13/07/2009
כתב וצילם: אבי הלוי
"אני לא אדם דתי", אומר יואב לוי, מי שהקים את יקב בזלת הגולן בשנת 1998, "אבל אני אומר לכם: "יש אלוהים". הדברים נאמרו על ידי לוי במיפגש עם כתבי יין שנערך לאחרונה במרכז הארץ לכבוד חנוכתו של יין חדש הוא ה- 'חושניה 2006'. "עד שהיקב נעשה כשר", ממשיך לוי ואומר, "ייצרנו כעשרים, עשרים וחמש אלף בקבוקים בשנה והיין לא נמכר כמו שצריך, זאת למרות שהיינו בין יקבי הבוטיק הראשונים בארץ והיינות שלנו נחשבו בדרך כלל ליינות איכותיים. מרגע שעברנו לכשרות חל מהפך עד כדי כך שכל היין נמכר ועוד חסר לנו יין". יקב בזלת הגולן מייצר כיום כחמישים אלף בקבוקים בשנה וכעשרים אחוז מתוצרתו מיועד ליצוא.
הסיפור של יקב 'בזלת הגולן' מתחיל כמו סיפורם של יקבי 'גאראז' רבים אלא שההישגים אליהם הגיע היקב בשנים האחרונות מבדילים אותו מאחרים. זהו יקב שהתפתחותו והתקדמותו במשך אחת עשרה שנות קיומו יכולים להוות עידוד ותקווה לכל בעלי היקבים הקטנים בארץ. יואב לוי, חקלאי וכורם מהמושב קדמת צבי, נהג למכור את ענבי הקברנה סוביניון של כרמו, כרם בן עשרים דונם, ליקבים הגדולים עד שנדבק בחיידק הכנת היין בעצמו. הוא התייעץ עם אנשי מקצוע והחל להתסיס ענבים במיכלים שהיו מיועדים למי חירום במקלט הביטחון הצמוד לביתו. "בתחילה לא ידעתי אפילו כמה שמרים צריך לשים ויום אחד מצאתי את המקלט מוצף ביין שעלה על גדותיו וגלש מן המיכלים…" – מספר יואב לוי.
אל יואב חבר אסף קדם ועד שנת 2003 היה יקב בזלת הגולן בבעלות משותפת של השניים. יואב כואב את כאב הפרידה עד היום: "בקשתי מאסף שלא יעזוב, הצעתי לו כל מיני הצעות אך כלום לא עזר". השניים נפרדו ואל יואב לוי הצטרפו שני שותפים חדשים, גבי מגנזי ויוסי בן ישי, ומאותה שנה היקב הפך להיות יקב כשר. שנת 2004 מהווה ציון דרך נוסף בהיסטוריה של היקב. קודם לכן היו היינות של בזלת הגולן מבוססים על ענבי הקברנה סוביניון של הכרם בקדמת צבי אך מבציר 2004 ואילך החל היקב לקלוט ענבי קברנה סוביניון גם מכרם אחר, הכרם של שמעון מלול במושב שעל. החל מבציר 2007 קולט יקב 'בזלת הגולן' ענבים גם מהגליל.
במשך שנים דבק יקב בזלת הגולן בזן קברנה סוביניון. כל יינות היקב מהבצירים 1998 ועד 2005 נוצרו מהזן הזה. אני זוכר שבתערוכות ובירידי היין השונים, בעוד שרוב היקבים היו מציעים לטעימה מגוון גדול של יינות בדוכן של יקב בזלת הגולן היה קל להתמצא – תמיד שני יינות: קברנה סוביניון 'ברונזה' הוא הקברנה ה- 'רגיל' – יין שהתיישן 6-8 חודשים בחביות עץ, וקברנה 'רזרב' המיושן 12-20 חודשים בחביות. לפני כמה שנים החליט יואב לוי 'לצאת' קצת מגבולות הקברנה ובסוף 2007 יצא לשוק המרלו הראשון, מרלו רזרב 2006, שנעשה מענבי כרם מלול במושב שעל.
לאחרונה עשה היקב עוד צעד אחד בכיוון ובימים אלו נחנך הבלנד הראשון של היקב ה- 'חושניה 2006' – בלנד שמחציתו קברנה סוביניון ומחציתו מרלו. שמו של היין ניתן לו על שם אתר 'חושניה' הסמוך לצומת בשן ברמת הגולן. הן הקברנה סוביניון והן המרלו המרכיבים את היין ( כאמור – 50%-50%) נבצרו בכרם יחיד במושב שעל, כרמו של שמעון מלול. היין שהה בחביות עץ צרפתי חדשות במשך עשרים חודש ועוד כעשרה חודשים בבקבוק. רשמי טעימה: ליין צבע אדום כהה מאוד, כמעט שחור. באף ריחות של פרי בשל מאוד מעורב בעץ קלוי. בפה טעמים חזקים של יין עוצמתי. גוף מלא ותכולת אלכוהול די גבוהה (14.5%). בגלגול היין בפה מתפתחים טאנינים חזקים ומעקצצים אשר יתרככו, יש להניח, עם השנים. ליין טעם שיורי ארוך ומהנה. יין חזק". 628 בקבוקים נוצרו מהיין הזה ומחיר כל בקבוק 550 ₪ שמתוכם 50 ₪ נתרמים למשפחות נזקקות בגולן.
לכבוד השקת היין החדש נערכה טעימה מיוחדת שבה נטעמו כל יינות הקברנה סוביניון של 'בזלת הגולן' – 'ברונזה' ו'רזרב' – מבציר 2000 ועד הרזרב מבציר 2007 והברונזה מבציר 2008.
ארבעה עשר יינות טעמנו במיפגש, פרט ליין החדש – ה- 'חושניה 2006'. ככלל, יינות יקב בזלת הגולן הם יינות טעימים, מלאים, מאוזנים היטב ונעימים מאוד לחיך. כמו רוב היינות הישראליים כושר ההשתמרות שלהם מוגבל, אם כי יש כמה הפתעות, וככל שהתקדמנו עם השנים היינות הלכו ונעשו יותר ויותר מלאי חיים. עוד נקודה ראויה לציון, אם כי זה צוין בכתבה קודם לכן, יינות בציר 2000 עד 2003 (למעט ה- 2003 רזרב) הוכנו מענבי הקברנה של כרם קדמת צבי ואילו החל מבציר 2004 מצטרפים ענבי כרם מלול ממושב שעל באופן כזה שבסדרת הברונזה היחס הוא 80% קדמת צבי ו- 20% שעל ואילו בסדרת הרזרב יחס הפוך: 80% שעל ו- 20% קדמת צבי.
בזלת הגולן קברנה סוביניון 2000
ברונזה – צבע נוטה לחום, טאנינים דלים, מעט פורטי, טעם שיורי 'מבוגר'. הרזרב מעט יותר טאניני ופחות פורטי. הטעם השיורי נעים יותר מהברונזה. בסך הכל – כבוד ליין.
בזלת הגולן קברנה סוביניון 2001
ברונזה – צבע יותר חי עם פחות נטייה לחום, טאנינים עם מעט יותר נוכחות, פחות פורטי, טעם שיורי נעים. הרזרב מפתיע. טעים מאוד – מבושם משהו. מתיקות קלה ונעימה. רמזים לצמחי תבלין מסוג הנענע.
בזלת הגולן קברנה סוביניון 2002
ברונזה – באופן מפתיע יותר טעים מאחיו הרזרבה. יין 'חם'. טאנינים רכים אבל בהחלט קיימים. הרזרבה, כאמור, פחות טעים. רגוע מדי לטעמי אך עם טעם שיורי טוב.
בזלת הגולן קברנה סוביניון 2003
אותה תופעה. הברונזה בעל צבע נאה וריחות וטעמים מצוינים, טאנינים חזקים באופן מפתיע. כמעט היין הכי הטעים והכי מעניין, מבחינתי, בטעימה. את הרזרבה משום מה לא אהבתי, טעם מתכתי ולא מענין.
בזלת הגולן קברנה סוביניון 2004
שני היינות, לטעמי, בשיא כוחם ומומלץ מאוד למי שיש אותם לשתות וליהנות בטרם יתחילו לרדת. הן הברונזה והן הרזרבה בעלי צבע כהה ועמוק, ריחות וטעמים של פרי בשל ואפטר טייסט מצוין וממושך.
בזלת הגולן קברנה סוביניון 2005
שוב, שני יינות עוצמתיים, מלאים וטעימים. הברונזה מעט יותר רגוע אבל לשניהם ריח פרי בשל, גוף בינוני-מלא וטאנינים טובים. האפטר טייסט טעים וממושך. את הרזרב לגמנו לצד ארוחת צהריים והוא התמודד יפה עם מנת סטייק האנטריקוט שהזמנתי. יופי של יין.
בזלת הגולן קברנה סוביניון 2006
יינות די צעירים כאשר הברונזה מוכן יותר לשתייה מאחיו הרזרבה. בברונזה הרבה פרי, ריח נדיב, טעם עוצמתי. איזון טוב בין מתיקות לחמיצות. הרזרבה (20 חודש בחביות) עדיין זקוק למנוחה אבל עוצמתי, טאניני ומתאים מאוד לליווי מנות אוכל כבדות וגבינות בשלות. הייתי קונה היום ושומר עוד שנה. יופי של בציר, לטעמי.
בזלת הגולן קברנה סוביניון 2007
הברונזה צעיר ומחוספס. ריחות נעימים של פרי מעורב – צעיר עם בשל. בגלגול היין בפה מופיעים הטאנינים ותוקפים את החיך. הרזרבה עדיין לא יצא לשוק, אולי בחגים. בטעימה (חבית) – יין צעיר ועוצמתי אם כי טעים ומאוזן.
בזלת הגולן קברנה סוביניון 2008
הרזרב בתחילת חייו ולא השתתף בטעימה. הברונזה יצא בקרוב לשוק. יין צעיר ובתולי, יבש ועפיץ, שדורש מנוחה של לפחות שנה.
לסיכום, כאמור, יינות יקב בזלת הגולן הם יינות טעימים, מלאים, מאוזנים היטב ונעימים מאוד לחיך. כמו רוב היינות הישראליים כושר ההשתמרות שלהם מוגבל, אם כי היו כמה הפתעות, אך ניתן לראות בבירור שככל שהתקדמנו עם השנים היינות הלכו ונעשו יותר ויותר מלאי חיים.
