סוביניון בלאן ההורה הגנטי

18/03/2009
כתבה וצילמה: נעמה מועלם
סוביניון בלאן יחד עם קברנה פראנק הוא ההורה הגנטי של קברנה סוביניון. מקורו בצרפת.
המשך »


   כתבה וצילמה: נעמה מועלם

הייננית הראשית של יקב דלתון

סוביניון בלאן (Sauvignon Blanc) יחד עם קברנה פראנק הוא ההורה הגנטי של קברנה סוביניון. מקורו בצרפת בה הוא גדל בגראו בבורדו (Graves, Boudreaux) שם הוא מעורבב בדרך כלל עם סמיון ובעמק הלואר (Loire) שבו רוב היינות זניים. בעמק שני אזורים עיקריים יינות סנסר (Sancerre) המתאפיינים בהיותם חומציים "פריכים" לעתים מינרליים ולרוב נעשים ללא שימוש בחביות. ויינות פואי פומה (Pouilly-Fume) מינרליים ומעושנים.

חוץ מצרפת סוביניון בלאן מפורסם גדל גם בניו זילנד ואם לדייק אז במאלבורו ((Marlborough. לא הסיגריה אלא האזור בצפון האי הדרומי. אזור שנודע בעיקר ביינות סוביניון בלאן אם כי מיוצרים בו גם יינות אחרים בשיעור נמוך יותר כמו פינו נואר ושרדונה. היקב המפורסם ביותר באזור הוא Cloudy Bay שנהיה כמעט שם נרדף לסוביניון ניו זילנדי. היין הניו זילנדי מתאפיין בניחוחות בולטים ולעיתים חד-מימדיים של דשא קצוץ, אספרגוס ולפעמים פירות טרופיים.
בארץ נבצרו השנה כ- 2000 טון, חלק גדול בגליל העליון וברמת הגולן. אנחנו מייצרים ביקב דלתון כמות ניכרת של סוביניון בלאן ומרביתו מגיע מכרם בן זמרה. כרמים רבים ניטעו פה בתחילת שנות השמונים כשיין לבן היה עדיין יותר פופולארי מאדום. רבים מכירים את האזור כמעוז הקברנה אבל אני חושבת שקברנה טוב יש גם באזורים אחרים (מירון למשל) ואילו סוביניון בלאן מ-ע-ו-ל-ה יש רק כאן.

הגפנים נוטות לצימוח חזק, היבול עשוי להיות גבוה מאוד אם לא מרסנים אותו ע"י זמירה נכונה ודילולי פרי. כמו כן הזן רגיש מאוד לריקבונות. בגלל היות האשכולות צפופים וקליפת הענב דקה, בתנאים של לחות וחוסר אוורור עלול האשכול להידבק בפטריות שונות (ראו תמונה) אבל במקומות מסוימים (סוטרן הידוע שבהם) מייצרים מענבים שנדבקו בפטריית הבוטריטיס יינות קינוח מופלאים ויקרי ערך. ריקבון זה נקרא ה"ריקבון האציל" כך שהצרה הצרורה של אחד היא הזהב של האחר.

שיטות ההכנה של היין מגוונות ורבות כמגוון הסגנונות. יש המשרים את המיץ על הקליפות למספר שעות, יש הסוחטים את המיץ מיד. חלק מתסיסים במכלי נירוסטה וחלק מיישנים בחביות. חלק מייצרים יין חד ופריך עם חומציות גבוהה וחלק מייצרים יין עגול ורך. הגמישות הרבה של הזן עושה אותו מעניין מאוד לעבודה ביקב. מה שנכון לכל זן נכון שבעתיים לסוביניון, איכות הפרי היא הגורם המכריע. אם הפרי חסר ניחוח וסתמי לא ניתן להסתיר זאת על ידי "קסמים" יינניים.

עד כאן הסקירה הפורמאלית, אבל כשישבתי לכתוב את המאמר התרוצצו לי בראש כל כך הרבה אסוציאציות שהחלטתי לשתף אתכם בכמה מהן, מוזרות ככל שיהיו:

ירוק: כל מה שקשור ליין הזה הוא ירוק בעיניי. יש לו ניחוח ירוק וטעם ירוק וחומציות ירוקה. אולי יש פה מקרה של סינסתזיה (עירוב חושים) אבל זוהי האסוציאציה הראשונה שלי.

שתן חתולים – כן, כן… בסוביניון בלאן במיטבו (גם זה עניין של טעם), ניו זילנדי בעיקר, ניכר ריח חריף שבמינון קטן מריח כמו פירות טרופיים ובמינון גבוה כמו שתן חתולים. ניחוחות אופייניים נוספים הנם שמיר, אפונה ירוקה, וכמובן עשב.

זיעה – עוד "ניחוח" אופייני לסוביניון או כמו שהמרצה שלי באוניברסיטה באוסטרליה הטיב לתאר: "בית שחי של תיירת גרמניה". כל אחד ועולם המושגים שלו…
רוברט מונדבי: היום קוראים לזה מיתוג, אבל בשנות ה- 70 רוברט מונדבי המציא מחדש את הסוביניון בלאן בארה"ב כשקרא לו "פומה בלאן" וכהרף עין יצר ביקוש אדיר ליין שעד אז זכה ליחס פושר. ביקב דלתון אנחנו מייצרים פומה בלאן והמונח פומה שמשמעותו בצרפתית עשן משמש פה כדי לתאר את הטעם המעושן שמקבל היין ממגע עם עץ אלון לאחר התסיסה.

לסיכום: סוביניון בלאן אופייני הוא הרבה כמו כוסברה (ומוזיקה מזרחית) או שאוהבים מאוד מאוד או שלא מסוגלים לסבול בכל מקרה אי אפשר להישאר אדיש אליו. אני משתייכת לאוהבים. החומציות של הזן והרעננות הירקרקה שלו כמו גם מינרליות לעיתים אהובות עליי במיוחד.

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.