בין מקסיקו לנחלת אפרים

04/04/2009
כתב וצילם: אבי הלוי
מאיר שומר: "תמיד היה לי חלום להקים יקב ולעשות משהו עבור הנשמה" – יקב שילה.
המשך »

 04/04/2009 


 כתב וצילם: אבי הלוי

עוד בצעירותו חלם מאיר שומר, ד"ר למשפטים ואיש עסקים יליד מכסיקו, שיהיה לו יקב. "תמיד היה לי חלום להקים יקב ולעשות משהו עבור הנשמה. המקום היחידי שחשבתי לעשות זאת הוא בארץ ישראל ולא במקום אחר, למרות שלא באתי מרקע של ייננים מהבית וגם לא הייתי דתי בצעירותי", אומר שומר. בשנת 2005, כשהוא מבוסס מבחינה כלכלית, הגשים שומר את חלומו והקים את יקב 'שילה', סמוך לישוב שילה, באזור בו הייתה נחלת שבט אפרים, שם היו כרמים ונעשה יין כבר לפני שלושת אלפים שנה. יינן היקב הוא עמיחי לוריא, תושב מעלה לבונה, איש מעניין בפני עצמו. את לוריא, שהוא גם שף מעולה, פגשתי עם כתבי יין נוספים לפני כמה שנים בביתו במעלה לבונה ותוכלו לקרוא על כך בקישור זה .

כבר ארבע שנים שיקב שילה מפיק יין והבציר הראשון, בציר 2005, הניב כעשרים אלף בקבוקים שרובם נמכרו בארצות הברית ובדרום אמריקה. "מה שקורה בחוץ לארץ", מספרים שומר ולוריא, "אנשים רבים לא יודעים שיש יינות יבשים המיוצרים בארץ. שלחנו יינות לטעימה ואיש השיווק שלנו בחו"ל קיבל הזמנות רבות כל כך שכמעט שלא נשאר לנו יין מבציר 2005 לשיווק מקומי". מבציר 2006 כבר יוצרו חמישים אלף בקבוקים ויקב שילה החל לשווק את יינותיו גם בארץ. מבציר 2007 מתוכננים 70 אלף בקבוקים ואילו בציר 2008, בציר שנת שמיטה, יניב 'רק' חמישים אלף בקבוקים. לוריא סיפר שהפרי מבציר 2008 הועבר ברובו ליקבים אחרים ואילו מיתר הענבים עשה היקב יין בהיתר רבני. "למרות שיש לנו לקוחות שלא מן השוק היהודי והכשר, החלטנו לעשות כמה שפחות יין בשנת השמיטה", מסביר עמיחי לוריא.

הלוגו והתוויות שעל הבקבוקים הם סיפורים בפני עצמם. סמל יקב שילה מתאר בקווים כלליים ראש של שור עם קרניים. מספר מאיר שומר: "יש לי ידידה גרפיקאית שביקשתי ממנה לתכנן עבורי את הלוגו של היקב. יום אחד, לאחר שעות של עבודה על המחשב, שרבטה הגרפיקאית על פיסת ניר את הצללית הזו ומיד אמרתי שזה מה שאני מחפש". מסתבר שדמות השור קשורה קשר אמיץ למקום שבו נמצא היקב. נחלת אפרים היא נחלתו של יוסף שבורך בברכה 'בכור שורו הדר לו'. גם לתווית של סדרת היינות 'סוד' יש סיפור. חבר אחר של שומר, איש דתי, שהתרשם ממיקום היקב בשילה, עיר הבירה הראשונה של עם ישראל ובה היה המשכן, צייר את התווית שבה נראה כרם כאשר כל גפן מורכבת מהמילה 'סוד' ובלב הכרם, במקום יקב, נראה המשכן. שמה של הסדרה 'סוד' ובאנגלית 'Secret Reserved' קשור לנושא סוד המשכן.

ליקב שילה שתי סדרות של יינות אדומים מבציר 2006: סדרת 'שור' וסדרת 'סוד'. סדרת 'שור' כוללת קברנה סוביניון, בלנד קברנה סוביניון-מרלו ובלנד נוסף מרלו עם שיראז. בסדרת 'סוד' יש בינתיים יין אחד והוא קברנה סוביניון שנעשה מענבים מובחרים ובתהליך מוקפד. במסגרת המאמץ לשווק את יינות יקב 'שילה' גם בארץ, נערכה לאחרונה טעימה לכתבי יין שבה הציג עמיחי לוריא את היינות והסביר כיצד הכין אותם. ההסברים לוו בפרטים טכניים מדויקים המעידים על בקיאותו של היינן ברזי הכנת היין. לוריא, אוטו דידקט בעל חיך רגיש, מספר שבשנים הראשונות כשעשה יין התייחס לעשייה זו כאל מעבדת מו"פ, מה שהתפתח בהמשך ליקב של ממש.

הטעימה נפתחה ביין לבן, שרדונה 2007, אותו אני מכנה 'שרדונה של אמצע הדרך' וכוונתי לסגנון המשלב את השרדונה של 'פעם' עם השרדונה של 'היום'. יש בו מידה נאותה של עץ אם כי היין לא עבר תסיסה מלולקטית. לוריא הסביר שזהו שרדונה שתסס את כל התסיסה האלכוהולית שלו בחביות עץ חדשות שנפחן 400 ליטר ולמרות זאת העץ לא שולט ביין. ליין צבע צהבהב בהיר מבריק ויפה. באף ריחות פרי צעיר ובפה מיפגש נעים של מתיקות וחמיצות. אהבתי את השרדונה הזה מאוד כיין ללגימה בכיף לאו דווקא עם אוכל. היקב ממליץ לצרף ליין דג נא כגון סביצ'ה או טרטר ואני מסכים מאוד עם ההמלצה. השרדונה הזה זכה מאוחר יותר במקום ראשון בתחרות אשכול הזהב בקטגוריה 'שרדונה מיושן בעץ' – מתוך שניים עשר יינות שרדונה שהתחרו בקטגוריה זו.

קברנה סוביניון – מרלו, סדרת 'שור' 2006 – 50% קברנה סוביניון, 47% מרלו ו- 3% פטיט סירה. ענבי הקברנה והמרלו מגיעים מכרמים בשילה והפטיט סירה מהרי ירושלים. כל יין התיישן בחביות נפרדות כשנה ולאחר הכנת הבלנד החוזר להתיישנות משותפת של עוד כחודשיים בחביות. בנוסף, היין 'נח' 8 חודשים נוספים בבקבוק לפני תחילת השיווק. ליין הזה צבע אדום כהה עם לב שחור והוא משחרר לאף ריחות מעורבים של פרי צעיר ופרי בשל. הריחות כל כך נעימים שלא בא להתחיל ללגום אלא להמשיך ולהריח. בחיך יופי של טעמים והיין 'מתיישב' היטב בפה. חמיצות טובה ונעימה. 13.8% אלכוהול. גוף בינוני עד מלא. טעם שיורי נעים וממושך. היקב ממליץ לשדך את היין הזה לבשרים קרים. נשמע מצוין. 75 ש'.

מרלו שיראז – מרלו, סדרת 'שור' 2006 – 65% מרלו מכרמי שילה ו- 35% שיראז מהרי ירושלים. כל יין התיישן בחביות נפרדות כשנה ולאחר הכנת הבלנד החוזר להתיישנות משותפת של עוד כחודשיים בחביות. בנוסף, היין 'נח' 8 חודשים נוספים בבקבוק לפני תחילת השיווק. ליין צבע אדום אדמתי כצבע אדמת חמרה. הריח מאופק אך משתחרר לאט ואז מרגישים ריחות תבליניים. הפה עשיר יותר מן האף והתבלינים שנרמזו קודם לכן על ידי האף הופכים מוחשיים יותר ויותר. טעמי היין נעימים ונראה שזהו יין שמתאים מאוד לאוכל, בעיקר לבשרים ברטבים, כהמלצת היקב. 75 ש'.

קברנה סוביניון – סדרת 'שור' 2006 – 100% קברנה סוביניון מכרמים בשילה. לוריא מסביר שגם קברנה סוביניון זני הוא מבחינתו בלנד. בלנד כזה הוא מכין לא רק מכרמים שונים, חלקות ותת חלקות אלא גם מאותו יין בחביות שונות… נשמע מורכב. "האתגר הוא להכין בכל שנה יין זני עם מאפיינים של קברנה סוביניון. אומר לוריא. אהבתי את היין הזה מאוד. צבעו אדום כהה ומבריק ולמרות שהאף עדיין סגור – הפה חוגג. עושר של טעמים ומורכבות נעימה. גוף בינוני מלא, 13.9% אלכוהול. בוקה עץ עדין עדין שמקורו ב- 14 חודשים בחביות עץ, שליש מהן חדשות. בהחלט קברנה ראוי, במיוחד לאור מחירו, 75 ש'. היקב ממליץ ללגום את היין הזה לצד מאכלי בשר או גבינות בשלות. מסכים בהחלט.

קברנה סוביניון – סדרת 'סוד' 2006 – 100% קברנה סוביניון מכרם שילה, חלקות מובחרות ומיון אשכולות קפדני. 16 חודשים בחביות עץ צרפתיות חציין חדשות 10 חודשים 'מנוחה' בבקבוק. צבעו של היין מדהים אדום-שחור מבריק ויפה. גם כאן חוזרת התופעה שהאף עדיין סגור אך בפה חגיגת טעמים. גוף מלא ומורכב עם טעם שיורי נעים וארוך. טאנינים מצוינים, כאלו שאתה רוצה שיהיו ביין אך לא יציקו לחיך. מומלץ על ידי היקב לארוחת בשרים. ללא ספק יין מרשים, במיוחד לאור מחירו – 105 ש'. יופי של יין.

לסיכום, יקב שילה הוא כוח עולה בפלח יינות הבוטיק בארץ. יינות היקב, ממש אלו שטעמנו ותיארנו לעיל, התברגו למקומות נכבדים בתחרויות היין האחרונות 'טעימת ישראל 2009' של המגזין יין גורמה ואלכוהול וכן 'אשכול הזהב 2009' של האתר סומלייה. נאחל למאיר שומר ולעמיחי לוריא הצלחה בהמשך.

 

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.