על סירה, שיראז והקאיומי שביניהם

31/10/2010
מאת: אבי הלוי
זכיית השיראז של כרמל בתחרות 'דקנטר' הפנתה את תשומת הלב לזן
המשך »

 
 31/10/2010

 מאת: אבי הלוי

זכייתו לאחרונה של השיראז קאיומי 2006 של יקבי כרמל בתחרות 'דקנטר' בתארים 'היין האזורי הטוב ביותר לאזור המזרח התיכון' ו- 'היין העולמי הטוב ביותר מזני עמק הרון' הפנתה את תשומת הלב של חובבי וצרכני היין לזן המסקרן הזה סירה/שיראז. במערכת האתר התקבלו פניות מפתיעות של גולשים מהארץ והעולם המתעניינים ביין ובזן. הזכייה, אגב, מוכיחה שמי שטען שזן הסירה מתאים מאוד לאקלים הישראלי, ויש גם מי שטענו שזהו זן העתיד בארצנו, כל אלו צדקו במידה כזו או אחרת. גם בעולם נחשב הזן הזה לזן הנטוע ביותר ויינות סירה/שיראז מיוצרים כמעט בכל ארץ יצרנית יין, ובכמויות גדולות. אם כך, מהו זן הסירה, מהו השיראז והאם הסירה והשיראז חד הם?

בדיקות DNA שבוצעו לפני כ-10 שנים העלו שמקור הזן סירה (Syrah) הוא בהכלאה של שני זנים צרפתיים בשם 'דורזה' (Dureza) ו- 'מונדוז בלאנש' (Noneduse Blanche). הזן נפוץ בעמק הרון שבצרפת והוא מתואר בספרות כ'עינב אדום בעל קליפה כהה המפיק יינות עוצמתיים'. אלא שכאשר הגיע הזן הזה לאוסטרליה על ידי מהגרים קיבל המונח 'עוצמתי' משמעות לגמרי אחרת והאוסטרלים החלו לייצר מהסירה יינות בעלי עוצמות – הן בצבע, הן בטאנינים והן בעושר הטעמים – שלא היו מוכרים לחיך האירופאי והעולמי עד אז. מסבה לא ברורה, האוסטרלים בחרו לקרוא לזן 'שיראז' (Shiraz). כיום, לדעתי, כבר לא חשובה האמת המדעית. בעיני רבים הסירה והשיראז הם שני זנים שונים. הסירה מצטייר כביטוי הצרפתי, ה'עולם ישני' של היין הזה ואילו השיראז, בעיקר האוסטרלי, מתפרש כביטוי ה'עולם חדשי' של הזן.

את השיראז מכרם קאיומי הכרתי בפברואר 2006 בטעימה שנערכה על ידי יקבי כרמל בחנות 'טיב טעם שבראשון לציון'. אז עוד דיברו על משהו שהיום כבר הפך לעובדה: מהפכת האיכות ביקבי כרמל. את הטעימה הנחו הייננים ליאור לקסר וסם סורוקה. "אנו לומדים לעבוד עם הזן" אמר אז ליאור לקסר מי שהתמנה זה לא מכבר ליינן הראשי של יקבי כרמל. ספק אם מישהו מהנוכחים האמין אז שכעבור כמה שנים יזכה אותו יין ממש, מבציר 2006, בגביע האזורי לאזור הים התיכון ובגביע העולמי ליין הטוב ביותר מזני עמק הרון, (בקטגוריה שמעל 10 לי"ש – יש לציין), תוך שהוא גובר על יינות דומים מצרפת מולדת הסירה ואוסטרליה אלופת השיראז.

קשה להפריז בחשיבות הזכייה הנ"ל. תחרות היין הבין לאומית של מגזין היין 'דקנטר', נחשבת לתחרות מהימנה ומקצועית ברמה גבוהה ביותר. גביע אזורי ניתן רק אחד לכל קטגוריה והוא נחשב לדרגה מעל גביע זהב. התואר העולמי כ'יין הטוב מזני עמק הרון' הוא סנסציוני, כלשון המגזין דקנטר עצמו, כי מדובר ביין שעקף ענקים שהתחרו מולו. השופטים הגדירו את היין כיין מלא עם פרי אדמתי, מתובל היטב ובעל אחיזה טובה בחיך, חושני ובעל מירקם מעולה. אלו תיאורים שכל יצרן יין היה שמח להתברך בהם. ההישג של השיראז קאיומי הוא ללא ספק ההישג הגבוה ביותר שיין ישראלי הגיע אליו בשנים האחרונות, וזהו הישג לא רק של יקבי כרמל אלא של תעשיית היינות הישראלים בכלל שהתפתחה בסדרי גודל בעשר השנים האחרונות.

כרם קאיומי פרץ לתודעה של חובבי היין כאשר יצאו לשוק הקברנה סוביניון והשיראז מהכרם הזה מבציר 2003. היינות התגלו כטעימים במיוחד ובמחיר דו ספרתי אטרקטיבי. הכרם בעל השם הקליט ומעורר הסקרנות נמצא בין מושב מירון לישוב קדיתא בגליל העליון בגובה שבין 700 ל- 750 מטר. על פי פרסומי היקב הכרם נטוע על מדרון דרום מזרחי, על קרקע רדודה, והיא מכילה אחוז גבוה של אבן. השיפוע ואחוז האבן הגבוה מביאים לניקוז טוב של הקרקע ולרמת יבולים וצימוח מרוסנים ומאוזנים. האקלים קר במהלך כל השנה ומתאפיין ברוחות צפון מערביות ובאירועי שלג במרבית החורפים. "האקלים הכמעט אירופאי הזה", כך אמרו ביקבי כרמל עוד לפני הזכייה, "הוא זה שתורם לאיכותו של היין". כעת יש לכרמל גם "קבלות" על אמירה זו.
אחרי פרסום הזכייה נחטפו בקבוקי ה- 'שיראז קאיומי 2006' מהמדפים. הכמות המוגבלת שנשארה במרתפי יקבי כרמל נמכרה בצמצום ללקוחות עסקיים 'כבדים' כדי שיוכלו לצ'פר את לקוחותיהם הם וכיום כמעט ולא נשאר יין ביקב. בפרסום שראיתי מטעם מסעדת רוקח 73 יש שם כמות לא מבוטלת של בקבוקים והם נמכרים לדבריהם במחירי המסעדה שמלפני הזכייה – 178 ₪. זה לא הרבה בהתחשב בעובדה שבחנויות מסויימות, כגון 'סטופמרקט' נמכר ה- 'שיראז קאיומי מבציר 2007' במחיר 119 ₪. לפני כחודש מצאתי בקבוק בודד של 2006 שהסתתר על מדף בחנות 'עדן' בראשון לציון ולכבוד כתבה זו פתחתי את היין. אני מודע ומודה בכך שרשמי הטעימה מושפעים מעניין הזכייה אבל בעצם מה זה חשוב? החוויה הכוללת הייתה מהנה ביותר.

כרמל, שיראז כרם קאיומי 2006 – נתחיל מהתווית הקדמית. אני מאוד אוהב את התוויות של יינות כרם קאיומי, הן של הקברנה סוביניון והן של השיראז. רקע התווית שחור ומתמזג עם הבקבוק ואז הכיתוב בולט ועומד בפני עצמו. בתווית של השיראז יש גם כמה עלעלים ירוקים המוסיפים תחושת רעננות. צבע היין, למרות שכבר התרגלנו לכך, הוא צבע 'בריא', סגול-שחור הנותן תחושה שלפנינו יין במלוא כוחו. באף ריח נעים של פירות בשלים ואפילו פירות מיובשים, מעין סלסלת פירות ט"ו בשבט… בפה טעם נעים. איזון טוב בין הטעמים עם נטייה למתיקות קלה. עושר של טעמים עם רקע 'תבליני'. גוף בינוני עד מלא. רמת האלכוהול סבירה (14%) והיין משאיר 'דמעות' יפות על דופן הכוס. בהחלט יין טעים ומהנה.

ברכות ליקבי כרמל על ההישג הנאה ולחיים ! לחיי יינות ישראל !

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.