו בנויים יותר לצריכה של דגים, שמן זית ויינות לבנים, מאשר לצריכה של בשר, חמאה ויינות אדומים
".
מהצד השני, ביקבים, יש בשנים האחרונות מאמץ מוכח לייצר יותר ויותר יינות לבנים איכותיים. אגב, המושג 'איכות' אינו בהכרח עונה קריטריון שהמוצר יהיה 'הכי טוב שיש' מסוגו. בברנז'ה המקצועית של אנשי איכות מקובל להגדיר איכות כמענה הולם ואף למעלה מכך ('מוצר מפתיע') לציפיות הלקוח. משיחות עם ייננים למדתי שלייצר יין לבן יותר קשה מאשר יין אדום, שלא לדבר על תהליך הייצור של יין לבן מבעבע בשיטות המסורתיות. הקושי נובע מהצורך לבצע בקרת טמפרטורה מוקפדת כדי להשיג תסיסה קרה וארוכה, צריך לעמוד על המשמר שלא תתחיל תסיסה מלולקטית לא רצויה, ובנוסף – כאשר משהו משתבש קשה יותר לתקן יין לבן לעומת יין אדום.
הגיע העת לשנות גם את המחשבה שרק יין אדום טוב לבריאות. במחקר שנערך לפני כמה שנים על ידי המרכז הרפואי רמב"ם בשיתוף עם יקבי בנימינה התברר שגם בייצור יינות לבנים ניתן להפיק מן הענבים חומרים נוגדי חמצון שיש להם תפקיד חשוב במניעת מחלות לב טרשתיות (מקור: doctors.co.il). במחקר בדקו יינות לבנים שבהם בתהליך התסיסה שוהה התירוש זמן רב יותר עם הקליפות ביחס ליינות לבנים אחרים שבהם זמן השהייה קצר. אחד היינות שנבדקו היה יין מוסקט קינוח שבתהליך הפקתו שוהים הענבים בזמן התסיסה מספר ימים עם הקליפות. כך התברר שמבחינת הימצאות חומרים בעלי סגולות בריאותיות – כוסית אחת של יין מוסקט הינה שוות ערך לכוסית זהה של יין אדום.
היבט נוסף הוא המחיר וכאן אני רוצה לטעון את הטענה הבאה: תמורת סכום נתון של כסף – נקבל בדרך כלל תמורה גבוהה יותר של סיפוק מיין לבן מאשר מיין אדום באותו מחיר. במילים אחרות – ובכפוף להגדרת האיכות שהזכרתי קודם לכן – ברוב המקרים בקבוק יין לבן שעולה X שקלים יהיה תמיד ברמת איכות יותר גבוהה מיין אדום באותו מחיר. די לבחון את מחירי היינות הלבנים המכסימליים בכמה יקבים לעומת מחירי היינות האדומים באותו מחיר. במחיר שעולה היין הלבן הגבוה של היקב אתה יכול לרכוש לכל היותר יין אדום מהסדרה האמצעית של אותו יקב. מסקנה: צריכת יינות לבנים טובה גם לכיס.
בשבועות האחרונים אנו מופצצים בסיסמאות 'לבנות' ובשלל יינות לבנים וסמוקים. בפסטיבל 'לבן על הים', שהזכרנו בראשית הכתבה, ואשר נערך בתחילת יולי במרינה בהרצליה, ניתן היה לטעום עשרות יינות ישראלים לבנים וסמוקים מהם כמה יינות חדשים או מבצירים חדשים. יקבי רמת הגולן מחדשים את מבצעי 'קיץ לבן' מארץ היין ויקבי כרמל הוציאו לאחרונה כמה וכמה יינות לבנים כדי לספק את הביקוש הקיצי. להלן רשמי טעימה של כמה יינות כאלו:
כרמל, יין נתזים מסדרת סלקטד
יין חדש ביקבי כרמל ויצא לראשונה בקיץ הזה. שמו 'Selected Sparkling' והוא עשוי מענבים שונים (היקב אינו מפרט) מבציר 2008. זהו יין מוגז קל ופירותי ללא יומרות מיותרות. מצוין ללגימה סתם ככה להפיג את החום הכבד. רמת האלכוהול הנמוכה יחסית (11%) אינה מחייבת שהיין הזה יהיה מלווה באוכל ומאפשרת צריכת כמות סבירה מבלי שהיין 'יעלה לראש'. מחיר: 44 ש'
כרמל, ברוט 2008 מסדרת פרייבט קולקשן
מבעבע יותר 'רציני' מהנתזים סלקטד. הופק מענבי פרנץ' קולומבר, שרדונה וויונייה. על פי נתוני היקב לאחר סחיטה עדינה תסס רוב היין במיכלי נירוסטה ומעט ממנו, כעשרה אחוז, בחביות עץ לשם הוספת מורכבות ומבנה. התסיסה השנייה, זו המספקת את הפחמן הדו חמצני נעשתה בשיטת 'שרמט' – שיטה שבה היין שוהה במיכל לחץ והתסיסה השנייה מפתחת בו את הבועות המאפיינות יינות מסוג זה. ליין צבע צהבהב בהיר. הוא פירותי ומתקתק קלות. בהחלט יין מבעבע ראוי. מחיר: כ-60 ש'.
תבור, פנינים לבן 2008
אין לי הרבה מידע על היין הזה. הוא הגיע בכמות מוגבלת לפסטיבל 'לבן על הים' במרינה בהרצליה. טעמתי אותו והתאהבתי בו. זהו מבעבע מקסים בטעמו וניחוחותיו. הבועות עדינות והטעם מאוד כובש. מחירו, על פי פרסומי היקב כ- 50 ש'.
הרי גליל, סוביניון בלאן 2008
יין חמצמץ ומרענן מאוד. צבעו בהיר כמעט לבן והוא נדיב בריחות ועמים של פירות קיץ חמצמצים. בפה חמיצות נעימה מאוזנת היטב במתיקות נאותה. 13% אלכוהול. מתאים במיוחד למנות חמצמצות כמוהו. היקב ממליץ על סביצ'ה ואני בהחלט מסכים… מחיר היין 39 ש'.
הרי גליל, רוזה 2008
משקה קל וטעים… צבעים וטעמים של תות שדה. המון ריח והמון טעם. יכול להתאים לנישנושי פתיחה קלים במסיבות ואירועים אך לא מעבר לכך, בכל מה שקשור לאוכל. 39 ש'.
שילה, רוזה 2007
יין בעל צבע נחושת אדמדמה שהוכן מענבי קברנה פרנק וברברה שמגיעים מכרמים בכפר יובל ובכרם בן זמרה. אלכוהול נמוך יחסית. מתיקות קלה ונעימה והטעם השולט מזכיר תות שדה. יופי של יין לקיץ. לקרר היטב. מחיר: 55 ש'.
לה טרה פרומסה, אמרלד ריזלינג 2008
שלא כמו יינות האמרלד ריזלינג המוכרים לנו זהו ריזלינג יבש לחלוטין. הפרי מגיע ממושב יד נתן שליד מושב שחר, המיקום הקודם של היקב (כעת בקיבוץ גת). ליין צבע שמפניה בהירה והוא מדיף באיפוק ריחות של אגס ירוק ותפוח ירוק. כמעט שאין מתיקות והחמיצות נמוכה גם היא. היין נעים מאוד ללגימה והוא משאיר טעם טוב בפה זמן רב אחר בליעתו. היובש של היין עושה אותו מתאים מאוד, לדעתי, לליווי מאכלים כדג ברטבים על בסיס חמאה או פסטות בשמנת. 40 ש' ביקב.
כרמל, רכס לבן זיכרון יעקב 2008
יין לבן גנרי שהוכן מענבי סוביניון בלאן, שרדונה, פרנץ' קולומבר וסמיון. צבעו של היין צהבהב בהיר, כמעט לבן, והוא צלול שקוף ומבריק. באף שפע של ריחות פירות קיץ לבנים אגס, אפרסק, מלון, נקטרינה. היין לא יושן בחביות עץ כך שהפרי שולט ומשמעותי. בפה איזון נעים בין מתיקות לחמיצות. גוף קל. היין מאוד נעים עם אפטר טייסט ארוך וממושך חמצמץ וטעים. מתאים מאוד, לטעמי, לכל סוגי מאכלי דגים ובעלי כנף. מחיר: 45 ש'.
כרמל, שרדונה גליל עליון, הסדרה האזורית 2008
שרדונה של אמצע הדרך. כשני שליש מן היין עובר סחיטה עדינה ותסיסה במיכלי נירוסטה ושליש ממנו עובר תסיסה מלולקטית ומתיישן ששה חודשים בחביות עץ. הענבים מגיעים מכרם קאיומי ומכרם מירון. שרדונה מצוין שמתאים לכל אותם מאכלים שהולכים עם יין אדום. מחיר היין: 55 ש'.
טוליפ לבן 2008
שנה שנייה של בלנד לא שגרתי מגווירצטרמינר וסוביניון בלאן. יין בצבע זהבהב בהיר מאוד. באף עולים כל הריחות הפירותיים של פירות קיץ רעננים. בפה חומציות בולטת, מאוזנת היטב על ידי מתיקות קלילה, אך היין בהחלט יבש. גוף קל ואלכוהול נמוך יחסית (13%) עושים את היין הזה ליין קיץ ללגימה בכיף גם ללא אוכל. יחד עם זאת, היובש של היין ישתדך היטב עם כל פירות הים, דגים ברוטב ומאכלי עוף. 64 ש'.
כרמל ויונייה, גליל עליון, הסדרה האזורית 2008
שוב יין לבן בעל תכונות של יין אדום בכל מה שקשור להתאמה לאוכל. היקב מדווח שהבציר בוצע במועדים שונים ולאחר מכן עבר את התהליך שעובר השרדונה גליל עליון כפי שתואר לעיל. ליין ריחות נהדרים, גוף בינוני-מלא, טעמים טרופיים מתקתקים המאוזנים היטב בחמיצות נאותה. מחיר היין: 55 ש'.
רמת הגולן, ויונייה ירדן 2007
זהו הבציר הרביעי שיקבי רמת הגולן מוציאים לשוק את הירדן ויונייה. זהו למעשה יין שיכול היה להיקרא סינגל ויניארד שכן הפרי ליין זה מגיע כולו מכרם אודם, כרם צפוני מאוד וגבוה מאוד ברמת הגולן. צבעו של היין צהוב יפה, כמו שמן קנולה… בעל גוף בינוני מלא עם תכולת אלכוהול גבוהה. הוא יבש ומתאים לכל סוגי המאכלים שהולכים עם יין אדום קל, כמו פסטות ברטבים, עוף, דגים בצורות הכנה שונות וכד'. מחירו כ- 75 ש'.
לא רק לבנים
מה שמושך אותנו כנראה בקיץ לצרוך יינות לבנים וסמוקים הוא היכולת לצרוך אותם מקוררים היטב. עוד משהו שמוסיף להתאמה לקיץ הוא בדרך אחוזי האלכוהול הנמוכים, ברוב היינות. אבל צריך לזכור שיש יינות אדומים שאף הם מתאימים לצריכה בקיץ ורצוי ואף חובה לקרר אותם – אולי לא לטמפרטורה מאוד נמוכה – אבל בהחלט לקרר. אלו הם כל היינות האדומים הקלים והפירותיים מסוג הגראנאש, למשל. אבל על כך – בפעם אחרת.
