שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

יקב כרמי יוסף – שמונה בצירים ארומטיים

כתב וצילם: אבי הלוי
יש להודות שיינות יקב כרמי יוסף הם טעימים וארומטיים במיוחד.

 15/04/2009 

 כתב וצילם: אבי הלוי

כבר שנים שהפרופסורים בן עמי ברבדו ועודד שוסיוב עושים נפשות לתיאוריה של הפקת יינות ארומטיים מגפן 'שחושבת שהיא הולכת למות'. עכשיו יש להם כבר גם הוכחה נוספת: בפרסום מדעי, שראה אור לאחרונה בחו"ל, נמסר על גילוי גנים רדומים בגפן המתעוררים רק כאשר הגפן נכנסת לעקה . מסביר פרופ' בן עמי ברבדו: "התברר שכאשר עשו אנליזה גנטית לגפנים שעברו עקה ובדקו את הדי,אן,איי שלהן, נמצאו גנים שלא היו שם קודם לכן. גנים אלו קשורים גם לצבע וגם לארומה וטעם

יש להודות שיינות יקב כרמי יוסף הם אכן טעימים וארומטיים במיוחד. נראה זאת בהמשך, עת נסקור את היינות החדשים של היקב שיצאו לאחרונה. יחד עם זאת, אני באופן אישי לא משוכנע שזה נובע מהטכניקה של הכנסת הגפנים לעקה (על ידי חשיפה מוגברת לשמש ומניעת השקיה סמוך לבציר), שכן היקב נוקט בפעולות נוספות לשמירה על הארומות, פעולות שנעשות גם על ידי אחרים: קירבה בין הכרם ליקב, מעיכה בטמפרטורה נמוכה והפרדה מוקדמת של החרצנים, מיצוי הקליפות בהשרייה קרה, תסיסה בטמפרטורה נמוכה יחסית, שפיות במקום סינון ועוד. אבל בעצם מה זה משנה איך הם עושים זאת – חשובה התוצאה. 

צד חזק נוסף של יקב כרמי יוסף הוא תיירות יין וזה בא לידי ביטוי קודם כל במקום שבו היקב נמצא בלב כרמים באזור גזר-סיידון. חצי שעה מגוש דן ועולם אחר נגלה לפניך. אתה נוסע בכביש 44 מכיוון רמלה לבית שמש ובאמצע הדרך לצומת נחשון שלט קטן מפנה אותך פנימה לדרך עפר המשתרכת בין מטעי פרי לעצי זית. בהמשך מתחלף הנוף וכרמים ירוקים צצים מימין ומשמאל. שם, בין הכרמים, תחת פרגולת עץ יפה וגדולה שהבריזה המקומית מאווררת אותה היטב מקבלים אנשי היקב את המבקרים. שם גם מתבצעות הטעימות ושם אפשר גם לשמוע את מה שהפרופסורים יודעים לעשות הכי טוב, חוץ מיין, לתת הרצאה.

לרשות היקב עומדים כמאתיים וחמישים דונם כרמים בבעלות משפחת שוסיוב אך רק חמישית מהם משמשים את היקב לייצור יינותיו, השאר נמכר לאחרים. היקב עצמו נבנה, כאמור, בלב הכרמים ויש שורות של גפנים שמגיעים עד למתקני היקב. כאשר ביקרתי ביקב בחול המועד פסח 2009 פגשתי בכניסה למתחם היקב את פרופ' בן עמי ברבדו מצביע על כנת גפן שבוצעה עליה הרכבה. "היה לנו כאן כרם של פרנץ' קולומבר", הוא מסביר, "מאחר ואין ביקוש לזן הזה הרכבנו על הכנות זנים אחרים, מחצית מרלו ומחצית פטיט וורדו". ההרכבה היא דבר מופלא שלעצמו. חותכים גזע של גפן ותיקה, עושים בחתך סדק ונועצים פנימה ענף של גפן צעירה. מורחים שם איזה שהוא חומר מעורב בדונג ובמשך הזמן הענף החדש מתאחה עם הכנה וממשיך בצמיחה באופן טבעי.

"אתם נמצאים באזור הנקרא גזר-סיידון", מסביר פרופ' ברבדו לקבוצת מבקרים, "'גזר' על שם תל גזר הנמצא בסביבה, תל מאוד עתיק שנמצאו בו ממצאים ארכיאולוגיים חשובים בתחום החקלאות העתיקה. 'סיידון' בא מהמילה סיד שמשמעותה גיר בערבית, מה שמאפיין את הקרקע באזור. האזור נמצא בשיפולי הרי יהודה ונהנה מזרימה של אויר קר ויבש היורד מהרי יהודה ובלילות הקיץ החמים אפשר לחוש זאת היטב. באזור הייתה בעבר תעשיית יין ענפה ועדות לכך הן הגתות העתיקות הרבות המפוזרות בשטח. ארכיאולוגים חישבו ומצאו שלפי מספר הגתות ניתן לחשב את היקף יצור היין שהיה באזור ואם מחלקים זאת למספר התושבים שהיו באזור מדובר בצריכה לגולגולת של למעלה ממאתיים ליטר לנפש" – נתון מפתיע.

עוד המשיך פרופ' בן עמי ברבדו וסיפר שהאזור הוא אזור הכרמים הגדול במדינה והוא מכיל כעשרת אלפים דונם כרמי יין שזה כרבע משטחי הכרמים בכל הארץ. בין היתר נמצא באזור, ליד חולדה, הכרם הגדול במדינה – כרם שגודלו 1200 דונם והוא נמצא בבעלות של יקב ברקן. עוד דובר על מחלות גפן והמלחמה בהן, על ההבדל בין גפני מאכל לגפני יין, על הפוריות של הגפן, על בקרת יבולים ועוד. בהמשך סיפר ברבדו על היקב ועל הרקע להקמתו, על עבודת הדוקטורט של תלמידו/שותפו פרופ' עודד שוסיוב ועל כך שהיקב החל את דרכו עם תפוקה של 2,800 בקבוקים ומגיע כיום ל45,000 בקבוקים בשנה.

ארבעה יינות חנך היקב לאחרונה ואת כולם ניתן היה לטעום בביקור ביקב בחול המועד פסח: שרדונה 2008, מרלו 2007, קברנה סוביניון 2007 ויין חדש לגמרי: כרמי יוסף, 'ברבדו' שיראז 2007. במזג אויר נעים, כשרוח קלה נושבת תחת הפרגולה, התיישבתי לטעום את היינות ולהלן הרשמים:

כרמי יוסף, 'ברבדו' שרדונה 2008 – יין בצבע זהוב בהיר יפה וצלול למרות שלא עבר סינון כלל, כעדות יוצריו. באף ריח פירותי ומבושם, מאוד לא אופייני לשרדונה ויותר מזכיר גווירצטרמינר או סוביניון בלאן. ריח נעים ומושך עד שלא בא ללגום אלא להמשיך ולהתענג על הריח. בפה מתפכחים מאשליית הגווירצטרמינר ומרגישים את הטעמים האופייניים לשרדונה. חמאתיות קלה, חמיצות בינונית נעימה ומרירות אשכוליתית קלה בבליעה. היין הוכן מענבי שרדונה המגיעים מכרם מקומי שניתן לצפות בו ממרכז המבקרים והוא בולט בשטח בגלל הצבע הלבן של אדמת הגיר עליה הוא נטוע. כשליש עד מחצית מהיין שוהה זמן קצר בחביות עץ ומעורבב עם יין שתסס במיכלי נירוסטה ולא בא במגע עם עץ כלל. שרדונה מצוין לאוהבי שרדונה קל, מינרלי ופירותי.

כרמי יוסף, 'ברבדו' מרלו 2007 – יין בצבע אדום דם, מבריק ויפה. באף ריחות מעורבים של פרי צעיר ופרי בשל. בפה הטעמים יותר בשלים והיין מאוד טעים. איזון טוב בין מתיקות לחמיצות. גוף בינוני. 12.7% אלכוהול. בגלגול היין בפה מופיעים טאנינים טובים וחזקים, תוצאה של 12 חודשים שהייה בחביות עץ צרפתיות, חדשות. ליין אפטר טייסט טעים וממושך. צריך לתת ליין הזה לנוח שנה שנתיים אבל בהחלט אפשר ליהנות ממנו כבר כעת אם פותחים את הבקבוק שעתים לפני הארוחה.

כרמי יוסף, 'ברבדו' קברנה סוביניון 2007 – יין שטרם יצא לשוק, אולי מפני שביקב יש עדיין מלאי של קברנה סוביניון 2006. ביקשתי לטעום את שניהם ולמעט הבדלים הנובעים מהפרש הגיל בין השניים הם בעלי אופי דומה. היין מכיל מעט מרלו אך מורכב ברובו מתערובת של יינות קברנה סוביניון ממועדי בציר שונים. בכך מאמינים ביקב שניתן לשלב בין ארומות הפרי ששימורן והבאתן אל היין הם חזונו של היקב, עם הבשלות והמורכבות הניתנים להשגה בבציר מאוחר יחסית. היינות כהים מאוד. הם שופעים ריח פרי שחור בשל, ה- 2006 אף מצטיין בכך לעומת אחיו הצעיר והמאופק. בפה חגיגה של טעמים. הטאנינים ב- 2006 התרככו יפה ואילו ב- 2007 הם עדיין צעירים וחצופים. לשני היינות טעם שיורי ארוך, טעים וממושך. למי שאינו אוהב לדחות סיפוקים אני ממליץ כעת על ה- 2006.

כרמי יוסף, 'ברבדו' שיראז 2007 – כבר מרגע ששמעתי לראשונה על כך שיקב כרמי יוסף עומד להוציא שיראז הסתקרנתי לגבי היין הזה. המפגש בין הזן הזה שהוא ארומטי ותבליני מטבעו עם טכניקת עשיית היין של היקב מבטיחה אך טוב. ואכן, מדובר בפצצת פרי הן באף והן בפה. ריח מתפרץ של פירות מעורבים צעירים ובשלים. טעמי היין משלבים פרי מתוק עם תבלין בחריפות קלה, מזכיר פרלינים של שוקולד עם צ'ילי… ליין טעם שיורי ממושך והוא מהנה מאוד כבר כעת אם כי מומלץ לפתוח אותו שעתיים קודם לכן. אני סקרן לדעת איך ייראה היין הזה בעוד שנה אלא שלא כמו בקברנה עדיין אין מול מה להשוות… יופי של יין שבשלב זה של חייו מלאי הטאנינים מתאים לבשר כבש עסיסי.

לסיכום, בין אם הטכניקה של הפקת יינות ארומטיים על ידי הכנסת הגפן לעקה היא הגורם אם לאו, עובדה היא שהיקב מצליח באופן די עקבי לייצר יינות טעימים וארומטיים במיוחד. בביקורי ביקב פגשתי קהל לקוחות מאוד נאמן שאוהב את הסגנון ויתרה מזו – הם הולכים על בטוח, הם מקבלים את מה שהם מצפים לו – יינות עולם חדש טעימים, עוצמתיים ובעלי נוכחות.

 

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות