יוני קוה מאילת- רצון למצוינות

07/03/2009
כתב וצילם: ישראל פרקר
יוני קוה, יליד ראשל"צ מתגורר באילת כבר למעלה מ 10 שנים. הוא הסומליה של מסעדת אולה באילת.
המשך »

 07/03/2009 

 כתב וצילם: ישראל פרקר

יוני קוה, יליד ראשל"צ מתגורר באילת כבר למעלה מ 10 שנים. כשהייתה בבעלותו החנות למטייל הוא הרבה לסייר בארץ בטיולי גי'פים וכך הכיר לראשונה את יקבי הבוטיק הקטנים הפזורים לכל אורכה ורוחבה של מדינתנו הקטנה.

בחיידק היין נדבק יוני, באירועי היין הרבים שעורך באילת ערן ליס מחברת אי.אל.טי האילתית. קשריו של יוני ליין התהדקו לאחר שפתח חנות המתמחה בכלי מטבח וחומרי גלם לבישול ואפייה כולל שיווק חומרים למוסדות וגם… שיווק יינות ישראלים למסעדות ובתי מלון.

בשלב הבא בחייו החל בעבודתו במסעדת אולה באילת, כמנהל שיווק ופרסום וגם כמנהל תחום היין.
יוני:" במסעדה שלנו יש חדר יין יפה ומפואר והמודעות אצלנו ליין גבוהה מאוד. יש לנו ארבעה תפריטים ליין: תפריט ראשי, תפריט מבעבעים וקוות, תפריט יין בכוס ותפריט ספיישלים. אני סומלייה המסעדה."
כאן מגיע הרגע בסיפורו של יוני שמתחיל לעניין אותי במיוחד. אני פוגש מלצרי יין צעירים ומבוגרים, מנוסים ואלה שפחות, במסעדות בהן אני סועד לעיתים. עם כמה מהם החלפתי 2-3 מילות נימוס אך כשפגשתי את יוני בביקורו בראשל"צ, יום לפני השתתפותו שלב הגמר בתחרות ירדן 2009 הבנתי שיש לי הפעם הזדמנות לשמוע יותר על עבודתו של הסומליה, ולא רק. יוני היה מלא   בהתרגשות הלמידה כשידע ששעות אחדות לאחר פגישתנו הוא ישב מתוח מול צוות שופטים שיחליטו לבסוף מי יהיה הזוכה במקומות הראשונים בפרס ירדן 2009 , בקטגוריית הסומליה

יוני: "אני, כסומליה של אולה, מגיע לשולחנות ומציע את היינות. חלק מהסועדים שואלים מה זה סומליה ומקבלים הסבר מפורט וסבלני. שכשהגעתי לעבוד במסעדה טעמתי את כל המנות שבתפריט ואת כל היינות בחדר היין, כדי לדעת איזה יין כדאי להתאים לכל מנה. עברתי גם קורס בפסיכולוגיה של אנשים שאוכלים במסעדות. אני הרי צריך לעשות להם חוויה ולהתאים להם משהו טעים למנות.
סומליה הם אנשים ששואפים כל הזמן ללמוד על יין וגם להעביר את הידע שלהם הלאה.  ישנן במסעדה שלנו, שבסגנון ספרדי, 120 תוויות, ביניהן לפחות 70 תוויות ישראליות והשאר של יינות מספרד.
לסומליה חייב להיות חוש מפותח כדי לראות מה הכיוון של האנשים לאוכל. הכוונה שלי כאמור, היא לתת לאנשים חוויה והנאה מכסימלית. לא רק לתת יין אדום לבשר ולבן לדגים. צריכים לראות מה מתאים לכל סועד גם מבחינת האישיות שלו.
יינות ספרד הם בעלי אופי עולם ישן והם יחסית חמוצים ומרים ברמה כל שהיא. רובם קלילים. אנחנו בארץ אוהבים יינות עם גוף מלא ומתקתקות, יין עגול עם פרותיות, בשונה מיינות ספרד. יש כאלה הבאים למסעדה ספרדית השמחים לטעום יינות ספרדיים דווקא. למסעדה מגיעים גם הרבה תיירים ובהם אנחנו מרביצים תורה של כחול ולבן מכל הסוגים והטעמים. היינות הישראלים שלנו זוכים להערכה גדולה מכל העולם. התיירים באים להתנסות בדברים המעניינים. הם מחפשים תרבות ונותנים לנו יד חופשית. אנחנו מתחקרים אותם להבין מה טעמם. מתברר שהאירופאים, ובעיקר הגרמנים, מתים על יינות לבנים. זוג לפעמים שותה 4-5 בקבוקים לבנים בארוחה."

מה אתה אומר לאנשים ששונאים יין ולא מוכנים להכניסו לפה? התעניינתי.
יוני: "יש כאלה המגיעים עם חוויות לא נעימות ליין. אני מגיש להם קווה לבן התוסס קלות. אלה יינות זולים שעושים כיף ונותנים חוויה נפלאה. או שאני מגיש סנגריה קלילה, אמיתית מספרד וטעימה עם מעט אלכוהול. לפעמים מחממים אותה עד 60 מעלות ולפעמים מגישים קר.

"אני מבין שעברת את שלב חצי הגמר בתחרות פרס ירדן 2009 של יקבי רמת הגולן ואתה בדרך לרמת הגולן לשלב הגמר." עברתי לנושא אחר.
יוני: "פרס ירדן הוא מכובד ומעניין ברמה הארצית. אני תלמיד נלהב של תחום היין. בתחרות טרה וינו הייתי סומליה ועזרתי בהפקה. נפגשתי עם ענקי יין. אני מבקר בתערוכות יין כמה שנים מבקר הרבה ביקבים. רמת הידע שלי קפצה למעלה."

יוני מספר לי הכל בהתלהבות הולכת וגדלה ועיניו יוקדות ברק.

"הרבה אנשים מלמדים אותי וכל רגע שאני לומד הוא רגע מאושר אצלי. בשלבים המוקדמים של הפרס בקטגוריה שלנו היו כ35 סומליה. למדנו יחד מהרבה אנשים שיודעים את החומר. העניין דחף את תרבות הין בארץ מספר דרגות קדימה. 12 הסומליה שעלו לשלב הגמר מכמה מסעדות מכובדות הקימו את פורום פרס ירדן 2009 , ללימוד ביחד. הצטרפו אלינו גם חברה מקטגוריית החובבים. למדנו אצל אירית בוקסר ביקבי ברקן על יינות אוסטרליה. פרופ' עודד שוסיוב לימד אותנו על התהליכים בייצור יין מהכרם לבקבוק וחיים גן הרצה על יינות בורדו.

לדעתי התחרות היא לא ברמה אישית. זאת לא תחרות על יוקרה. זהו רצון למצוינות של כל אחד הרוצה לדעת כמה שיותר. כל אחד עוזר לשני. לא שומרים כאן מידע בכיס כפי שאופייני בתחרויות אחרות. אנחנו באים לשתף את כולם בידע שלנו. כל אחד נותן מהידע שלו לכולם. התקרבנו מאוד אחד לשני. אנחנו מגיעים לכל האירועים ביחד. נפגשים יחד בכל ההשקות והאירועים. ברור מראש שלא כולם יזכו במקומות הראשונים."

מה זה יעשה לך אם לא תזכה במקום הראשון? חשוב היה לי לדעת לאור התלהבותו של יוני מהנושא.
יוני: "אני ורוב החברה הגענו לחצי הגמר בכוונה ליהנות. לא חשבנו על הזכייה. זאת לא תחרות אישית בינינו. אנחנו רוצים לדעת כמה שיותר. לא חשוב לי לאיזה מקום אגיע אבל אני בטוח שאני יודע עכשיו הרבה יותר על עולם היין. לפי בכרותי עם הידע של החברים אני בטח אהיה במקום חמישי-שישי. אי אפשר לדעת הכל והמיקום גם תלוי במצב הרוח של השופטים.
פרס ירדן הוא אולי אחד הדברים הכי חשובים שהתעשייה יכולה לעשות. הכורמים הם לא אלה שבמגע עם הלקוחות והם לא מחדירים את תרבות היין לקהל. גם לא הייננים, מנהלי היקבים וחברות השיווק. מי שבאמת משפיע בסופו של דבר על החינוך והתרבות והתקדמות של היין במדינה הם העיתונאים, הסומליים והמוכרנים בחנויות. אלה האנשים שבאים במגע עם הלקוחות האמיתיים. זה שיקבי רמת הגולן גרמו לנו ללכת כל כך קדימה ולהשתפר זה הכי חשוב לתעשייה, לדעתי."

הרגשתי שיוני מתחיל למהר. הוא בטח צריך לעבור על עוד כמה ספרי יין ולקלוט עוד קצת מידע חשוב במוח שכבר בטח מלא בהמון מידע על יין. למרות זאת הייתי חייב לשמוע עוד דבר אחד ממנו. מהו היקב הדרומי ביותר במדינה?
יוני: "גם באילת יש יקב – יקב אורי שחר. אורי היה בעל חנויות שלקח מאוד ברצינות את נושא היין. ב 2003 הוא החל להכין יין בעצמו. הנושא התקדם והתפתח ומספר הבקבוקים הלך וגדל. הענבים מגיעים לאילת מכרמי יוסף במיכלים מקוררים.
כיום מייצר אורי ביקבו כ 6,000 בקבוקים. היינות מהזנים: מרלו, קברנה סוביניון, שיראז סאנג'ובזה ופורט המתיישן בחביות הנמצאות בחצר היקב בחום העז של אילת.
ביקב גם נעשים ניסיונות בייצור יינות לבנים.
היינות טובים מאוד והם קיבלו ביקורות טובות ממומחים שונים שטעמו אותם. היינות מיוחדים ושונים בטעמם מיינות אחרים ידועים. אין לזה קשר כנראה לזה שהם מיוצרים דווקא באילת. הכרמים הרי במרכז הארץ ואולם הייצור מקורר ממש כפי שנעשה ביקבים אחרים."

יוני קווה, הסומליה ממסעדת אולה שבאילת, לא זכה, כידוע, באחד המקומות הראשונים בקטגוריית מלצרי היין. זכו בהם: יעל סנדלר, משה רוזן ואלינור גונשורק .
יוני זכה בהמון ידע נוסף בנושאי היין ובעוד הרבה חברים טובים, שכולם עוסקים בנושא משותף – היין. ומה צריך הבנאדם יותר מזה?

לחיים ובהצלחה לכולם.

תגובות

תגובות

נושאים נוספים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.