מאת: עמוס רביד
המדריך הראשי של יקבי כרמל
שבועות הוא החג של הצבע הלבן. הבגדים, האוכל וגם היין. הקיץ הנמצא בפתח משמש אף הוא כתירוץ מעולה לשליפת בקבוק יין לבן צונן מהמקרר וגם העובדה שהוא יהיה המלווה המושלם למאכלי הגבינה הנהוגים בחג. אבל מעבר לכל, היינות הלבנים הם פשוט נפלאים. הם הכי ארומאטיים, הכי אלגנטיים והכי עדינים בעולם. ובכלל, מגיע להם כבוד, הרבה כבוד, ולא רק בחג השבועות או בקיץ. לא אחת הם מהמעולים, היקרים, והנחשקים בין יינות העולם. ולמי שזקוק עדיין להוכחות להלן מספר דוגמאות.
שלב ההוכחות
אזור היין הלבן היקר והנחשב ביותר הוא בורגונדי שבצרפת ובעיקר שני הכפרים השכנים שאסן מונראשה ופוליני מונראשה. הזן הלבן השולט כאן הוא השרדונה המוכר והטוב. חלקות הכרם קטנות והביקוש העולמי ליינות הנחשבים עצום ביחס להיצע. המחירים של היינות הלבנים מהכרמים המפורסמים אינם נופלים כאן מאלו של האדומים, ומוכיחים שהשמים אינם תמיד הגבול. אזור בורדו בצרפת מפורסם יותר ביינותיו האדומים, אבל תת האזור פסאק לאוניאן שמדרום לעיר אינו מפגר מאחור בכל הקשור ליין הלבן דווקא. הזנים הלבנים השולטים הם הסמיון והסוביניון בלאן המוכרים לא פחות. גם כאן היינות הלבנים הטובים מפגינים אלגנטיות מופלאה לצד ארומאטיות ומורכבות יוצאות דופן וגם כאן המחירים של הלבנים הטובים בהחלט אינם שווים לכל נפש (או לכל כיס). אזור צרפתי אחר המתמחה (כמעט בלעדית) ביינות לבנים הוא אלזאס במזרח המדינה. היינות פה מופקים בעיקר מהזנים הנפלאים ריזלינג וגוורצטרמינר ולמרבה השמחה גם הטובים שבהם שומרים עדיין על רמות מחירים שפויות פחות או יותר (הכל יחסי כמובן). עמק הלואר עם יינות הסוביניון בלאן והשנין בלאן שלו ועמק הרון עם הויונייה, המרסאן והרוסאן הם דוגמאות נוספות, מוכרות מעט פחות, ליינות לבנים נהדרים. גרמניה היא מדינה של יינות לבנים ארומאטיים מעולים, בעיקר מהריזלינג ובעיקר באזורים של נהרות הריין והמוזל.
ובעולם החדש
אבל יין לבן איכותי אינו מנת חלקו של העולם הישן בלבד. השרדונה הקליפורני של שאטו מונטלנה הימם את עולם היין ושם את יינות קליפורניה על מפת היין הבינלאומית כשניצח את יינות צרפת הגדולים בטעימה ההיסטורית המפורסמת שנערכה בפאריס בשנת 1976. מאז עבר הרבה יין לבן בצנרת, ויינות לבנים מעולים מזני ענבים שונים ניתן לפגוש כמעט בכל ארץ שמייצרת יין. אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר היא ניו-זילנד שמייצאת לכל העולם סוביניונים ארומאטיים להפליא במחירים שפויים להפליא עוד יותר.
רגיש ומפונק
הפקת יין לבן מסובכת ועדינה מהאדום. היין הלבן רגיש יותר, מפונק יותר ודורש תשומת לב רבה יותר לאורך כל הדרך, מהבציר ועד הבקבוק. על מנת לשמר את ניחוחו הרענן והפירותי כדאי להקפיד על בציר לילי קר והגעה מהירה מאוד ליקב, על קירור מהיר של התירוש ועל תסיסה ארוכה בטמפרטורות קרות. מרבית היינות הלבנים אינם עוברים התבגרות בחביות עץ אלון וזאת במטרה לשמר את רעננות היין ואת מאפייני זן הענבים. התיישנות היין הלבן למשך מספר חודשים בחביות עץ אלון, כפי שנהוג לעיתים, מוסיפה לו ניחוחות מורכבות מעניינת. היין הלבן רגיש בהרבה לתהליכי חמצון, אין לו את מנגנוני ההגנה של היין האדום. לכן לאורך כל תהליך ייצורו יש להקפיד על מגע מינימאלי שלו עם חמצן. מסיבה זו גם לא מומלץ בדרך כלל לשמור בקבוקי יין לבן לתקופ
