שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

האבא אלוף גדרה

מאת: זאב סמילנסקי
מה חושב ז.סמילנסקי על תחרויות יין ולמה הוא שונא אותן בטירוף.

האבא אלוף גדרה

האבא אלוף גדרה

 07/04/2009 

   מאת: זאב סמילנסקי

יקב מישר

(טוב, לא צריך להרים ציפיות יתר על המידה, אבל לפחות נגיד לכולכם מה אנחנו חושבים על תחרויות יין ולמה אנחנו שונאים אותן בטירוף.)

לכאורה, מה רע בתחרויות יין? הנה ישחקו לפנינו כל המבקרים שנמאס כבר לשמוע את דברי ההבל שלהם על דמדמניות יער, חביות ארמניות בנות ½6, בציר בלילות ירח תוך כדי שירת המרסילייז בקאנון ושאר מיני הבלים, הנה נחשוף את הנוזל עצמו לביקורת בלתי מתפשרת ונדע סוף סוף מה מבדיל גברים מילדים, קודש מחול, חומץ מיין, משקה אלים מסתם נוזל פיגולים הראוי לביוב, ויפה שעה אחת קודם.
רק מה…. ניחשתם נכון! זה לא בדיוק ככה.  ואיך זה באמת?

הנה ציטוט ממישהו שיש לו הרבה דברים רעים להגיד על חקר הסרטן (סליחה על הסטייה ועל האסוציאציה המורבידית): "…. המפריד שבין הרצוי למצוי מתואר היטב בזירת הסרטן, שם התחרות העזה בין אינטרסים שונים יוצרת מציאות נפיצה. החולים רוצים להחלים, המדיה רוצה סיפורים, החוקרים רוצים מענקים, הפוליטיקאים רוצים קולות, הרופאים רוצים כבוד וחברות התרופות למכור תרופות" , תרגום חופשי מאוד שלי)
ג'ורג' גאבור מיקלוש, דון קישוט אמיץ וידען, אופוזיציונר בוטה וידוע בנושא חקר הסרטן, משתמש בתיאור הקולע הזה כדי להסביר מה לדעתו לקוי בחקר הסרטן בעשורים האחרונים (לדעתו – כמעט הכול בעצם).

איך זה קשור בתחרויות יין? פשוט. גם בתחרויות יין יש אינטרסים עזים היוצרים מציאות נפיצה. בפאראפראזה על המשפט היפה של מיקלוש: היקבים רוצים למכור יין, הטועמים רוצים לצאת גדולים ושיזמינו אותם שוב, המארגנים רוצים להרוויח כסף, העיתונאים לכתוב סיפורים, והקהל – הקהל האומלל – אשר לשווא מחפש מגדלור צנוע אשר יסייע לו לפלס את דרכו בין מיליארדי הבקבוקים, יצרנים, זנים, וברבורים ללא סוף – מה קורה איתו? האם הוא יוצא נשכר מתחרויות אלה? האם הוא זוכה במידע, בעזרה, או לפחות בשעשוע (מה שנקרא בלע"ז אנטרטיינמנט), או שמא הוא נטחן בגלגלי אותם אינטרסים חסרי רחמים ממש כאותו דג אינטיאס בדרכו להפוך לסביצ'ה?

הדבר הראשון שצריך לדעת על תחרויות יין הוא שזו פעילות שיווקית (נכון, לגיטימית, נכון מאוד), לא יותר ולא פחות. וקודם כל – זו פעילות שיווקית של מארגני התחרות. הרי פרנסתם על כך (דמי השתתפות הם בדרך כלל בין $100 – $300 לכל יין), כך שלמארגנים יש אינטרס ברור להגדיל את מספר היינות המשתתפים.
ואיך עושים זאת? הנה אני אגלה לכם: על ידי שמבטיחים להם זכייה מראש, ממש כמו אצל עליזה. (מה!! אתם מתפלצים. חכו חכו.) בתחרות אופיינית כחצי מהיינות זוכים ב"משהו". חשוב מכך: אם לא זכית, איש לא יידע על כך! זה כמובן פחות נכון בארצנו הקטנה, שבה כולם מכירים את כולם. כך נולדת הגישה של "אני לתחרויות לא הולך", שמא ייצא שפלוני (יקב מפואר וידוע) לא זכה בכלום, או, גרוע מכך, זכה פחות מיקב אחר (ידוע ומפואר לא פחות, ויריבו המר מזה שנים). רב מכך: יש הרבה שזוכים בגדול, כי מגוון הפרסים ראוי גם הוא לפרס בפני עצמו: ארד, כסף, זהב, זהב כפול, אלוף התחרות, מדליה מיוחדת, חביב הקהל, בחירת השופטים, חמדת השופטות, כוכב ההמונים, אימת הפלישתים…. וכל זה מוכפל ומשוכפל לאינסוף תת קטגוריות: יין אדום – יין לבן – יין קינוח – בציר מאוחר – יקב קטן – איזור בורדו / קיאנטי / דרום אוסטרליה / צפון גדרה …. אתם קולטים את הרעיון, כמו בתחרויות כלבים – ובסוף אתה צריך לשלם על איזה גור צולע ושמוט אוזן מחיר מפולפל כי הסבתא שלו, זכר צדקת לברכה, היתה סגנית אלופת בת ים.

ומה בדבר תוצאות התחרות, והשופטים המכובדים, והציונים שהם נותנים בכוכבים, מדליות, גביעים, או נקודות? או, כמו שאמר בזמנו שייקה אופיר, אז אני איימר לכם!
זה עתה קראתי מאמר מלומד שחקר בצורה משכנעת את איכות ודיוק השיפוט בתחרויות יין (ותודה לידידתי ענת, המכונה מייארס, על הרפרנס)Robert T.

המחבר נקט בטכניקה משכנעת: על פני ארבע שנים, הוא החדיר לאחת התחרויות הידועות בעולם שלישיות רבות של בקבוקים זהים, וחקר בכלים סטטיסטיים מדויקים את הציונים שלהם זכו בקבוקים זהים אלה. התחרות שנבחרה לצורך כך היא תחרות היין של מדינת קליפורניה. "זוהי תחרות היין הותיקה ביותר בצפון אמריקה", כותב עורך המחקר, "השופטים נבחרים ממגוון רב של מומחים ליין, קנייני יין, מבקרי יין ופרופסורים ליין וגידול ענבים. … ידוע שיש מתאם חיובי בין מחיר היין וסטטוס המדליות שלו הוא זכה בתחרות זו, ולכן הציונים המתקבלים בתחרות יכולים להיות בעלי חשיבות לבריאות הכלכלית של היקב", כותב המחבר בשפה אקדמית עדינה.

השלישיות הזהות של הבקבוקים הוגשו 16 פעמים ל16 פאנלים של שופטים, מסודרים בסדר אקראי בין היינות האחרים. מעניין לקרוא ששופט אופייני צריך לטעום 150 (!) יינות ביום טעימות, מוגשות כ 4-6 סדרות של 30 יינות בכל סדרה. במחקר נבדקו האחידות לרוחב (שופטים שונים, אותו יין) ולעומק (אותו שופט, אותו יין). התוצאות, איך לומר זאת, מעציבות.
הנה טבלה מספר אחת מתוך המאמר. R1,R2 וכן הלאה הם היינות השונים שהופיעו בטריפליקטים. J1, J2 וכן הלאה הם השופטים. הבשורות הטובות הן שכשהיין גרוע, שוררת תמימות דעים יחסית בין השופטים (אחד לשני) ובין הטעימות (אותו שופט בטעימות שונות). אבל, כשהיין לא ממש מקולקל (ציון 80 נחשב ממש ליין נחות, אתם כבר יודעים למה), נראה כאילו כל ציון עובר… הבה נתבונן בשופט (או שופטת) "J1" , בעוד הוא טועם את היין "R4". J1 רב הניסיון ובעל החך הרגיש נוטה להתלבט בין הציון 88 (יין נחמד) לבין הציון 92 (יין נפלא) או 96 (יין יוצא דופן שבכמותו אדם נתקל לעיתים נדירות, אם בכלל, במהלך חייו). וכל זאת במהלך אחר צהריים אחד!

                         

כשבודקים את הציונים אותם נתנו יתר השופטים לאותו R4, מסתבר שיין זה דומה יותר לזיקית מאשר למהות בעלת מאפיינים יציבים כלשהם: מתוך 12 הפעמים שבו הוא נטעם, הוא זכה לציון "מספיק בקושי" (80) שלוש פעמים, "מספיק" (82-84) פעמיים, "טוב מאוד" (88-90) ארבע פעמים, ושלוש פעמים לציון "מעולה, נדיר" (96). מה נאמר ומה נדבר – הרעיון שאפשר לטעום יין ולתת לו ציון מתחיל להראות ממשי כמעט כמו שלום במזרח התיכון.

ממצאים נוספים ומאלפים יש באותו מחקר. האם – שואל המחבר – אותם שופטים שהפגינו קונסיסטנטיות מירבית בשנה מסוימת היו קונסיסטנטיים בכל שנה? אם התשובה לכך היא חיובית, אנו מקבלים אפשרות מעניינת לסנן שופטים "טובים" ולהשתמש רק בהם בתחרויות (התשובה היא חד משמעית "לא"). ממצא נוסף הוא שמתוך 4000 יינות שנבחנו בתחרויות שונות בארה"ב בשנת 2003, מעל 1000 יינות זכו במדלית זהב ומעלה באחת מהם, אך לא זכו בשום מדליה בתחרות אחרת.

לסיום, סיפור על אחת מתחרויות היין היותר מפורסמות. בשנת 1976 נערכה בבורדו תחרות בין יינות "עולם ישן" ליינות "עולם חדש".
בתחרות זו הוכרזו יינות קליפורניה כמנצחים הבלתי מעורערים. הייתה זו הפעם הראשונה וההיסטורית שיינות קליפורניה זכו להכרה כבעלי רמה שקולה לרמתם של היינות הצרפתיים, עד אותה תחרות המלכים הבלתי מעורערים של עולם היין האיכותי. תוצאות אלה גרמו למהפכה, יש אומרים ברוכה, בעולם היין, ובמיוחד למהפך ביינות צרפת – מהפכה שסייעה להעלאת רמת היין בכל העולם בכלל ובצרפת בפרט, וכללה מודרניזציה של תהליכי ייצור היין, הורדת מחירים, ושינוי שיטות השיווק (שעד אותה העת כללו בעיקר התעללות בלקוחות האומללים תוך כדי הטחת חרפות וגידופים בצרפתית משובחת).

בבדיקה חוזרת של ניתוחי תוצאות אותה תחרות, הוטל לאחרונה ספק בתקפות של הניתוח הסטטיסטי של תוצאות אותה תחרות; מאמר מדעי מכובד שהופיע לאחרונה טוען שהתוצאות האמיתיות הן בדיוק להיפך – הצרפתים נצחו!

ואם כך הוא דבר, שגם הארגון של התחרות, גם השיפוט, ואפילו הניתוח הסטטיסטי כולם אין בהם ממש כלל – אין לנו אלא לחזור על זעקתה של אמנו רבקה – "אם כן למה זה אנכי?"

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות

חדש במודיעין – CONMIGO

במודיעין נפתחה CONMIGO , מסעדה ומקום לאירועים פרטיים עד 40 סועדים, וארוחות שף מבית היוצר של שף עידו אלקיים. שף עידו אלקיים, בעל ניסיון עשיר