שלחו לנו את החומר לפרסום

אנשי עולמות היין, שמן זית ומזון, יצרנים ומשווקים

מוזמנים לשתף במדורי האתר את הקהל בפעילות וחידושי ענפיהם וגם ברשמי טעימה ופגישות באירועים שונים.

הירשמו לניוזלטר שלנו

יינות לחג – חרדות וספקות מול הרהורים, מוסכמות והחלטות

מאת: פרופ' עמוס הדס
לפני פסח מרחפים הפחד והחרדה של כשל בבחירת היינות ואיסוף הסברים.

יינות לחג - חרדות וספקות מול הרהורים, מוסכמות והחלטות

 מאת: פרופ' עמוס הדס

מקובל כי בצאת יום הכיפורים ממהרין לתקוע יתד לסוכת החג המתרגש ובא. בדומה לכך נוהגים במשפחתי לנהוג עם צאת חג הפורים. במשפחתי ענף דתי ומכאן נובעת המסורת רבת השנים של תכונה יתרה לקראת הפסח. בעוד שבכל הבתים השכנים רבה התכונה כמו בביתי, הנשכרות היחידות מפעילות שכני הן חברות הטלפון למיניהן. זאת מאחר שסביבת מגורי מתארגנת ל"מבצע הנתקות" מהסדר הביתי. בסביבת ביתי רבות המשפחות שומרות מסורת או דתיות. בעוד הן מדקדקות בברירת המוצרים הכשרים (על פי מספר חותמות רבנות ובד"צ) בימות השנה, הרי, שמשנכנס ניסן, דקדקנותן נעלמת והן משליכות יהבן על משגיחים בלתי מוכרים הפועלים במלונות שונים. מבצע זה ששיאו העלמות שכני, מבורך כיון שהוא מאפשר לי לפרוק את חרדותי ותסכולי הכרוכים בהכנות לחג בזעקות עד כלות הנשמה.

כמדי שנה, נשלפות בביתי, אשר מקיים סדר כהלכתו מזה 49 שנה, רשימות מפורטות מי מבצע מה ומתי, מה יוכן ועל ידי מי לקראת סעודת הפסח, מתי יקנו המצרכים ומעל לכל מסודרות וממוענות "פקודות יום" לכל הקשורים ישירות בהכנות לחג (קרי אשתי ואנוכי). לא אכביר מילים, אך יהא זה ידוע לכל שמאז פורים נודדת שנתי בלילות וחרדה אוחזת בי בימים. בין המטלות הכלולות בחלקי בהכנות לסדר נכללות: בכייה על החורבן (בעת הכנת החזרת והמרור), קריאת חובה ונבירה בכתובים לצורך הכנת "דברי תורה ודרש" (לבל ארדים את הטף, או/ו אשעמם את שומעי משנים עברו). אולם מעל לכל אלה מרחפים הפחד והחרדה של כשל בבחירת היינות ואיסוף הסברים והנחיות אודות היינות, שיאמרו במהלך הסדר עם מזיגתם (מקור החרדה והפחד בכך שאני נתפס כ"מייבין"-בר סמכא בעניני יין). כך נשללת ממני החרות לפחות לחודש.

בלילות אלה, שבין פורים לפסח, אני מהרהר לא אחת כיצד אתאר את היינות בדרך שתובן לנוכחים? האם שימוש במונחי היין החדשים (להם אני שותף) יאפשר תקשורת ביני לשומעי? האם אסביר כי היינות, שנבחרו להידור מצוות ארבע הכוסות, בוררו על פי טעימה שקיימתי? או, שמא על פי טעימת יינות ישראל האחרונה? או אולי, על פי פרסי תחרות היין "בתמורה טובה" (איך חדר מונח חדש זה לכתבה)? שאלות אלה מעלות שאלות אחרות כמו: מהי טעימה ובמה דומה טעימתי לטעימות טועמים מומחים באותן תחרויות. מאחר ואין בידי תשובות, עולות השאלות ביום ובליל וטורדות מנוחתי. העדר השינה והלחץ החלו משפיעים ואני מוצא עצמי חולם בלילה, בין תנומות קטועות ותקופות של נים ולא נים, או ספק הוזה-חולם בהקיץ ביום.

באחד מחלומותי (שרק את חלקם אני זוכר), ראיתי יבואני יין צרפתיים ואחרים הבאים לרכוש מיינות ישראל שאיכותם מרקיעת שחקים. יבואנים אלה נפעמים מהאיכות והמגוון מחד, אך נתקלים בבעיה הקשה המשותפת לצרכני היין ולקנינים: מספר היינות, שציוניהם מעל ל- 80, קרי יינות איכות גבוהה עד מצוינת. ציונים אלה, שנקבעו בטעימות נבחרות, כמו גם העובדה, שיינות אלה מהוים בין % 20 – 15 מכלל סוגי היין בישראל, יוצרת תופעה יחודית לא רק בארץ, או בעולם היין המוכר, אלא אולי ביקום כולו. לחלומות יש הסברים ולאו דווקא פרוידיאניים. למשל החלום והבעיה שהותקלתי בה, נובעים מהמצוקה אליה נקלעתי בביקורי בחנות היין. השפע היכה אותי כברק מהמם, ומשהשכלתי להתאושש ממגוון היינות הוכיתי בסנוורים למקרא המחירים השוברים כיסיהם של רבים וטובים. האם אין משבר כלכלי במקומותינו? יש ויש עונה לי הזבן המומחה, הממהר להדגיש כי היקף המכירות לחג זה צפוי להיות נמוך כדי % 25 -15 מהיקפו בשנה שעברה ואך סביר יהי להניח ששליש מהיינות שימכרו, יהיו יינות מיובאים. ובכן היכן תעשיית היין שלנו? האין זו חובה לקדש את החג ב"יינות ארץ הקודש" המובחרים, הנבחרים והמצויינים? תחושתי היא שזו לא רק חובה לאומית אלאהיא גם חובה דתית. כיצד אם כך ארכוש יינות מובחרים בכמות סבירה ובמחיר הגיוני שתתאם את חיכם של מוקירי שולחן הסדר בביתי – מספרם השנה גדל מאד?

בהעדר תשובה מיידית, חזרתי לביתי בלא רכישה כל שהיא. חייבים בשיעורי בית! זה ציווי הזמן, המקום והאירוע העתידי. בצר לי נפניתי וחפשתי חומר למחשבה. קראתי מאמרים מלומדים על היקבים המובילים בארץ בעתון כלכלי (המכוון לקהל קונים בעלי אמצעים), עברתי על רשימת זוכים בפרסים של תחרויות מובילות בארץ, מהן הנוהגות מנהגי תרומה והתרמה, או אלה הממליצות על "יין בתמורה טובה". אולם, למרות שהחכמתי, אל המנוחה והנחלה לא באתי. בעוניי כי רב נפניתי לתוצאות טעימת "יינות ישראל הגדולה". עיון ראשוני בה העלה כי הבחירה ביינות לבנים, שאיכותם גבוהה יחסית למחירם, קלה ותואמת את טעמי. כאן גם כיוונתי לדעתם של גדולים ובחרתי ביינות יקב הנחשב למוביל בארץ. אך משבאתי לבחור בין היינות האדומים, אבדה דרכי ואף שאלת רב לא היתה מועילה, בשל ריבוי המתחרים על תעודות הכשרות (תחרות המעידה על העדר אמונה בין מעניקי כשרות למיניהם, אלא רק במידת ההחמרה של האחד על השני בעניינים של פרשנות ועדה). לאחר לבטים קשים ומספר לילות מעוטי שינה החלטתי להסתכן ולהתפשר על יינות שכשרותם הובטחה על ידי הרבנות הראשית לישראל. לכאורה פתרון המביא נחת ושינה טובה אך לא כך היה. מספר היינות הרב בטווח הציונים 91 – 84 (טווח איכויות שקבעתי לי כרף איכות) היה עצום. יתרה מכך, כשבחנתי את טווח המחירים ויחסם לציון האיכות, מצאתי כי היקב המוביל הוא יקב שלא מכבר עלה למעלות איכות והנתון להשגחה חרדית (שיתכן ועולה בטיבה על זו של הרבנות הראשית, אך מי לידי יתקע כי כך נכון הדבר?). באם אבחר ביינותיו הרי חרגתי מהחלטתי, אף שארכוש יינות מעולים (על פי ציוני טעימת יינות ישראל) במחיר סביר ביותר? האם אבחר ביינות יקב חדש זה ולא ביינות היקב המוביל בארץ לדעת הכל? כדי לעמוד במטלת ברירה זו פניתי ובחנתי את המושג "טעימה" ומה משמעותה לגבי. האם טעמי ביין שונה או דומה לטעימתם של מומחים?

בין תנומות קצרות וחטופות, נזכרתי באימרה של ג'נסיס רובינסון "ההבדלים בין מחירי יינות האיכות העליונה לבין אלו של היינות הירודים מהם הולכים ומתרחבים, בעוד שבאורח נוגד מפתיע ואולי אירוני, ההבדלים באיכויות היינות מצטמצמים. נדמה לי שבניגוד לרגשותי אמנע בעתיד מלרכוש יין יקר. לכן שלום לכם יינות יבול ראשון , שני ודומיכם". התעוררתי שטוף זיעה קרה: אילו דברי כפירה הם אלה, אולם דא עקא, הם תואמים את צרכי ובמיוחד הם נתמכים בעובדות עצמן!!! נינוח נרדמתי כדי להתעורר בשל רעש מכוניות של בוקר עמוס ובתחושה מטרידה. איך אתאר ובמה אצדיק את איכות היינות שארכוש? האם אותם טועמים שדרגו את היינות בטווח כה מצוצמם אכן צדקו? שוב נזכרתי בג'נסיס רובינסון שהצהירה בהגיון לוהט ולא מעט ליגלוג "אני אמנע מלהגרר בעקבות ואף אשנא קהל נבוך המבטל דעתו ומסתמך כסהרורי אחר הכתוב בטור של מי שהוא, שניסיונו וטעמו שונה משל הצרכן הנבוך. מה גם, שאין בהכרח מיתאם סביר בין מחיר היין לטעמו או איכותו". "לעת הזו איש יתבע מחיר ליין, על פי הערכת עצמו ומידת אהבתו את היין שיצר".

האמנם זו הדרך בה אלך בגיא יינות זה? לו מצאתי חיזוק נוסף שיטה את הכף לדעתי, יכול הייתי להירגע. חיפוש מדוקדק בזיכרוני (שהחל בימי מצוקה אלה להתדרדר), נמצא בדברי אלן סיישל (סוחר יינות, ממשפחת סוחרי יין מזה דורות בבורדו) שהעיר פעם כי "ההבדלים הדקים בין היינות מסוג מסוים, שכולם נתלים בהם ומאדירים את חשיבותם, קטנים הם ולא אחת קשים להבחנה. מכאן, רובם דומים בסגנונם וטעמם, כיון שיוצרו מאותם זנים, איזורי גדול דומים ובטכנולוגיות יינון כמעט זהות. לכן יהיה זה אך נבון והגיוני לרכוש את היין הזול בין היינות שבקבוצה. ל'מהדרי מצווה' או לאותם מדקדקים באיכות מוטב שיחפשו את הטובים מכולם במחיר הנמוך ביותר".

"יוריקה (מצאתי)" – קראתי בהתעוררות, ברור עתה שאת בחירת היין אכוון לפי הכוונתו של אלן סישל, כי כל שטוב לו בודאי טוב עבורי. אולם על אף השמחה בפתרון בעיית רכישות היין לפסח, שבה והעיבה המחשבה המטרידה אילו יינות בכל זאת ארכוש לפסח? לאחר לבטים נפלה ההחלטה הגואלת: את היינות הלבנים ארכוש אני אך את היינות האדומים ירכשו מתוך רשימה שאכין אורחי. בכך אנצל ממתנות של אביזרי מטבח ובית שאין להם מקום בביתי העמוס לעייפה משכמותם.

נותרה בעיית הבעיות הלוא היא: כיצד ובאילו מילים, תיאורים ומונחים אתאר את היינות למכובדי היושבים סביב שולחן הסדר? לזמן ולהשראה הפתרונים ועל כך בכתבה נפרדת

 

כתיבת תגובה

שתף:

Facebook
Twitter
Pinterest
LinkedIn

קרא עוד כתבות